חלקיקי פלסטיק צפים במים בחוף אכדיה. צילום נועם פניג

"אנשים התרגלו לרחוץ בים עם ערמות של טינופת. ילדים לא צריכים להיות במפגע תברואתי כזה"

חלקיקי הפלסטיק במי הים הם תופעה כלל עולמית, וגם הרוחצים בחופי הרצליה סובלים ממנה. ומה עושות הרשויות?

פורסם בתאריך: 6.8.19 08:43

"אני הולך כל שבוע לים. במיוחד בקיץ הנוכחי הייתי המון בים ואין יום שאני הולך לים והמים נקיים. אנשים כבר התרגלו לרחוץ בים עם ערמות של עטיפות, חלקיקי פלסטיק ושאר מזהמים, שהנזק הסביבתי שלהם אדיר. הם כבר אדישים למצב וזה נורא לדעתי. אף משפחה לא צריכה לשלוח את הילדים שלה למפגע תברואתי כזה, מגיע להם להתרחץ במים נקיים. מגיע לכולנו ים נקי. פעם היה כיף ללכת לים בהרצליה, היו כאן כמה מהחופים היפים בארץ, חופים גדולים ולבנים עם חול ומים נקיים. חווית הבילוי בים היום שונה מאוד ממה שגדלנו עליה. חופים מטונפים ומים מזוהמים זה עניין שבשגרה. זה לא זבל שאנשים זורקים אלא זבל שנסחף ממקומות אחרים ומתפרק עם הזרמים ומגיע אלינו כחלקיקים זעירים".

הציטוט העצוב הזה שייך לתושב הרצליה נועם פניג. בסוף השבוע שעבר, הוא הגיע כהרגלו לרחוץ בחוף אכדיה, וגילה, ולא בפעם הראשונה, חלקיקי פלסטיק ופסולת צפים במים. הפעם הוא החליט לא להבליג ופנה לעיריית הרצליה באמצעות המוקד והפייסבוק, ושלשום (ראשון) גם שיגר מכתב למנהל רשות החופים בעירייה שמוליק לין. "התופעה חמורה מאוד ונדיר למצוא חוף שלא נגוע בכמויות אדירות של חלקיקי פלסטיק צפים", כתב לו.

חלקיקי פלסטיק צפים במים בחוף אכדיה

מי הים בחופי הרצליה, כמו חופים רבים לאורך חופי ישראל, מלאים בפלסטיק וחלקיקי פלסטיק. לפי המשרד להגנת הסביבה, כמות חלקיקי הפלסטיק במי הים בישראל גדולה פי עשרה מהכמות שבמערב הים התיכון. למרות שברור שהעירייה לא יכולה להתמודד עם הבעיה לבדה, השאלה שהציף פניג היא מה הרשויות עושות בנידון, ושל מי האחריות.

"בעקבות המייל התקשר אלי שמוליק לין ואמר לי שאני צריך לפנות למשרד להגנת הסביבה כי הרשויות העירוניות מנקות את החוף עד קו החוף וכל מה שקורה מעבר לקו החוף לא באחריותן, שאין לו את האמצעים וזה לא במסגרת חוקי העזר", מספר פניג לצומת השרון, "הוא אמר שישמח מאוד שהמשרד להגנת הסביבה יעשה משהו. לפי בדיקה שעשיתי תחום השיפוט של עיריית הרצליה הוא עד 400 מטר מקו החוף. חוץ מזה, מניסיוני גם האכיפה לגבי השלכת פסולת בחופים כמעט ולא קיימת. לא ראוי שמי שאמון על הנושא המאוד חשוב הזה מגלגל את האחריות הלאה'".

