מפקד תחנת כיבוי האש של הרצליה פורש לגמלאות: מפקד תחנת הרצליה, טפסר משנה יעקב מאסטי, פורש לאחר 38 שנות שירות בכבאות, מתוכן 10 שנים כמפקד תחנת הרצליה.
מאסטי הצטרף לשירותי הכבאות בשנת 1987 ומילא שורה של תפקידים: לוחם אש, מפקד צוות, סגן מפקד משמרת, מפקד משמרת וקצין חקירות תחנת תל אביב. בנוסף, שימש כרע"ן חקירות הראשון במחוז דן ובנה את התפקיד במטה המחוז.
ביום שני השבוע התקיים בתחנת הרצליה אירוע פרידה מכובד ומרגש ממאסטי שבו נכחו מפקד המחוז, סגן מפקד המחוז, ראש אגף ההדרכה בנציבות, בני משפחה, עובדים ומפקדי התחנה, רבני חב"ד מהרצליה וראש העירייה לשעבר, משה פדלון.
טפסר משנה יעקב מאסטי עם ראש העירייה לשעבר, משה פדלון, צילום פרטי
בפוסט שהעלה כתב רב רשף שרון ביתן מדוברות תחנה אזורית הרצליה רמת השרון מחוז דן: "יעקב מאסטי לחם, ניהל ופיקד על מאות אירועים מבצעיים. תחנת הרצליה מצדיעה לך המפקד – על הנהגה, הובלת דרך, מקצועיות ומנהיגות שהשארת בתוכנו".
בנאום הפרידה בטקס אמר מאסטי: "לאחר 38 שנות שירות, שמתוכן 10 שנים כמפקד תחנת הרצליה, אני עומד כאן היום ברגע שמרגש אותי עד עמקי הלב לסכם תקופה, להיפרד מתפקיד, ולהביט אחורה בגאווה גדולה. זכות גדולה וגאווה נפלה בזכותי לכהן כמפקד תחנת הרצליה אבל יותר מכל, הייתי חלק ממשפחה, משפחה של לוחמים, של אנשי מקצוע, של מטה תחנה ומפקדי משמרות שמוכנים בכל רגע לעמוד בחזית מול אש, מול עשן, מול כל מצב חירום בגבורה, במסירות ובאחריות".
מאסטי המשיך וסיפר על האתגרים שעברו הוא וחבריו: "העשור הזה לא היה עשור רגיל. עברנו יחד את משבר הקורונה, תמרנו בין הנחיות לסיכונים תוך שמירה על כוננות מלאה. חווינו לחימה במלחמת חרבות ברזל, בזירה הצפונית, הדרומית והמזרחית ולאחרונה במלחמת עם כלביא התמודדנו עם מבצעי חילוץ, דליקות מורכבות, הצפות, תאונות ותרגילים מאתגרים וכל זה תמיד עם מטרה אחת מול העיניים – הצלת חיים ושמירה על התושבים. אני מאמין שתחנת הרצליה היא לא רק מקום, היא תשתית של ערכים. במהלך השנים הובלתי בגישה ברורה לא מכוח הסמכות והדרגה, אלא מכוח הדוגמה האישית, ההקשבה, הנוכחות, המקצועיות והלב".
טפסר משנה יעקב מאסטי עם חבריו לתחנה, צילום פרטי
מאסטי הודה לאנשים שתמכו בו לאורך כל הדרך: "ברגע הזה, אני רוצה להקדיש תודה מעומק הלב. למשפחה שלי ובראש ובראשונה לרעייתי רונית האהובה, העורף האמיתי שלי, תודה על הסבלנות, ההבנה והאהבה. על כך שאפשרת לי לבצע את תפקידי על הצד הטוב ביותר בשגרה ובחירום. על הדאגה בכל פעם שהפלאפון צילצל באמצע הלילה ועל הגב שתמיד נתת לי גם כשזה דרש ממך לוותר. תודה על היותך עוגן, על התמיכה הבלתי פוסקת, על החיבוק כשחזרתי עייף או מוטרד, על האמונה בי גם ברגעים שאני בעצמי הייתי צריך תזכורת, את היית ותישארי השותפה הכי חשובה שלי, אנו יוצאים לגמלאות ביחד והולכים ליהנות. לאימי היקרה, אני מודה לך על החינוך המוסר והעוגיות הטעימות. לילדי המקסימים שתמיד תמכו בי ולמשפחתי המורחבת שתמיד הייתה לצידי".
מאסטי הודה גם לחבריו לעבודה: "למפקדי המשמרות, לקצינים במשמרת ולמפקדי הצוותים הטובים בארץ – אתם החוליה הקרובה ביותר לשטח. עמדתם בחזית עם אחריות כבדה על הכתפיים, קיבלתם החלטות כמפקדים, ניהלתם צוותים תחת לחץ ונתתם לי שקט לדעת שהתחנה בידיים הטובות ביותר. תודה לכם על שותפות אמיצה, על אכפתיות ועל מנהיגות אמיתית. למטה התחנה – מטה חזק שעובד בלי רעש, אבל עם המון לב, אתם אלה שמחזיקים את התחנה מתפקדת, דואגים שכל דבר יהיה במקום, תודה על המחויבות, על הדיוק, ועל השותפות האמיתית. לסגן מפקד התחנה אבי גבאי, שהיה יד ימיני לאורך השנים, נאמן, שקול, מקצועי, ותמיד שם, גם בשגרה, גם בחירום, נושם את התחנה ומרגיש את העובדים והלוחמים, אין לי ספק שבלעדיך, הדרך לא הייתה נראית אותו הדבר. תודה לכל אחת ואחד מהעובדים והלוחמים. כל אחד מכם הוא חלק ממארג מדויק, שמאפשר לתחנה הזו להיות מי שהיא".
מאסטי סיים את נאומו במסר אופטימי: "אני עוזב את התפקיד, אבל לא את הדרך. ואת הדרך הזו עשינו יחד, ברגליים, בלב ובאמונה. אני עוזב בתחושת גאווה גדולה. התחנה נמצאת היום במקום הטוב ביותר בכל שנות כהונתי – מקצועית, ערכית, אנושית. ואתם כולכם הסיבה לכך. תמשיכו לפעול מתוך תחושת שליחות עמוקה, תהיו מאוחדים ותדעו שיש משמעות לכל פעולה, תרגישו את הגאווה במדים, אבל בעיקר בלב. תדעו שתחנת הרצליה היא בית בשבילי ואתם יקרים לי מאוד, תהיו בקשר מתמיד. תמיד אשאר האוזן הקשבת בשבילכם. תודה על האמון, על החברות, ועל הדרך. ושנחזור תמיד הביתה, בשלום".
תגובות