פרשת לך לך
כניסת השבת: 17:50
יציאת השבת: 18:44
צחי וייס צילום פרטי
צחי וייס מספר על פרשת השבוע:
ביום חמישי הייתי במרכז הרצל בירושלים. אחד הציטוטים מדברי הרצל שתפסו אותי היה זה: "..העולם משתחרר בשחרורנו, מתעשר בעושרנו, ומתגדל בגדולתנו. וכל מה שננסה לחולל שם (במדינת ישראל)..יסב אושר לאנושות כולה.."
(בסוף ספרו "מדינת היהודים")
בפרשה שלנו, לך לך, אלוקים מצווה את אברם (עדיין לא אברהם) להתחיל במימוש היעוד הגדול של עם ישראל – להביא ברכה לעולם כולו.
אברהם אבינו אינו אדם פרטי.
אלא אדם המייסד עם, שיש לו ערך לכל העולם כולו.
בתחילת הפרשה, בפרק י"ב, נאמר:
"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה."
ובהמשך הפרשה, בפרק י"ז:
"אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ."
אומרים חכמים בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות דף י"ג ע"א:
"בתחילה נעשה אב לארם (=אברם. לאנשי מדינתו בלבד)
ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו' (= אברהם. 'אב המון גויים')
ביחס לדברים אלו, כתב הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל
(בספרו עין איה, ברכות א', קעד):
" הרגש הלאומי הוא רגש ישר טבעי באדם, קרוב למעלת אהבת המשפחה ועולה עליה במוסריותו.
על כן, גם אברהם ושרה בהיותם אנשי יושר מעצם טבעם היו דואגים לקיום הלאומי של אומתם והצלחתם, שכמוה מצינו גם כן בשאר אנשים חכמים ואנשי מידות טובות מכל העמים.
אבל בהיות שנתעלו על ידי הרוח הנבואי ודבר ה' אשר בא להם, כי לא זאת היא עדיין גמר תכלית האושר, כי האדם השלם אינו די שיצטמצם עצמו באושר אומתו, כי צריך הוא להשתדל להביא ישועה כללית לכל האדם אשר על פני האדמה. על כן נעשה אחר כך אב המון גויים, ושרה נעשית לכל העולם כולו, שהוא דבר נעלה ונשגב יותר מהצמצום הלאומי."
חסד אברהם וההטבה שלו כוללים את כל באי עולם.
(שמונה קבצים, קובץ ז', קסו)
זהו היסוד של 'חביב אדם שנברא בצלם'.
חיבה יתרה נודעת לישראל, שיודעים יחד עם שמירת יחודם, לא לצמצם את אהבתם ודאגתם לבני עמם בלבד, אלא לרצות בטובת כל הברואים ולהביא ברכה לעולם כולו.
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
