"זהו אות הקלון שהמדינה נושאת, בכל יום"

רותם לוין

רותם לוין

"שורדי השואה במדינת ישראל צריכים להינשא על כפיים. זהו הדור שייסד את המדינה, בגופו ונפשו שילם מחיר כבד בכדי שנוכל לכתוב ולקרוא שורות אלו. כבן למשפחה של שורדי שואה ומנציחי שואה חושב ומאמין שיש לטפל באוכלוסייה זו בכל דרך אפשרית בתחומי החיים. אך אם אצטרך אז יותר מתחושת המחסור וההתלבטות כיצד לשלם חשבון החשמל או לקנות תרופות, הבדידות הנוראה היא זו שמקשה ביותר על ניצולי שואה קשישים. רוב הזמן הם לבד בבית, עם ארבעה קירות. בהרצליה לשמחתנו יש לא מעט אנשים טובים, עמותות וארגונים אשר יחד עם עיריית הרצליה עושים הכל בכדי להפיג בדידות זו. שנזכה לכבד את שורדי השואה לא רק ביום או בשבוע זה"
(תושב הרצליה רותם לוין הוא פעיל חברתי, עוסק בתחום המזון ומייסד פרויקט דינל’ה)

טלי למדן

טלי למדן צילום פרטי

"משרדי הממשלה מתרשלים בתפקידם בטיפול בניצולי השואה וזאת למרות שהם מקבלים עשרות מיליוני שקלים שהוקצו להם. נותרו כ-158,000 איש בחיים ועוד כ-56,000 איש כנפגעי התנכלויות, אנטישמיות וגזענות במלחמת העולם השנייה. אמורים לספק לכל אותם האנשים הנפלאים קצבאות גבוהות הרבה יותר כדי שיוכלו להסיק את ביתם בחורף ולקרר בקיץ, כדי שיוכלו לקנות את כל התרופות להם הם נדרשים, כדי שיוכלו לקבל עזרה, אוכל חם וטיפול סיעודי. מאוד חשוב כי יהיה להם דיור ציבורי וחשוב שבנוסף יקבלו וללא קשר לתקציבים גם פרחים לשבת וחלות חמות ואולי משפחות מאמצות – לשם כך לשמחתנו ישנם גופים נהדרים חוץ ממשלתיים שפועלים למען ניצולי השואה אך עדיין ולמרות הרצון הטוב אין להם את התקציב והיכולת לזהות את הצרכים המלאים של הניצולים".
(טלי למדן היא יועצת נדל”ן ברימקס סטאר הרצליה ופעילה חברתית למען קשישי העיר).

שני אבידן

שני אבידן

"המדינה והציבור הרחב עסוקים בעיקר בהיבטים כלכליים ותמיכה כספית שוטפת בשורדי השואה. אני חושבת שהמקום שבו שורדי השואה אינם מקבלים את התמיכה המספקת הוא ההיבט החברתי. שורדי שואה מתמודדים יום-יום עם בדידות גדולה מאוד. לאחר שאיבדו את בני משפחותיהם בשואה, הם מתוודעים לעיתים עם מציאות שבה הדור השני והשלישי של צאצאיהם מתרחק מהחוויות העגומות של דור השואה, וכך מונצחת הבדידות הגדולה של שורדי השואה עד יומם האחרון. חלק משורדי השואה אינם מוכרים ככאלה על ידי המדינה ולכן מערך התמיכה בהם מצומצם עוד יותר. השורדים הללו מרגישים שהם נידונו להתמודדות פרטית וקשה עם הזוועות שחוו, ואין להם את המערך הרגשי-החברתי שמאפשר להם לפרוק את המטענים הרגשיים הללו, להכיר בהם, ולהכיל אותם. בפועל, היעדר מערך תמיכה רגשי-חברתי הוא הנקודה הכאובה ביותר של שורדי השואה".
(תושבת הרצליה שני אבידן היא עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בגישור ובגירושין בשיתוף פעולה).