אביתר בר דוד מהרצליה אולי מוכר לקהל הרחב מהופעת אורח בסדרה "מזרח תיכון מרכז"' או מהופעותיו בפרסומות לגבינת סימפוניה של שטראוס, אבל בימים אלה הוא נערך לתפקיד חייו, עד כה, באופרת הרוק 'רנט'. ב-9.6 צפויה הבכורה שלה במרכז ענב לתרבות בתל אביב. בר דוד (35) מהרצליה, בדומה לרוג'ר, הדמות אותה הוא מגלם במחזה, נאבק בלא מעט מכשולים בחייו, כמו למשל התאוששות מתקופת הקורונה, הליך גירושין בימים אלה, והורות לשני ילדים קטנים.
הוא מספר על הקווים המקבילים בינו לדמות שלו על הבמה: "לרוג'ר אני מתחבר מהמקום של לגור עם שותף ולהיות תפרן, ומצד שני לא לצאת לעבוד כי יש איזושהי אמונה שאנחנו אמנים ואלה חיינו, פשוט לא מסוגלים לעשות משהו אחר. וגם מהמקום שלא רוצה להיכנס כרגע למערכת יחסים ומפחד להתאהב שוב. כמו רוג'ר, הדמות שלי שפוגשת את מימי במחזה, מנסה להימנע מלהתאהב בה, אך הוא לא מצליח, והגורל שלהם נקשר".
בר דוד נמצא, כאמור, בפתחו של הליך גירושין, לאחר שש שנות נישואין, ובמקביל לקריירת המשחק, הוא הורה לשני ילדים, שליו בן ה-3.5 ואלון בן חצי שנה. אימו במקור מהרצליה, והוא חזר להרצליה לפני קצת פחות משנה יחד עם אשתו וובמהלך התרחבות המשפחה. בחודשיים האחרונים, הוא עבר להתגורר בדירה אחרת בעיר. בר דוד התייחס למצב: "היחסים בינינו עלו על שרטון, אני יצאתי מהבית ונשארתי בהרצליה, כדי להישאר קרוב לילדים, ואני יכול לחיות את החיים באופן יותר שקט ומוקפד".
כמו כל עולם התרבות, גם בר דוד הרגיש את כובד משקל הקורונה במשך שנתיים. בתקופה הזו הוא מצא עצמו עובד כשליח למחייתו: "יש לי ילדים לפרנס, אז כשלא הייתה עבודה במשחק, חיפשתי מקורות להביא כסף, וגם עשיתי משלוחים, לא מתבייש בזה. יש בחור שהכרתי בשם דניאל בוצר, שחקן, שהציע את שירותיו לחברות כשליח, עד שהתרחב והפך ממש לחברה. הוא סיפק לנו פרנסה בשנה הראשונה של הקורונה. זו הייתה שנה של כלום, אבל היו קצת מענקים מהמדינה, אז הסתדרתי. בשנה השנייה, היו עדיין הגבלות, בוטלו המענקים והשוק לא ממש חזר לעצמו, וזו הייתה שנה ממש קשה, וגם אז עבדתי במשלוחים".
מחשבות על סיום קריירת משחק היו בלתי נמנעות, באופן טבעי. אביתר מודה: "כמובן היו, אבל תמיד בשנייה האחרונה משהו טוב קרה. בכלל, זה לא זר לשחקנים העולם הזה, העליות והמורדות בפרנסה. גם לפני הקורונה, כשהייתה תקופה חלשה היו לי מחשבות לעשות הסבה, ואז פתאום נכנס עוד פרויקט. אני מתגלגל כבר 10 שנים בערך מהפקה להפקה. כשעולות לי המחשבות האלה, אני חוזר לנער בן 16 שחלם בגדול. היום אני כבר מעורב ומעורה בתעשייה, אז אני יותר אופטימי מפעם, החשש לא גורם לי לברוח מהמקצוע, להפך. אני מרוצה מאיפה שאני כרגע בקריירה".
אביתר בר דוד, צילום דניאל חסין
לפני כשש שנים ספג בר דוד מהלומה כואבת עם מותו של אביו בעקבות מחלת סרטן ריאות קשה, איתה התמודד האב במשך שנה וחצי. "אבי נפטר ב-2016, אחרי שנה וחצי של מאבק עם סרטן ריאות קשה, כך שבכלל זה עשור מאוד משמעותי בחיי. יחד עם חתונה, גירושין, הורות. זו מכה קשה, חור גדול שיישאר, איכשהו בסוף זה הופך אותי לשחקן יותר טוב ומבגר אותי", מדגיש בר דוד.
