תגידו מזל טוב לתום מעיין. בגיל 24 בלבד הפך השבוע הרכז של בני הרצליה לאבא, וההתרגשות אצלו מרקיעה שחקים. הישראלי, שנולד לאם קנדית ואבא ישראלי, מקווה שהשינויים בעונה הקרובה לא יהיו קשורים אך ורק לתא המשפחתי. מעיין, שסיפק בעונה שעברה מספרים פושרים בדף הסטטיסטיקה, מקווה שיחד עם השינוי בחיים האישיים תגיע גם קפיצת המדרגה למעמד של שחקן בכיר בקבוצה של מיקי גורקה. "אני בטוח שאוכל לקחת העונה צעד קדימה ולהתבלט", אמר השבוע מעיין בשיחה עם "ספורט צומת השרון". "אני משקיע את כל מה שאני יכול כדי באמת לעשות את זה. אני כבר כמה שנים על הקצה ובהחלט מרגיש שעוד לא תקעתי את היתד בליגת העל. אני מצפה מעצמי להוביל את הקבוצה גם במנהיגות וגם במספרים".
למעיין סיפור חיים מעניין. אחרי שגדל במחלקת הנוער של הגליל העליון, סומן על ידי מחלקת הנוער של גראן קנריה הספרדית. אחרי חצי שנה בספרד עבר למכללת סיטון הול בארצות הברית. "נהנתי שם מאוד", נזכר הרכז. "השתפרתי שם המון. זו חוויה לחיים שאני אקח איתי לכל מקום. זה חישל אותי. לצערי הצבא מנע ממני לסיים שם ארבע שנים". מעיין כאמור שיחק במכללה במשך שנתיים וחצי, ואחרי החזרה לישראל שם עליו אורי אלון את היד והחתים אותו לארבע וחצי שנים בהפועל ירושלים. "הגעתי לירושלים עם ציפיות בשמיים, אחרי שבמכללות הייתי שחקן מפתח בחמישיה. התאכזבתי, לא באמת היו לי הזדמנויות להצליח שם. בזמנו שיחקתי עם רפי מנקו ואדם אריאל, הם שיחקו ואני לא באמת קיבלתי צ'אנס. לקחתי משם חויות והתאמנתי עם שחקנים ברמה הכי גבוהה".
כשאתה מסתכל היום אחורה, השירות בצה"ל הצדיק את השינוי שנאלצת לעשות בקריירה?
"השירות שלי בצה"ל לא היה משמעותי. בהתחלה שירתתי בירושלים ואז כשעברתי להרצליה גם עברתי בסיס. היו לי תפקידים כמו ניקוי מים באקווריום וריקון אשפה. אי אפשר לומר שתרמתי יותר מידי, תרמתי את מה שהם ביקשו אבל זה לא היה משמעותי. אין ספק שהיו יכולים לוותר על השירות שלי ולתת לי להמשיך בקריירה במכללות".
אחרי שלא השתלב בבירה, עבר מעיין לאזור השרון והתמקם בקבוצה של מיקי גורקה. עונתו הראשונה התחילה מצוין אך הסתיימה בקרע ברצועה הצולבת ששלח את הרכז הצעיר לתקופה ארוכה של שיקום. בעונה האחרונה מעיין לא הצליח לבלוט, עם 2.9 נקודות בממוצע למשחק ו-2.1 אסיסטים ב-17.1 דקות. למרות זאת, בפברואר סיכמו הצדדים על הארכת החוזה בשנתיים נוספות.
"אין יותר מרוצה ממני מהשידוך עם הרצליה", אומר מעיין. "המועדון שינה לי את כל התפיסה על עולם הכדורסל, החיבור היה אמיתי מהרגע הראשון. בהרצליה אוהבים כדורסל ואת השחקנים הישראלים ונותנים להם מקום להשתפר. אם אני משווה בין הרצליה לירושלים אז אין ספק שזה עולם אחר. יש למועדון קהל טוב וצעיר, אני מרגיש במקום מאוד נוח. כשהודיעו לי שמאריכים לי את החוזה בשנתיים נוספות, הרגשתי ממש מאושר. השנה אני רוצה להעלות את רף הציפיות ממני ואין ספק שיש לי הרבה על מה לעבוד. שון דאוסון חתם ושחקנים חוזרים לעונה שנייה במועדון. חוץ מזה, כולם יודעים שאולם היובל זה המבצר".
