1. אין ספק שהשבוע נפל בדבר באזור השרון עם הירידה של מכבי הרצליה. אם מדי פעם העונה עוד חשבנו שהקבוצה תצליח להשיג את המטרה ולהגיע למבחנים, בשבוע שעבר הגיעה החותמת הסופית לעונה הכושלת של המועדון. אפשר לראות את ההתדרדרות של הקבוצה, שהגיעה גם בעונה שעברה לפלייאוף התחתון. לצערי במועדון התעלמו מתמרורי האזהרה שנדלקו כבר אז. אם נחזור אחורה, אז בקיץ נעשו המון טעויות ובראשן שחרור שחקנים מרכזיים בקבוצה, כאשר לא מדובר רק על הסקורר ג'ורדן פושה.
השנה ערכה הקבוצה מחנה אימונים בחו"ל, אך רק 2-3 שחקנים שיצאו אליו באמת שיחקו בהרכב הקבוצה לאורך רוב שלבי העונה. יש הרבה טענות לאייל לחמן שבנה את הסגל בצורה לא טובה. אחרי עזיבתו הגיע משה סיני, שעשה שגיאה גדולה כש"סילק" 5-6 שחקנים בכירים בקבוצה. ההחזרה של חלקם הייתה מאוחרת מדי, שכן, וסיני יודע זאת כשחקן עבר, השחקנים זכרו את ההשעיה טוב מאוד. השלב הזה הביא עוד תוצאות רעות. הצעד הבא היה החלטתו של אריאל שיימן לאמן את הקבוצה בצוותא עם עופר טלקר, צעד שגם הוא התברר כלא מוצלח. כשאוספים את כל הכישלונות האלה לעונה אחת, אז ברור שזה משפיע גם על השחקנים. מצד שני, לשחקנים הייתה במה נהדרת בקבוצה מסודרת ומאורגנת מבחינה כלכלית והם מצידם לא הביאו כלום. אני בטוח שבסגל הזה יש שחקנים שהיו יכולים להביא יותר ולראייה החלק האחרון של העונה.
מכבי הרצליה היא הקבוצה שלי ושל העיר כולה. אין ספק שזה רגע קשה מאוד, אני מרגיש עם הירידה הזאת לא טוב אבל אני חושב שאריאל שיימן צריך לקחת את עצמו בידיים ולהחליט שהוא רוצה לעלות ליגה בכוחות מחודשים כדי להחזיר את מכבי הרצליה למקום שהיא ראויה לו באמת, בליגה הלאומית.
בנושא אחר, מגיעות להפועל הרצליה הרבה מחמאות על הניצחון מול הפועל רובי שפירא חיפה. הקבוצה של ארז בנודיס הייתה טובה הרבה יותר ומשחק ההתקפה שלה היה מצוין. הקבוצה מאוד מאומנת ובהחלט המאמן עושה שם עבודה נהדרת. יש שם הנעת כדור טובה, אולי קצת איטית, אבל היציאה למתפרצות טובה וקטלנית. המשימה מבחינתם עוד ארוכה ואני מאחל לה בהצלחה במשחק מול עירוני טבריה.
