מלכה ליום אחד. יעל איצקוביץ גלברד, מורה לפסיכולוגיה בתיכון חדש בהרצליה, לא מתכוונת אף נערה ללא שמלת ערב בנשף סיום. כשהיא חדורת מטרה, יזמה לאחרונה יעל פרויקט שנקרא 'כלה ליום אחד', במסגרתו היא שואפת שכל תלמידת י"ב, בהרצליה ובכלל, תזכה בשמלה מהודרת לערב המרגש שלה, בו היא נפרדת מהתיכון.
איצקוביץ גלברד בת ה-38, נשואה ואמא לשלושה, היא גם מחנכת כיתת מצוינות ורכזת חברתית של תיכון חדש. כשהיא שבוע לפני הכנה לבגרויות בתיכון, היא מספרת על המיזם וכיצד הגתה אותו: "אני כל הזמן חושבת על איך אפשר לשפר את הרווחה של אנשים ולעשות את העולם טוב יותר, אישית, אני בעד מינימליזם ורוכשת דברים ביד שנייה. חשבתי על הפרויקט בעקבות הוצאות כספיות מיותרות שאני שומעת מבנות לקראת נשף סיום התיכון. מדובר באלפי שקלים, אם זה שמלה, איפור, שיער, כשרק כרטיס הכניסה עולה 400 שקלים. חשבתי איך לעזור לאלה שאין להם".
רק לפני שבוע היא יצאה עם המיזם לאור, כשפרסמה פוסט ברשת, שתפס תאוצה במהרה: "זה נהיה ויראלי. הרבה תיכוניים ברחבי הארץ פנו אליי, מרמת השרון, תל אביב, ירושלים, קריית אונו, גבעתיים", היא מתארת את התגובות הרבות והחמות ליוזמה שלה. "פרסמתי בתחילה בקבוצת פייסבוק גדולה שאני חברה בה – 'זה לא יושב בול', שאני מחפשת תרומה של שמלות נשף. הגיעו אליי המון פניות לגבי תרומה, עזרה ושינוע. רק אתמול הגיעו עוד 20 שמלות מתל אביב. זה כלל המון שיתופים ותפס תאוצה. בפוסט פרסמתי את המייל שלי, אז בנות החלו לפנות אליי. אח"כ גם פרסמתי את הטלפון האישי שלי".
המחנכת מתיכון חדש מתארת כיצד התרומה נעשית בפועל: "הודות לעזרה של עמותת הרצליה ב', לקחתי חדר במתחם החוגים שלהם ברחוב נורדאו 50. על מנת למנוע מבוכה הייתה חשובה לי הדיסקרטיות. אני מתאמת יום ושעה מול הבנות, ואז הן יכולות לבוא למדוד. יש שמלות במגוון מידות וצבעים. בעיקרון, הייתי שמחה שזה יהיה כמו גמ"ח (גמילות חסדים), כלומר שהבנות יחזירו גם את השמלות, כדי שיהיה לשנה הבאה. בהתחלה חשבתי רק על לתרום את השמלה וזהו".
עוד היא מספרת, כי אין חשש ממחסור בשמלות לפונות: "כרגע יש 100 שמלות, ויש עוד משלוחים בדרך. אני מאוד אופתע אם יגיעו מאה נערות, הלוואי, אבל אני מבטיחה בכל מקרה לעמוד בקצב, למקרה הצורך, אני לא אאכזב אף אחת. זה לא פרויקט חד פעמי, זה יהפוך למסורת".
תיארת לעצמך שהמיזם יקבל כזו תהודה?
"לא ציפיתי שזה יהיה כזה ויראלי, חשבתי שזה אולי יישאר בתיכוניים בהרצליה. ברור לי שכל אחת רוצה להרגיש מלכה ליום אחד, גם אני הייתי בכיתה י"ב. זה מקובל והגיוני לחגוג בנשף סיום, אבל השאלה מה קורה בדרך, ואם יש תחושה של חוסר שייכות או חוסר רצון ללכת בגלל סיבות שלא תלויות בהן, אז אני שמחה להיות שם ולסייע".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך את מתמודדת עם התדמית של הרצליה כעיר מבוססת כלכלית?
"אנחנו מכלילים, אבל נכון, התיוג הוא בעייתי. צריך לזכור שיש תלמידים מכל אזורי העיר. אני רוצה לעשות טוב לאנשים, המצב הסוציו-אקונומי לא מעניין אותי. מי שרוצה וצריכה ורוצה להרגיש חלק ממשהו – חשוב לי שתהיה לה תחושה טובה ונעימה מול האוכלוסייה שהיא מסתובבת בה. אגב, גם בנות שיש להן כסף, לא צריכות להוציא סכומים גבוהים על שמלה".
אילו תגובות מרגשות קיבלת מתלמידות?
"יש המון, וזה מעיד על המשמעות עבורן. אמרו לי שזה חשוב מאוד וטוב שהעליתי את המודעות לנושא, שזה היה צריך לקרות מזמן וטוב שזה התחיל. יש כאלה שאמרו, שהתחושה של לקחת שמלה היא קצת בעייתית ולא היו רוצות שחברות שלהן ישמעו על זה, אז לכן עשיתי את זה באופן דיסקרטי".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
