הפעילות שהניחו עלונים למען החטופים תובעות את מפקדי משטרת גלילות: "המעצר היה פוליטי"

העלונים למען שחרור החטופים ונגד ההפקרה על ידי הממשלה, המעצר והתביעה נגד קציני המשטרה הבכירים: שלוש נשים, שהניחו עלונים למען שחרור החטופים בבית הכנסת בהרצליה פיתוח, בו מתפלל ח"כ יולי אדלשטיין, בחודש ספטמבר האחרון, טוענות כי מעצרן היה על רקע פוליטי וכעת הן תובעות את קציני המשטרה הבכירים.

שלוש פעילות למען שחרור החטופים – שמרית בורלא, עידית אלכסנדרוביץ' ורמה ענב הגישו לבית משפט השלום בתל אביב תביעה כספית בסך של 600,000 ש"ח נגד סנ"צ יניב וולבוביץ, מפקד תחנת גלילות, וסגנו, רפ"ק משה קרסקו, בטענה למעצר שווא, תקיפה ופגיעה בזכויותיהן.

התובעות משתתפות באופן קבוע בפעילות המחאה המתקיימת מול בית הכנסת בהרצליה פיתוח שבו נוהג להתפלל חבר הכנסת ויו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. כחלק מפעילות המחאה יצרה אחת התובעות כרוז שעליו תמונות חטופים וכן תמונתו של אדלשטיין מהתקופה שהיה אסיר ציון. הכרוז עוצב בדומה לכרוז שהתפרסם למען שחרורו של אדלשטיין ואסירי ציון אחרים, ונשא את אותו כיתוב: "שלח את עמי".

העלונים שחולקו בבית הכנסת בהרצליה בו מתפלל יולי אדלשטיין, צילום פרטי

שלוש התובעות נכנסו לבית הכנסת ביום חמישי, 12.9.2024, בשעות הערב, כאשר בית הכנסת היה פתוח לגמרי והיו בו אנשים, הניחו העתקים של הכרוזים באולם התפילה ויצאו. למחרת, ביום שישי בבוקר, נמסרה הודעה למשטרה על הכרוזים שהונחו בבית הכנסת וסנ"צ וולבוביץ ורפ"ק קרסקו החליטו להורות על מעצרן של התובעות. על פי הנטען בכתב התביעה, לא היה בסיס חוקי להחלטת המעצר והיא התקבלה בחוסר סמכות, תוך שימוש לרעה בכוח המשרה ובמטרה ברורה להתנכל ולהרתיע את התובעות מביצוע פעולות מחאה.

בתביעה נטען כי התובעות נעצרו בבתיהן ונאזקו כאילו מדובר בעברייניות אלימות שנשקפת מהן סכנת אלימות או בריחה וכי אופן המעצר כשלעצמו היה מנוגד לדין ולהגיון. שתיים מהתובעות הן נשים מעל גיל 60 שקשה להאמין שמי מהשוטרים שעצר אותן בביתן היה יכול להעלות על דעתו שיש צורך לאזוק אותן. התובעת השלישית היא אם לילדים קטנים שלא הייתה בבית בעת שהגיעו השוטרים לבצע את המעצר. בתביעה נטען כי השוטרים הורו לילדיה הקטינים של התובעת להתקשר אליה ובנוכחות הילדים הודיעו לה שהיא צריכה לחזור הביתה כדי להיעצר. התובעת עשתה כן ואף שוטר סביר לא יכול להעלות על דעתו שאישה שנוהגת כך מתכוונת להימלט מהמעצר ולכן יש לאזוק אותה.

התובעות נלקחו לתחנת המשטרה והוחזקו שם, אזוקות בידיים וברגליים, במשך כתשע שעות. בכך, נטען בתביעה, הפרו וולבוביץ וקרסקו את הוראות הדין ונהלי המשטרה בדבר מעצר אזרחים. רק בזכות התעקשותו ונחישותו של עו"ד רן תגר ממערך עוטף עצורים שוחררו התובעות באותו ערב ולא נאלצו לבלות את סוף השבוע במעצר, כפי שנרמז להן שייעשה בעניינן.

התובעת טוענות בכתב התביעה כי התנהלותם של וולבוביץ וקרסקו חמורה במיוחד משום שהיה ברור להם מלכתחילה, מתוך סרטוני האבטחה של בית הכנסת שהיו בידיהם כבר מהרגע הראשון, שלא נעברה עבירה כלשהי ולא מתקיימת עילת מעצר. "מדובר במעצר פוליטי מובהק שמטרתו הייתה להפחיד ולהשתיק את התובעות כמו גם משתתפים ומשתתפות אחרים במחאה", נכתב בתביעה וצוין עוד כי המעצר בוצע לכאורה משום שהנתבעים (קציני המשטרה – ש.י.) "חפצו לשאת חן בעיני בעלי שררה שהמחאה אינה לרוחם".

לאחר מספר חודשים התיק נגד שלוש הנשים נסגר מחוסר אשמה. לעומת זאת, בסמוך לאחר האירוע, המחלקה לחקירות שוטרים פתחה מיוזמתה בחקירה אודות אירוע המעצר.

בכתב התביעה הוסבר כי התביעה מוגשת באופן אישי כלפי וולבוביץ וקרסקו ולא נגד המשטרה, משום שהנתבעים פעלו בניגוד להוראות ובחריגה מסמכות ולכן עליהם לשאת באחריות באופן אישי לרבות בכל הנוגע לייצוגם בהליך. התובעות מיוצגות (פרו-בונו) על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', עורכי הדין רלי לשם ונחשון שוחט ממשרד מיתר, ועורכי הדין צבי אגמון ונתי חיים ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי.

ממשטרת ישראל נמסר: "התביעה טרם התקבלה במשטרה וככל שנדרש נשיב כמקובל לבית המשפט ולא באמצעות אמצעי התקשורת".