פניג מעיד שהוא כבר לא נכנס למים לטבילות ארוכות. "אני יושב על החול, קורא ספר ונהנה מהשמש. אני בדרך כלל נכנס לטבילה עד המותניים, ופעמיים נכנסתי, בהפרש של שבוע, לטבילה עמוקה עם הראש ויום אחרי זה היו לי כאבי אוזניים. יצא לי לדבר עם אמהות ששאלו על הזיהום הזה ואם זה כך בחופים אחרים כי הן דואגות לילדים. גם תיירים צרפתים שבאים כל שנה אמרו שהם לא חושבים שהם יחזרו. המצב הוא כמו כל דבר במדינה, כל אחד מגלגל אחריות על מישהו אחר, ולצערי, אני לא רואה את זה מתגלגל לשום מקום. מה צריך לעשות בשביל שמישהו כאן יזיז את עצמו?".

מה אתה מצפה שיעשו?

"לדעתי עדיין יש אפשרות לנקות את כל הפסולת בלי הרבה מאמץ. אפשר לפרוש רשתות צפופות אחת לשבוע ולהוציא את כל הג'יפה הזאת. זה מזעזע ולא נעים".

חבר מועצת העיר, עו"ד יונתן יעקובוביץ ולשעבר יו"ר החברה לפיתוח תיירות הרצליה לשעבר מצטרף לביקורת על הלכלוך במים. "עניין הפסולת בים היא בעיה מתגברת והציבור מרגיש את זה, בעיקר בחופים שבהם יש שוברי גלים והפסולת 'נתקעת'", הוא אומר לצומת השרון, "חלק מהפסולת מגיע ממדינות אחרות בים התיכון וחלק מאיתנו, אם זה דרך תעלות הניקוז או הנחלים או אם זה דרך פסולת שמושלכת בחוף הים. בכל המקרים האלה, הרשויות המקומיות צריכות לנקות ולמנוע הגעת פסולת אליהן באמצעות אכיפה והסברה. לצערי, אנחנו אחת מהמדינות המלכלכות בעולם בעיקר בגלל היעדר אכיפה. תחום השיפוט המוניציפלי של עירייה הוא בתחום ה-400 מטר מקו המים. גם למשרד להגנת הסביבה יש אחריות. פניתי בעניין המון פעמים לראש העירייה, שכמי שמעיד על עצמו ככזה שדואג לאיכות הסביבה והסביבה החופית, צריך לבצע דברים אופרטיביים מיידיים".

מנהלת מדור קיימות ביחידה לאיכות הסביבה בעירייה, לירון מעוז, מסבירה שבעיית חלקיקי הפלסטיק במי הים היא בעיה גלובלית. "לפי דוח שיצא לפני חודשיים של WWF, ארגון בריטי למען שמירה על הסביבה, רק בים התיכון יש 247 מיליארד חלקיקי מיקרו פלסטיק שגודלם נע בין סנטימטר למיקרון. בכל העולם מנסים לפתור את הבעיה הזאת בצורה גלובלית ואין ממש פתרון מעשי. אחד הפתרונות הטובים, ובזה עיריית הרצליה חלוצה בארץ ובעולם, זה הנושא של חינוך והסברה לתושבים, בתקווה שהוא ייצר גם השפעה ארצית ועולמית. בעקבות זאת יצאנו ביולי 2018 בקמפיין שנקרא 'עיר ללא פלסטיק' בשיתוף עמותת צלול. הפלסטיק, כשהוא מגיע לים, הוא מתפרק ויש חלקיקים שצפים ויש ששוקעים ובעלי החיים אוכלים אותם ובסוף זה נכנס לשרשרת המזון. אבל יש גם את החלקיקים שהם יותר גדולים והם צפים ובאמת בסופו של דבר אנחנו שוחים בהם. הקמפיין מתמקד בחמישה מוקדים שונים: משרדי העירייה, שבהם הוצאנו את כל כלי הפלסטיק החד-פעמי; מוסדות החינוך – פעולות בבתי ספר עם המועצות הירוקות ויש לנו שני בתי ספר שהכריזו על בתי ספר ללא פלסטיק – חטיבת הביניים זאב ובית הספר היסודי נבון, ומערכת החינוך הבלתי פורמלית – הצופים; עסקים באיזור התעשייה בהרצליה, שמזמינים משלוחים בכלים רב-פעמיים; מבני ציבור – בתי כנסת, מתנ"סים ואירועים בקהילה; והתושבים".

