תושב הרצליה משה ברוק הוא המתנדב המצטיין הארצי של מד"א לשנת 2017. ברוק, יועץ בתחומי הניהול והשיווק בן 65, מתנדב במד"א מזה 45 שנים. כהוקרה על פעילותו קיבל ביום רביעי שעבר, בטקס שקיימה מד"א בנצר סירני, תעודה ומגן הוקרה יחד עם 27 עובדי ומתנדבי מד"א מרחבי הארץ.
ברוק, בעברו סמנכ"ל טרה ומנהל השיווק המוסדי באסם, החל להתנדב במד"א בשנת 1974. "הכל התחיל באקראי לגמרי. ב-74' הייתי חבר קיבוץ כפר חרוב ברמת הגולן, שהייתי בין מייסדיו. קיבלנו מגרעין אמריקאי שהיה לנו בקיבוץ, מההורים שלהם, אמבולנס במתנה ולא היה מי שינהג אותו. אז נשלחנו שני חבר'ה מהקיבוץ לעשות קורס נהגי אמבולנס כדי שנוכל להוציא את האמבולנס מהנמל. מאז התחלנו להתנדב עם האמבולנס ונתנו שירותים למד"א טבריה ודרום רמת הגולן. בעיקר טיפלנו בנפגעי תאונות דרכים, תאונות חקלאיות, יולדות. אחר כך חזרתי לתל אביב, שבה גדלתי והתחנכתי, ושירתי בצבא קבע. הגעתי לתחנה של מד"א בתל אביב ואמרתי להם שאני מוסמך לנהוג על אמבולנס, הצעתי להתנדב וקיבלו אותי בשמחה. אני מתנדב כבר 45 שנה במד"א ואני המתנדב הכי ותיק במחוז תל אביב".
הוא מתנדב במד"א כחובש ונהג באמבולנס ובניידות לטיפול נמרץ. בין הנימוקים לפרס צויין כי הוא משקיע שעות רבות במשמרות, באבטחות אירועים ומבצע פעילות מבצעית ומנהלתית בשגרה ובחירום. הוא מלווה, חונך ומכשיר נהגים חדשים לנהיגה באמבולנס ומסייע בתפקידים רבים ומגוונים במערך הלוגיסטי המרחבי. בנוסף, הוא אחראי על גיוס וציוות נהגים לפעילויות קהילתיות והומניטריות, לדוגמת איסוף מזון. כמו כן, ברוק הוא חבר פעיל בוועד הסניף ומרכז את התחום הלוגיסטי הקשור לפעילות המתנדבים. מנהליו מספרים שפעילותו באה לידי ביטוי מתוך זמינות מרבית, נכונות בלתי רגילה והשקעה של זמן, מאמץ וכל הנדרש לביצוע משימותיו ביעילות, אחריות ומקצועיות מקסימלית.
ברוק, אב לשלושה וסבא לשמונה נכדים, מספר ששלושת ילדיו התנדבו במד"א ואחד מבניו אף עשה קורס נהגי אמבולנס. "סבא שלי לימד אותנו להיות בצד של זה שנותן ולא בצד של זה שלוקח. אז אנחנו משתדלים לתת ולעשות את זה בצניעות ובלי רעש ומהומה. אני גם באופן קבוע תומך בבית תמוחי שנותן אוכל לנזקקים. עבורי נתינה זו דרך חיים, זה משהו שמוטבע בדי.אנ.איי".
רוצים להישאר מעודכנים?
התרגשת כשהתבשרת על הזכייה?
"אמרתי 'למה זה מגיע לי?'. אני לא איש שאוהב פרסום יותר מדי, אבל אני מבין שאחרי איקס שנים מישהו בא ואומר תודה. זה לא ירים לי את האף יותר מדי ואני לא משוויץ בזה. אמרתי תודה, ואני מקבל את ההערכה וממשיכים לעבוד. אני גם חבר בוועד המתנדבים בתל אביב ואני משתדל להנחיל לדורות הבאים אחרינו את הערכים שאנחנו גדלנו עליהם ולשמש דוגמה לאחרים. בשבוע שעבר כתב לי מתנדב במד"א 'אתה מלך! בזכותך אני במד"א, אתה טיפלת בי באמבולנס לפני 42 שנה'. זה מרגש אותי. בחור שטיפלתי בו הפך להיות מתנדב אצלנו והוא עוד זוכר את האירוע ההוא. יש בטיפול בפצועים גם קצת אגואיזם. כשאתה מגיע למקום שבו אירעה תאונת דרכים ומוציא את הפצוע מהרכב ומסתכל לו בעיניים, הוא לא צריך להגיד כלום, העיניים אומרות תודה כי הוא נמצא בשפל שבשפל שלו ואתה מצטייר כאילו אתה המלאך הגואל. זה ממלא אותך. לפעמים יש לי תחושה שאני מקבל יותר ממה שאני מעניק".
יש מסר שהיית רוצה להעביר?
"כל מי שיכול שיתנדב במד"א. אם הוא לא רוצה להתנדב, שלפחות יעשה קורס עזרה ראשונה והחייאה. כשאדם זקוק להחייאה, ארבע הדקות הראשונות זה מה שמבדיל בין מוות לחיים. כל אמא שיש לה תינוקות וילדים חייבת ללמוד ולעשות השתלמות בהחייאה. כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. תצילו ותעזרו – זה המסר העיקרי".
