תנועת metoo# פרצה סכר שתיקה והביאה לשטפון של וידויים פומביים בטווח רחב הכוללים הטרדה, ניצול, השפלה ואונס. אמנם metoo# מספק חשיפה לניצול מיני ולתרבות שיוצרת אותו, אך הוא גם משטיח נשים לכדי קורבנות אנונימיים וגורם לנו להבחין בהן רק ביחס לגברים שפשעו נגדן.
״מתוקות מתות״ היא תערוכה של קבוצתית של אמניות, שחומר הגלם שלהן הוא הדרך בה נשים מיוצגות בתרבות הפופלרית, תבניות נשיות שטוחות ונוחות לעיכול, המוגשות לנו לצריכה על ידי תרבות קפיטליסטית מערבית. האמניות בוחנות ומשתמשות בדימויים נשים שונים, חושפות את המערכת המייצרת אותן, אך גם מציגה את החיים האפשריים בתוכן. החיים האפשריים של מתוקות מתות.
אפרת קדם – The Breakup | מיצב | 2012
The Breakup של אפרת קדם (ילידת 1980 ירושלים, חיה ועובדת בתל אביב) מורכב ממיכלי גלידה ריקים וחבילת טישו. באמצעים פשוטים ומידיים היא מייצרת את קלישאת הפרידה ההוליוודית. המחקר החזותי של קדם מאפשר מבט על הסביבה התרבותית בה אנו חיים על ידי התמקדות באזוטרי ובבלתי מורגש.
קדם היא בעלת תואר ראשון באמנות מהמדרשה לאמנות מכללת בית ברל, ותואר שני בהצטיינות יתרה מהתוכנית ללימודי המשך של בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב. היא זוכת ״פרס גבעון״ מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות. ב-2016 חזרה לישראל לאחר שהות של שבע שנים בארה״ב (פרינסטון ומנהטן), שם נוצרו העבודות המוצגות בתערוכה.
רשא עספור – וידויה של מכורה לבריאות | סדרת תצלומים | 2015
סדרת העבודות ״וידויה של מכורה לבריאות״ של רשא עספור (ילידת 1993, בית לחם), היא יומן מצולם המתעד את משטר הדיאטה הקפדני של עספור לאורך למעלה משנה. על קיר אחד מאות דיוקנאות זהים של עספור שצולמו מדי יום בחדרה, שבהם לא נראה שינוי מהותי במשקלה. על הקיר מנגד תצלומי מנות המזון שהיא אכלה לאורך התקופה – צלחות מאוזנות צבעונית וקלורית.
ג׳יליאן מאייר – Beach Babe Aim to Please | וידאו | 2014
בוידאו של ג׳יליאן מאייר (ילידת 1986, חיה ועובדת במיאמי) מצולמת מאייר עטויה ביקיני יוצאת ונכנסת חליפות מהים. ברגע שהיא נכנסת לפריים, להק של סמני חץ של עכבר מחשב עוקב אחר גופה ותנועותיה. התבנית על פיה נעים סמני החץ מבוסס על מחקר הבודק תנועות אישונים בעת גלישה ברשת.
באמצעות פרוייקטים רב תחומיים, מאייר חוקרת את הדרכים בהם הטכנולוגיה משפיעה על חיינו, חוויותנו וזהותנו.
רוצים להישאר מעודכנים?
מיה קולה – The Horizon | וידאו | 2013
הוידאו The Horizon של האמנית הקרואטית מיה קולה (ילידת 1984, חיה ועובדת בניו יורק) משתמש בסצינה קולנועית מוכרת ומשועתקת למכביר בה הגיבור נאחז בשארית כוחותיו באדן חלון של גורד שחקים, תלוי בין שמיים וארץ. בוידאו של קולה זוהי גיבורה. זווית הצילום מציבה את הצופה כמי שרואה אותה מלמעלה, כמי שיכול להציל אותה. קולה בוחרת להשאיר את הגיבורה שלה במצב הקיצוני, ידיה אוחזות באבן, רגליה מתנודדות באוויר, שערה מתנופף ברוח. היא לא תתרסק על המדרכה, אך אף אחד לא הולך להושיט לה יד, המתח יישאר לנצח.
פאולינה פוקיטה ומינה האוקה – New Girl in Town | וידאו | 2005
עבודתן של פוקיטה (ליטא) והאוקה (פינלנד) היא וידאו המורכב מתצלומים של עשרות שלטים על נייר צילום אחיד a4, שנעשו על ידי עובדים/ות בבתי זונות ברובע הסוהו של לונדון. פוקיטה והאוקה, ״חדשות בעיר״ בעצמן, עוקבות אחר העיצוב הילדותי של השלטים המצויירים ידנית, מעוטרים באופנים שונים, וזאת בניגוד חריף לעסק אותו הם מפרסמים.
