ביום חמישי השבוע, ה-25.11, תיפתח תערוכתו של איציק ברזילי, "באשר הלכתי", בגלריה העירונית הרצליה. התערוכה הקרובה נחשבת רטרוספקטיבית, כזו שחוזרת אחורה לשנים הראשונות שלו. היא כוללת ציורי שמן ואקריליק, רישום בקו, ציורים בצבע מים וציורי נוף. רוב ציורי הטבע בצבעי מים המופיעים בתערוכה נעשו מחוץ לסטודיו, תוך מאמץ לקבל השראה ישירה מבלי לנסות להעתיק את הטבע.
לברזילי בן ה-82, גמלאי משרד ראש הממשלה, כחמישים שנות עשייה מפוארות במערכת הביטחון. שלוש פעמים שימש ראש אגף. לצד זה היה בין מקימי הגלריה העירונית בהרצליה. כמי שביקר כמעט בכל נקודה על הגלובוס, הוא ספג חוויות רבות שמצאו את מקומן בין ציוריו. בנוסף, שירותו רב השנים במערכת הביטחון הישראלית ותפקידיו הרבים והמגוונים מילאו אותו בחוויות שקיבלו דרור בציוריו.
מתוך התערוכה של איציק ברזילי
מתוך התערוכה של איציק ברזילי
איציק ברזילי מספר: "מיום שאני זוכר את עצמי העט הייתה בידי ופנקס הרישום ברשותי. תמיד נכון ללכוד את הרגע ואת החוויה הראשונית – כדי לרשום בקו יחיד, מהיר ובוטח את האנשים הסובבים אותי. הדמות האנושית, הבעותיה ומחשבותיה סקרנה אותי והיוותה את המרכיב המרכזי ביצירתי האמנותית. אנשים – נשים וגברים, זקנים וצעירים – הם גיבורי הדפים של אלבום חיי. עשרות הפנקסים, המחברות והאלבומים שבמגירותיי מכילים אלפי רישומים, המהווים כעין יומן דרכים המספר על מפגשיי עם אנשים ונופים בהם נתקלתי במהלך עבודתי ומסעותיי, גם כאשר תנאי חיי בגין תפקידיי המיוחדים הקשו על רצוני להתמסר כל כולי לציור".
ביטוי מובהק לחיבור שלו לאנשים, ניתן לקבל מאנקדוטה עליה ברזילי מספר: "ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שאל אותי פעם, אם אני אוהב דייגים (היו הרבה תמונות של דייגים). עניתי לא, אני אוהב בני אדם. לכן, בני אדם הם במרכז הציורים שלי".
מתרגש לקראת התערוכה?
"אני די רגיל, ועדיין, אי אפשר להגיד שאני לא מתרגש. זה מפגש עם אומנים וחברים".
האם שירותך ותנאי חייך המיוחדים עזרו או דווקא הפריעו להתפתחותך בציור?
"בדיעבד, חוסר יכולתי להביע את עצמי בדרכים אחרות בגין המגבלות שתפקידיי הטילו עליי, דחפו אותי ביתר שאת למצוא נתיב ואמצעי להביע דרכו את עצמי, מבלי לחרוג מהמגבלות המחייבות מהתפקיד. היום, יותר מתמיד, אני משוכנע שעבודתי ותנאי חיי המיוחדים הם אלה שהביאו אותי הלום".
מתוך התערוכה של איציק ברזילי
מזה מספר שנים ברזילי חבר באגודת האמנות הפלסטית הישראלית, כשהוא עורך תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל. את ראשית השכלתו הפורמאלית כאמן רכש בתחילת שנות השישים בקורסי ערב ב"בצלאל", אצל האמנים שטרן ויעקב אייזנשר. בראשית שנות השישים היה תלמידו של האמן צבי תדמור בחולון שהחדיר בו את חשיבות הרישום בציור פיגורטיבי. מאוחר יותר למד שנתיים כתלמיד שלא מן המניין ב"בוזאר" פריז.
