"הרשי לי, בשם עולם המשפט, עולם סבוך על רבדיו, נצגיו, כלליו, דיני ראיותיו ויתר פיתוליו, להתנצל ולהסביר: יכול שלעיתים לא תמיד יוצאת האמת, כולה, אל האור, ואפשר שלא תמיד נעשה הצדק, לפחות עד תום. וזה טיבו המאכזב לפעמים של עולם המשפט".
שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, התנצל אתמול (רביעי) בפני נערה, תלמידה מהרצליה, שנפגעה מינית על ידי המחנך שלה, במעמד מתן גזר הדין. השופט גזר על המורה, אורי גלעד, עבודות שירות שהומרו משבעה חודשי מאסר בפועל, עונש מאסר על תנאי ופיצוי כספי על סך 12 אלף שקלים. גלעד הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשה מגונה, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום המקורי ייחס למורה גם עבירה של בעילת קטינה, אך זו ירדה במסגרת הסדר הטיעון. הנערה, שהיתה בת 16 בזמן ביצוע העבירה, קבלה על כך בפני בית המשפט במכתב שאותו הקריאה באחד הדיונים.
לפי כתב האישום המתוקן, גלעד קיים עם הנערה קשר שכלל מפגשים מחוץ לשעות הלימודים, בזמן שעות הלימודים והתכתבויות. הם שוחחו על נושאים רומנטיים ועל פרטים אינטימיים ומיניים. התכתובות שלהם כללו תוכן מיני והוא שלח לה תמונה של איבר מינו. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט עונש ברף העליון של המתחמים ההולמים: מאסר של בין 12 ל-24 חודשים בפועל עבור עבירות המעשים המגונים, עונש מאסר בפועל על שיבוש הליכי המשפט ועוד מאסר על תנאי על עבירת ההטרדה המינית. בתביעה, בין היתר, טענו כי גלעד ידע שהנערה נעדרת דמות אב בחייה וניצל זאת.
בגזר הדין, פנה השופט לנערה ואמר: "אין את צריכה להגן על שמך, הוא נותר ללא רבב; אין את צריכה להגן על האמת שלך, שהרי לעולם תדעי את, ולא רק את, את האמת לאמיתה… חלילה לך מלהרשות לעובדה שעולם המשפט אינו מושלם, ויש לו פגמים וחסרונות, להשפיע עלייך או על האמת שלך. בסופו של דבר, כתב האישום – ולא משנה כיצד תוקן ומדוע – ההודאה, ההרשעה, בקשת הסליחה של המורשע במילתו האחרונה, העונש, כל אלה חייבים לשמש לך כמקפצה להמשך, שהרי כל החיים לפניך".
השופט בקר בחר להבהיר בגזר דינו כי האשמה הבלעדית לעבירות המין רובצת על כתפיו של גלעד. "כשם שאין צורך להכביר מילים או הסברים על כך שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, הרי שכך הם פני הדברים כאן: גלעד הוא הנאשם הבלעדי, היחיד, ואילו הקטינה – היא הקורבן, במאת האחוזים". בהמשך אף הוסיף ואמר כי הסכמת הקטינה למערכת היחסים אין בה ולא כלום. "תדע איפוא א' כי היום, לפחות היום, גם גלעד עצמו יודע, מודה כי לא דובים ולא יער, לא 'יחסים' ולא 'הדדיים' כי אם עבירות פליליות שכולן מא' עד ת' הן לפתחו, הן שלו בלבד".
עם זאת, סבר השופט כי אין לשלוח אותו לכלא. "אני מוצא כי כליאתו של אדם בן 47 נטול עבר פלילי זולת המקרה דנא, אשר אין לחובתו תיקים נוספים, שהודה במיוחס לו, הביע חרטה, ונרתם באופן מלא להליך שיקום מורכב וארוך; ביחד עם העובדה שכל גורמי הטיפול, ציבוריים ופרטיים כאחד, תמימי דעים בכך שיש לאפשר לו להמשיך בהליך אשר הוא נמצא בעיצומו – אין בה כדי לשרת את האינטרס הציבורי".
טרם חתימת הסדר הטיעון, נפגשו בפרקליטות הנערה, אמה ועורכת הדין שלהן, על מנת להביע את עמדתן כדי להשפיע עליו. הפגישה נערכה בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה, שלפיו יש למתלוננים בעבירות מין או בעבירות אלימות חמורה זכות להביע את עמדתם בנושא. ואולם, הסדר הטיעון נחתם והשלוש פנו גם לשופט בקר.