באמת האמנתם בעונה שעברה שאתם יכולים לזכות באליפות?
"בהחלט. אם מכבי חיפה הגיעה לגמר אז בוודאי שקבוצה כמונו צריכה להאמין. אי אפשר לדעת בליגה הישראלית. הקבוצה שמגיעה ביוני בכושר הכי טוב היא הפייבוריטית. זה לא תמיד תלוי בתקציבים. כדורסל הוא משחק של חיבור וכושר גופני. בעונה האחרונה כן האמנו שאנחנו יכולים לקחת אליפות. הפסדנו למכבי ברבע הגמר, אני אישית הייתי פצוע, ראיתי את החברים מהספסל וזה לא היה קל. בפלייאוף היה לנו הרבה יותר קשה להביא את היכולות שלנו. רוב העונה שלנו היתה טובה והיינו סביב המקום השלישי. יצאנו מהעונה בטעם חמוץ כי הודחנו עונה שנייה ברציפות ברבע גמר נגד מכבי תל אביב. היו את החלומות והמחשבות על טבעת, על אליפות, היינו מדברים על זה כמעט כל יומיים באימון. זה נותן לנו מוטיבציה לקראת העונה הבאה".
איך נראית ההכנה לקראת העונה הקרובה?
"אני באופן אישי מתאמן, עושה הרבה פיזיותרפיה וחיזוקים כדי למנוע פציעות במהלך העונה. המטרה היא להגיע חזק ומוכן. אני עושה גם המון אימוני קליעות וריצה. כמובן שעכשיו אני גם מבלה המון עם הילד החדש ובכלל עם המשפחה. אני מאמין שנראה העונה קבוצה כיפית שמשחקת כדורסל מהיר, מפרגן וחכם. אנחנו פייטרים, נבוא לכל התמודדות כדי לשחק על החיים שלנו ולתת עונה מופלאה".
הישראלי הבכיר שלכם, כארם משעור, חתם במכבי תל אביב. מה דעתך על המעבר שלו?
"אי אפשר להגיד על כארם שום מילה רעה. אני יודע שיש סביבו עכשיו הרבה דיבורים בכל נושא הנבחרת, אבל בתור מישהו שמכיר אותו אישית, אני מפרגן לו לגמרי. הוא מקצוען ומגיעה לו כל ההצלחה. בשבילו זו קפיצת מדרגה לשחק במכבי תל אביב וביורוליג, אני מאוד מקווה בשבילו שאנשים יילכו טיפה לקראתו, כי הוא חזר מפציעה קשה מאוד בכתף. משיחות שיש לי איתו אני יודע שהוא ממש רוצה לשחק בנבחרת ואני מקווה שבסופו של יום כן נראה אותו משחק כאן עם הנבחרת. אני אוהב אותו מכל הלב".
איך היחסים שלך עם מיקי גורקה?
"זו העונה השלישית שלי עם מיקי, הוא בחור סופר חיובי וכולם מגיעים לעבוד אצלו עם חיוך. הוא מלמד את החבר'ה הצעירים ורואים עבודה באימונים".
מעיין, נשוי+1+כלב (כהגדרתו), גר בהרצליה, מצפה לאמו שתגיע לבקר את הנכד הטרי שלה בשבוע הבא. גם כשהוא מדבר על התוספת החדשה למשפחה אבל בעיקר כשהוא מדבר על כדורסל, מעיין נשמע מלא אנרגיות ורצון להצליח. "אהיה האבא הכי טוב שאפשר", מתרגש האבא הטרי. "כבר בבית החולים הגדירו אותי כ'אב השנה'. האחיות לא הפסיקו לפרגן לי".
איך היה הלילה הראשון כאבא?
"ארוך מאוד, הילד מיעט לישון כי הוא היה צריך להתרגל לבית החדש. לקום איתו בבוקר זו אחת ההרגשות הכי טובות שיש. אני מתעורר, אשתי שמה לי אותו במיטה למשך שעתיים ואני שותה איתו את הקפה הראשון".
עכשיו כשהגשמת חלום בחיים הפרטיים, מה השאיפה בקריירה?
"להתקדם בהרצליה, לעשות עונה משמעותית, לקחת אליפות ובעתיד הרחוק להגיע לאירופה ולאנ.בי.איי. לשם אני שואף"