חוף השרון בהרצליה

חוף השרון בהרצליה בשנה שעברה. הלכלוך שעל החוף מגיע בסופו של דבר לים

יש לכם קמפיין שמופנה לרוחצים בחופי הים?

"החלטנו לעשות השנה קמפיין בקיץ בחופים למתרחצים שיסביר על הנזקים של הפלסטיק וכשהם מגיעים לחוף כדאי להימנע בשימוש בחד-פעמי. במקביל אנחנו מנסים לקדם חוק עזר עירוני שיאסור הכנסה של פלסטיק חד-פעמי לחופים. התהליך של חקיקת חוק עזר עירוני הוא ארוך והוא צריך להיות מאושר על ידי שר הפנים ולכן אנחנו עוד מגבשים את החוק אצלנו בעירייה. בנוסף, ראש העירייה הוא גם יו"ר פורום רשויות החוף והוא עניין עוד רשויות חופיות בחוק הזה, בתקווה שזה לא יהיה רק מהלך שעיריית הרצליה תוביל אלא היא תצליח לסחוף אחריה עוד רשויות ותהיה לזה השפעה. בינתיים, עד שנוציא את החוק, אנחנו עושים את קמפיין בחופים שנקרא 'חופשי מפלסטיק', במודעות בתקשורת המקומית, קמפיין פייסבוק מאוד רחב ומחודש יוני יש צוותים של עמותת צלול בחופי הרחצה של הרצליה שפונים למתרחצים ומספרים להם על נזקי הפלסטיק וגם מחלקים להם שקית רב-פעמית. השבוע הקמפיין יעלה גם בתחנות האוטובוס בהרצליה. אנחנו מאוד מקווים שנעשה סקר פסולת פלסטיק בשנה הבאה בחופים, כמו שעשינו בשנה שעברה, ונראה שאכן יש ירידה בכמויות הפלסטיק ואני מקווה שבשנה הבאה חוק העזר העירוני ייכנס לתוקף".

מה לגבי אכיפה?

"יש פקחים שעושים אכיפה בחופים על פי חוק שמירת ניקיון, שתקף עד לעומק של 30 מטר בתוך הים ושאומר שאם פקח או בעל סמכות שיש לו הכשרה לכך ראה אדם שמשליך פסולת בשטח ציבורי ויש לו הוכחה חותכת לכך ניתן לתת לו דוח. זה מאוד בעייתי כי הרבה פעמים אין את ההוכחה החותכת".

ומה לגבי האחריות של העירייה לנקות את הפסולת שצפה במי הים בסמוך לחופים?

"עיריית הרצליה משתתפת כבר שנים בתוכנית של המשרד להגנת הסביבה שנקראת 'חוף נקי'. אנחנו משקיעים בניקוי החוף מאות מיליונים של שקלים. לגבי ניקוי המים אנחנו הרבה פעמים עושים מבצעי ניקיון עם צוללנים, שעושים את זה בשיתוף עם החברה לפיתוח תיירות הרצליה ואגודת הסטודנטים של הבינתחומי. לגבי המיקרו פלסטיק, עוד לא הומצאה טכנולוגיה בעולם שיכולה להוציא את זה מתוך המים. לא ניתן לעשות זאת באמצעות רשת ומעבר לזה עם הלכלוך עלולים להיתפס בעלי חיים וצמחים והאקולוגיה הימית תיפגע בצורה חריפה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "מאז שנת 2005 מפעיל המשרד את תוכנית 'חוף נקי', שמטרתה למזער את מפגע הפסולת הימית בישראל ולהביא לניקיונם של החופים והים בהתאם למחויבות הבינלאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל. כדי להגשים מטרה זו פועלת התכנית במספר צירים מרכזיים השלובים זה בזה, כאשר העיקרון המוביל הוא שינוי תודעתי לחשיבות הים והחופים ולחיזוק לקיחת האחריות האישית של הציבור והאחריות של רשויות החוף לניקיון החוף הפתוח – יחד עם אכיפה בחופים. בשנת 2019, המשרד להגנת הסביבה תומך בסך כולל של 9,307,300 שקל ברשויות מקומיות שבתחומן חופים בלתי מוכרזים. יצוין, כי גם במסגרת תמיכה זו מקדמת עיריית הרצליה, בשיתוף עמותת צלול, את פרויקט 'עיר ללא פלסטיק', הכולל שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועמותת אקואושן, לקידום חופים ללא כלים חד-פעמיים בחופי העיר".

