הטור של ליאת קמחי

ניסיתי לשחזר מתי התרחש המעבר הזה שבו התחלנו להשקיע יותר ממחצית מזמננו בתחזוקה שוטפת של החיים בעוד שלחיים עצמם נותר רק נתח פצפון מהיממה

זו הרי העבודה שלכם. אתם מקבלים עליה תשלום. מהמעסיק שלכם. בדיוק כמוני וכמו רוב העובדים שאני מכירה. אז קבלו ממני עצה

אני מתגעגעת לתקופה שבה המנהיגים שימשו דוגמה ומופת לכולנו. אבל כשהם מרשים לעצמם להשתין עלינו מהמקפצה, איך אפשר לצפות למשהו אחר מהאזרחים?

במקום לחכות עשרה (!) חודשים לתור לקלינאית תקשורת עבור הבת שלי, החלטתי ללכת לקלינאית פרטית ולבקש החזר מהקופה. נחשו איך זה נגמר

נובמבר הוא חודש השופינג. רגע לפני שאתם מסתערים על אתרי הקניות זכרו: כל חפץ שאנחנו קונים שווה זמן מהחיים שלנו

היו לי הרבה תוכניות לשבת הראשונה שאחרי הסגר. בסוף לא הצלחתי לקום מהמיטה

סדר יום כבר מזמן לא קיים. הלו"ז שלי נראה כמו לו"ז של ארבע נשים שונות. וכל הזמן הזה אני מריצה לעצמי בראש, מה אני מפספסת? מה שכחתי לעשות?

גורם קיצוני אחד בקבוצת וואטסאפ שאני חברה בה, הצליח בקלות לגרום לפילוג בין החברים. המחנאות שנוצרה היתה כל כך חזקה, שנותרה גם אחרי שעזב. מזכיר לכם משהו?

ללמידה מרחוק יש הרבה פוטנציאל, אבל הדרך שבה משרד החינוך מיישם אותה מכניסה הרבה מאוד כעסים ומתחים לסיר הלחץ של התא המשפחתי. אנחנו פשוט כורעים תחת הנטל ולאף אחד לא אכפת

אני מתגעגעת לברי סחרוף, לקרן פלס, לאהוד בנאי, לשבת קרוב אל הבמה בהצגות ולהתפוצץ מצחוק בסטנדאפ. תרבות היא לא מותרות. היא המהות

אולי ננסה להיות טיפה יותר חומלים איש אל רעהו ולבוא קצת פחות בטענות אל "אלו שלא שומרים על ההנחיות", או "הטיפשים שלא מבינים שהפוליטיקאים משחקים בהם" או "שלא שמים מסיכה גם על האף"

אם ההחלטות השרירותיות הללו לא יפסקו בהקדם יגדל כאן דור מסכים קיצוני הרבה יותר מזה שלפניו, דור מטומטם, מאותגר חברתית שאפילו לא יודע ליצור קשר עין בשיחה פנים מול פנים

אני כמובן בעד כל מחאה נגד תרבות האונס, אבל במקרה הזה אני חושבת שיש כאן גם מקום לעצור, להתבונן בסיטואציה ולבחון אותה

30 הורים השתתפו השבוע באסיפה בזום. וכמה אבות היו שם? שניים

קיבלתי השבוע מכתב מעצמי של השנה שעברה. מה התממש מרשימת התוכניות? כלום

משרד חינוך יקר, אלו הדברים שכבר היום אני מזהה את הצורך אליהם כמו אוויר לנשימה. אלו שיעורים לחיים, ואפשר להעביר אותם גם בזום

השבוע סיימתי שמונה ימי בידוד. בדיוק סיימתי לקרוא כתבה על מישהי שנכנסה לבידוד שלוש פעמים ברצף וחטפה מזה דיכאון אמיתי, ואז קיבלתי אני שיחת טלפון גורלית. בשיחה התברר לי שמספר ימים קודם לכן שהיתי באותו חלל עם מישהי שנמצאה חיובית לקורונה ולכן אני צריכה להיכנס לבידוד. בדיוק הכנתי ספגטי ברוטב עגבניות לילדים כשהשיחה תקפה אותי. […]

ניסיונות לתכנן חופשת קיץ בזמן שהקורונה משתוללת חשפו את האמת המרה: הכל מפוצץ באנשים או בווירוסים או בשניהם יחד. אולי נסתובב קצת בשכונה