בחודש מרץ השנה הורשע גלעד על פי הודאתו, והנערה הקריאה מכתב שבו ביקשה מבית המשפט לא לאמץ את הסדר הטיעון. "לא כי אני רוצה שאורי ייענש בחומרה – זה לא מה שמעניין אותי בכלל. הייתי פונה אליך בבקשה הזו כדי לתת לי לספר את הסיפור שלי כפי שקרה". הנערה אמרה כי חשוב לה להבהיר לבית המשפט שהיא "גם בן אדם", וכי היא מבקשת שבית המשפט ישמע ממנה את "הסיפור האמיתי" לא כפי שהוא מסופר בכתב האישום המתוקן. לפי גורם שנכח בדיון, שנערך בדלתיים סגורות, כשהקריאה את המכתב המורה נכח באולם וישב על ספסל הנאשמים.
"אני מרגישה שאני הנאשמת ולא הוא, שההליך הזה היה נגדי", הקריאה אז. "הרגשתי שלא מאמינים לכל מה שאמרתי. האינטרס שלי הוא שידעו את האמת ושלא יחשבו שאני משוגעת ושקרנית… הסדר הטיעון שנחתם הוא לא מדויק, זה לא פייר. מבאס שלא לוקחים אותי כצד בסיפור, שלא חושבים עליי".
השופט הגדיר את התנהגות הקטינה אצילית. "גם מבעד לדבריה הכואבים, שפילחו את חלל אולם בית המשפט, הטעימה, לא פעם, גם בעל פה וגם במכתבה, כי לא שמה לנגד עיניה כמטרה להעניש את גלעד או לנקום בו", אמר. גם אמה של הקטינה העבירה מסר לבית המשפט ואמרה: "הכל היה מתוכנן, הוא התנהג בצורה עבריינית, גרם לה לעשות דברים בניגוד לחוק, לא לקח אחריות והתנהג בצורה מניפוליטיבית". האם, אשת חינוך מאזור המרכז, כתבה לבית המשפט בהמשך: "לבת שלי מגיעה הכרה בפגיעה החמורה בה. הוא יקבל עונש תחום בזמן, עם או בלי אופציה לקיצור, אבל לבתי לא יהיה 'שחרור מוקדם'. ההשלכות של הפגיעה לא תיעלמנה אחרי שנה או שנתיים או שלוש, כמו שאנו למדים בשנים האחרונות, הן תלווינה אותה עד יומה האחרון. ההליך הפלילי אמנם עומד להסתיים, אבל הדרך שלה לבנות ולשקם את עצמה רק החלה".
אמה של הנערה מסרה לאחר מתן גזר הדין: "אורי גלעד, מחנך ומורה בישראל, הרס את חיינו, ניצל את תמימותה של ביתי, את גופה, את נפשה, את לבה. מי שהיה אמור להיות דמות ומופת לחיקוי, הותיר בנו צלקות כל כך עמוקות, שילוו אותנו לעד. אורי גלעד בגד באמון של הבת שלי, באמון של תלמידה במחנכה, באמון של תלמידה במערכת החינוך. והבת שלי גיבורה, התייצבה מולו, דיברה נגדו ומולו באומץ, בגבורה. על כל זה גזרו את עונשו לעבודות שירות, לאחריהן יחזור לחייו, לביתו, למשפחתו, לעסק המשפחתי ה'חינוכי', אולי אף למערכת החינוך – ואנחנו? חיינו השתנו לעד".
עו"ד תמי קלנברג-לוי, שייצגה את הנערה מטעם הסיוע המשפטי במסגרת ייצוג נפגעות עבירות מין, אמרה כי "הנאשם, שהיה מחנך של הנערה בכיתת מצויינות והמורה שלה לקולנוע, הורשע על פי הודאתו בביצוע מעשים מגונים והטרדות מיניות ושיבוש הליכי משפט. במשך חודשים ארוכים הנערה הייתה נתונה למרותו ולחסדיו בבית ספרה והוא ניצל אותה לצרכיו באופן המחפיר ביותר. במהלך המשפט הנערה זכתה להשמיע את קולה, ויש לכך חשיבות מרבית. מדובר במקרה חמור מאד, שצריך להדאיג כל הורה ששולח ילדיו למערכת החינוך בישראל. לטעמנו, על העבריין היה להיענש בחומרה יתרה ולהישלח אל מאחורי סורג ובריח".
עו"ד גיא זהבי, המייצג את הנאשם, מסר כי "מרשי לקח אחריות מלאה על מעשיו, התנצל ועבר טיפול מקיף וארוך יחד עם כל הגורמים המוסמכים – כל אלה נשקלו וקיבלו ביטוי בגזר הדין המאוזן של בית המשפט".
"אני מציעה בחום למערכת המשפט הישראלית להתחיל לקחת אחריות על הפסיקות המחפירות שלה ועל הסדרי הטיעון המבזים שהיא מאשרת", מסרה יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית. "בחירתו להצדיק את פגמי המערכת במקום לנסות לתקנם, נעשית על גבה של אשה אמיצה שרק אמת לנגד עיניה ועשתה כאן שירות אדיר לחברה והושבה ריקם באופן המעליב ביותר".
לכתבה באתר הארץ: https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.7833666
