"עוד כמה ס"מ וזה היה בתוך הממ"ד שלנו". משפחת שלמה מנסה להתאושש

זה יכול היה לקרות לכל אחד מאיתנו ב- 12 ימי המלחמה מול איראן. לצערם של אלפים, זה תפס אותם לא מוכנים. טיל שפוגע בבניין או בסמוך, אובדן כל הרכוש והצורך להתפנות למקום אחר ולמעשה להתחיל בבת אחת חיים חדשים.

זה גם הסיפור של משפחת שלמה. גונן (בעל עסק), ליטל (אזרחית עובדת צה"ל) וארבעת ילדיהם – שלושה בנים בגילאי 9, 8 , 5 וילדה בת שנה וחצי, התגוררו בבניין בפתח תקווה שנפגע מפגיעה ישירה. הטיל גרם למרבה הצער למותם של ארבעה דיירים. בני משפחת שלמה לא נפגעו למרבה המזל, הדירה נהרסה והם פונו מביתם בפתח תקוה למלון פרימה ברעננה. כעת הם מנסים לשקם את חייהם.

לבני המשפחה היה מזל גדול, כאשר הטיל פגע בקומה החמישית בבניין בן 22 הקומות, בו הם מתגוררים בקומה הראשונה. גונן מתאר את אותם רגעי אימה: "הייתה אזעקה לפנות בוקר, התעוררנו ונכנסנו לממ"ד. אני התיישבתי על מזרון מול הדלת. אני לא אדם דתי בכלל, אבל אמרתי "שמע ישראל". כמו שסיימתי היה פיצוץ מטורף שהרעיד את כל הבית עם הדף עצום. דלת הממ"ד ממש התעקמה ומכיוון שאני הייתי מול הדלת אז חטפתי את ההדף והרסיסים. הילדים התחילו לצעוק אבא מה קרה. כל החדר התמלא באבק ואחר כך בעשן. פתחתי את החלון כדי שהילדים ינשמו קצת ואז הייתה עוד אזעקה וסגרתי אותו. לאחר 40 דקות בערך חולצנו מהדירה וראינו את הנזק העצום. לא יכולנו לקחת כלום, יצאנו מהדירה כמו שאנחנו".

גונן יודע עד כמה משפחתו ברת מזל: "לפי מה שהסבירו לי הטיל נכנס בקומה חמישית וירד למטה עד המחסנים כאשר בדרך הוא עובר בדירה שלנו. האנשים שנהרגו גרו בקומות מעלינו. ברור שהיה לנו מזל גדול. עוד כמה ס"מ וזה היה בתוך הממ"ד שלנו".

לאחר שהמשפחה חולצה מהדירה הם פונו לבית החולים שניידר לבדיקה רפואיות. מאחר וגונן נפגע מרסיסים הוא הועבר לבית החולים בילינסון הסמוך להמשך טיפול ולאחר כשעה שוחרר. "אני עדיין עם כאבים בכל הגוף", הוא מספר, חטפתי מההדף כי ישבתי מול הדלת. זה היה המזל, שאני הייתי מול הדלת ולא הילדים ואשתי". לאחר מספר שעות פונתה המשפחה למלון פרימה ברעננה. גונן: "בתחילה שיבצו אותנו בשני חדרים אבל הילדים היו צריכים אותנו אז נשארנו כולנו בחדר אחד".

על הנזק בדירה מספר גונן: "לא הייתי בדירה אחרי הפגיעה. אני מרגיש שאני לא מסוגל ללכת לשם. ראיתי רק סרטונים ותמונות. אבא שלי הגיע לשם למחרת וסיפרו לו שהיו אנשים שהיו ובזזו דברים. לא היה להם הרבה מה לקחת חוץ מקופות חיסכון של הילדים".

איך הילדים מתאוששים מכזה דבר?

"הילדים צריכים שיקום רגשי, הם עברו טראומה קשה, מאוד מפוחדים. הבן הגדול שלי אמר שיש לו מסמר בתוך הלב ואי אפשר להוציא אותו כי אין לנו בית ואין ממ"ד והם, הכוונה לאיראן, ניצחו אותו. הצגנו להם שהם גיבורים וניצחו את הטיל והיום הבן הקטן אומר שהוא גיבור שניצח את הטיל. זה שאין להם בית מאוד משפיע עליהם, אבל אנחנו מסבירים להם שהכי חשוב שאנחנו ביחד ויש לנו איפה להיות עכשיו. לקחנו את הדברים אחרת, מה שהלך נביא הכל חדש".

איך אתה רואה את העתיד שלכם?

"לצערי, כרגע אנחנו בחרדות עם המון חוסר וודאות מה יקרה איתנו. לא רואים כרגע עתיד באופק. נצטרף למצוא בית חדש לגור בו בשכירות. היינו משפחה עובדת, משלמת מיסים וחיה בכבוד. נשארנו בלי כלום, פשוט כל הרכוש ותכולת הבית שלנו הלך. בלי רכוש ובלי כלום, לך תמצא בית עכשיו. אמרו לנו שבמקרה הטוב נקבל 80 אלף שקלים מהמדינה שזה כמובן לא מכסה את כל הרכוש שאיבדנו".

יש לך מסר להעביר לאנשים שיכולים חלילה למצוא את עצמם במצב כזה בעתיד?

"קודם כל, תדאגו לעצמכם ואל תסמכו יותר מדי על המדינה. נקווה שלא יהיו יותר אזעקות אבל אם כן, כמובן להיכנס לממ"ד. לנו זה הציל את החיים. במצב כזה, תכינו תיק עם דברים אישיים הכרחיים כי אנחנו יצאנו משם בלי כלום. תשמרו לכם כסף ליום רע כי אי אפשר לדעת מה יהיה. המדינה והרשויות לא ערוכות להתמודד עם כאלו היקפים של נפגעים בבת אחת".

לסיום, מבקש גונן להודות לבני נוער מרעננה: "חשב לי לפרגן לבני הנוער מרעננה שמגיעים כל יום למלון ועושים פעילויות עם הילדים וזה עוזר מאוד".