רוצים להישאר מעודכנים?
עוד מודה אביתר, כי ההורות שכללה אותו: "זה הכניס לי יותר דרייב, מאז שנהייתי אבא אני עובד יותר, פשוט ככה. כל חוויה מוסיפה למשחק שלך על הבמה, זה סוג של "כלי עבודה". אתה יכול לשחזר את ההרגשה מהחוויה ולהביא איכויות לדמויות שאני משחק. אני יותר מחושל היום".
כאמור, השחקן ההרצלייני חווה הצלחה מקצועית רבה, כך הוא מתאר: "אני משחק תפקיד ראשי, זו לגמרי אחת הפסגות בקריירה שלי, אני מוביל הרבה שירים".
אתה יותר בעניין של משחק או שירה?
"מתחבר לשניהם. מוסיקה זה עולם שתמיד דיבר אליי. עוד לפני שלמדתי משחק, תמיד שרתי, וגם לימדתי את עצמי לנגן בגיטרה, בקורונה שיפרתי את יכולות הפריטה אצל מורה. במה זו במה, המוסיקה מוציאה ממני דברים יותר עמוקים ורגשיים. יבוא יום ואולי גם אביים ואפיק, ייתכן בהמשך".
בר דוד טוטאלי ולדבריו זה בעצם זה מה שהופך שחקן מבינוני לטוב מאוד. "החלום שלי זה "למות על הבמה" (צוחק). לא עכשיו, כשיגיע הזמן שלי, לשחק עד סוף ימיי. גם טלוויזיה וקולנוע כמובן, טרם שיחקתי במדיות האלה".
תוכניות ריאליטי על הפרק?
"תלוי איזה, אבל לא פוסל כלום. בעבר ניסיתי ללכת ל-דה וויס ו-אקס פקטור, אבל זה לא צלח. האודישנים היו טובים וקיבלתי פידבקים חיוביים. יש לי בעיה שמצלמים אותי ורוצים שאוציא משהו "עסיסי", זה אולי נשמע מצחיק. תן לי טקסט ולשחק דמות, אל תיתן לי להיות עצמי, שם אני "משתבש". לדעתי זו גם הסיבה שלא עברתי את האודישנים".
מה זה משחק בשבילך?
"אני שואל את עצמי אם אני יכול לעשות משהו אחר בחיי, והתשובה היא תמיד לא. אני מודה על זה כל בוקר, זו לא קלישאה. גם כשיש הצגות סל תרבות כאלה, שזה החלק הסיזיפי במקצוע, כשאתה קם בחמש וחצי-שש בבוקר, נכנס לוואן ונוסע לאיזה חור בארץ כדי לעשות 2-3 הצגות בבית ספר מול תלמידים, שאתה הדבר האחרון שמעניין אותם, שלא לדבר על המורים שלהם, שעבורם זה בכלל הפסקה, וגם אז אני עושה את זה בחיוך. אני באמת קם באושר. הבן שלי עוד מעט בן 4 ויכול לספר שאבא שלו שחקן, ואני יכול להכניס אותו אל מאחורי הקלעים וללמד ולהראות לו את העולם הזה, זה מרגש אותי כל פעם מחדש".
תאחל לילדים שלך להיות שחקנים?
"שאלה טובה. אני מאחל להם לעשות מה שיעשה להם טוב. אני אנסה לחקות את הוריי שעמדו מאחוריי בכל מה שעשיתי. אבא שלי ניסה בהתחלה לשכנע אותי שלא ללמוד משחק, אבל כשהוא ראה שאני מתעקש, אז הוא עמד מאחוריי יחד עם אמא שלי, היו מגיעים לכל ההצגות והיו גאים בי עד השמיים, וככה אני רוצה לעשות עם הילדים שלי, לא חשוב במה יבחרו".
לאביתר קריירה ענפה מלאה בתיאטרון וגם כמה הופעות על מסך הטלוויזיה. בין ההצגות בהן שיחק – "לעבור את הקיר" (בית לסין), "רוק בבית הספר" (תיאטרון תל אביב), "שבתות וחגים" (תיאטרון הספרייה) ועוד שלל הצגות נוער וילדים.
אופרת הרוק רנט (RENT ) היא אחד מהמחזות המצליחים והמעוטרים ביותר שעלו בברודווי. המחזה מגולל את סיפורה של חבורת צעירים, שמנסים לשרוד, ליצור ולאהוב על רקע מגפה משתוללת ומשבר דיור בעיר יקרה מנשוא (ניו יורק של שנות ה-80 ותל אביב של ימינו). בימוי: אבישי בן גל ושחר פרץ.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
