מערכת היחסים המורכבת בין אב לבן, על האיזון העדין הנדרש בה, ניצבת בלב תערוכת היחיד של האמן יאיר ברק, "היבשות והפנים", שתיפתח במוצאי שבת במשכן האמנים הרצליה. האב מכוון את בנו אך אסור לו לעמוד בדרכו. הבן שואף להתנתק מהתלות באביו אך בלי לחסלו תוך כדי כך. כדי לשרוד כיחידים על שניהם להיות חזקים יחדיו, להדהד ולשקף זה את זה.
התערוכה תוצג בשני חללים, של האב ושל הבן, המתואמים אחד עם השני. בשתיהן מוצגות עבודות וידאו, וכשחלל אחד פעיל השני דומם.
במרכזה של עבודת הוידאו "Mirror Therapy", המתייחסת לדמות האב, ניצב איש זקן היושב באולם ריק למחצה ומקשיב לנגינת כינור. זהו חיים טאוב, כנר ומורה, ששימש קונצרטמייסטר של התזמורת הפילהרמונית הישראלית במשך שני עשורים ומי שנחשב לדמות מיתולוגית בעולם המוסיקה הישראלי. אנו נוכחים בכיתת האמן שלו, הנערכת במסגרת סדנאות קשת אילון: מרכז מוסיקלי המקדם ומטפח כנרים צעירים מחוננים. מצלמתו של ברק אינה מתמקדת בנגנים הצעירים המנגנים בפני טאוב כי אם בטאוב עצמו ובתגובתו הפיזית לנגינה. הוא התגלמות דמותו של הזקן המופקד על חוכמת הדורות. הוא קול הסמכות, ותפקידו להורות את הדרך.
צילום: יאיר ברק
בחלל השני (הוא חלל הבן) יוקרן הוידאו הדו ערוצי "הד". בעבודה זו מצולם אדם צעיר מלפנים ובצדודית בו בזמן, בתקריב המתמקד בגרונו בעוד הוא זועק. המונולוג שהוא צורח בכל כוחו הוא דברי שירה, מילות שירו של חורחה לואיס בורחס "המתאבד". למרות שהשיר נכתב על ידי בורחס בהיותו בן 76, אין זה מונולוג של איש מבוגר, או של דובר הנוטש את העולם. להיפך, זה מונולוג של אדם אשר הוא עצמו הורס אותו ומשמיד אותו, מפנה עורף לכל מה שקדם לו ומבטל את ההיסטוריה של המין האנושי. זהו מונולוג המושמע בפאתוס של נאום כיכרות בפני כיכר ריקה מאדם.
יאיר ברק, יליד 1973 הוא אמן, אוצר וכותב.
"היבשות והפנים". אוצר: רן קסמי – אילן. משכן האמנים הרצליה, רחוב יודפת 7. פתיחת התערוכה במוצ"ש, 9.9.17 בשעה 20:00. התערוכה תוצג עד 11.11.17. הכניסה ללא תשלום.