עוד נמסר כי "על פי מחקרו של  נועם ואן דר-האל העוסק בפסולת מיקרו-פלסטיק בסביבה הימית, נמצא שריכוז המיקרו פלסטיק בים הישראלי הוא פי עשרה ממערב הים התיכון וגבוה מהממוצע העולמי. תופעת הפסולת בים ובחופים (marine litter) מהווה בעיה גלובלית ופוגעת בחופי העולם כולו. על פי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק, בישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית הינה פלסטיק שכמעט אינו מתכלה. לפחות 58% מהפסולת בים ובחופים מקורה במקורות יבשתיים – ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך: בקבוקי שתייה, כלים חד פעמיים, קשיות שתייה, שקיות פלסטיק, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים או מפלט ים, שכולל במקרים רבים פסולות שנשטפו מחופים אחרים ונסחפו בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

5 תגובות
  1. אני

    כול כך צודק. כבר כמעט 2 עשורים לא מבלה בים מרוב טינופת פיזית ( ובחלק מהחופים גם אנושית) למעט פעמיים שלקחתי את הבת הקטנה שלי לראות את הים והיה דוחה!
    באחת הפעמים נכנסנו לחוף פולג בנתניה שהיה על הדרך. כמות האשפה על החוף הייתה פשוט בלתי נתפסת. באזור הרחצה המים מסריחים ונראים כמו קצף עכור. שאלתי אנשים מה זה? אף אחד לא ידע, לאף אחד לא הזיז ולא מנע מאף אחד להכניס את הילדים לזוהמה הזאת לך תבין.
    כמו שאמרתה כולם ראש קטן. תתלונן על חומרי ריסוס מסוכנים שנמכרים לכול דורש ללא פיקוח ומסכנים חיי אדם (סיפור אמיתי) משרד איכות הסביבה יגלגל אותך למשרד החקלאות שיגדל אותך למשרד איכות הסביבה וחוזר חלילה. תתלונן על סכנת אסבסט ושקטטטט מוחלט.
    לפעמים יש הרגשה שלאף אחד לא איכפת כלום כאן! מה שלא נוגע לסמל סטטוס לא מעניין. כול כך עצוב לראות מדינות שבהן כן איכפת איפה הן ואיפה אנחנו. יום אחד זה כבר לא יהיה הפיך…

  2. מירב

    לידיעתכם לעיריית הרצליה ולתאגיד מי הרצליה יש היתר מהמשרד לאיכות הסביבה להזרים ביוב לים. בחורף בימי גשמים מזרמים ביוב לים. וכשיש תקלה במכון לטיהור שפכים בהרצליה גם מזרמים את הביוב לים. וגם כשהקיבולת של הביוב במכון לטיהור שפכים הרצליה עובר את סף הקיבולת שלו גם מזרימים את הביוב לים. ככל שתהיה שקצב הבנייה בעיר יגדל הים והחופים יהיו יותר מזוהמים. ולידיעתם מט"ש הרצליה לא יבוטל עד 6.2021 וככל הנראה קו ההולכה של הביוב של הרצליה שיחובר לשפד"ן לא יבוצע עד 2024. לכו תדעו מתי יבוטל המט"ש ומתי נתחבר לשפד"ן…אם זה יקרה בכלל…מי יודע…בנתיים הים יהיה מזוהם בחרא…

  3. רקביבי

    הבעיה היא מצביעי הליכוד ששמים זין על הכל כי המדינה שלהם וכל השאר שמאלנים יפי נפש.

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר