גשר הזהב – ניר תל-פז מגשר בכיר
סכסוכים כואבים, דיונים ארוכים בבתי משפט, ויכוחים סוערים ושברים שלא ניתנים לאיחוי. המגשרים המומלצים במרכז מציעים לכם להניח את כל זה בצד, לוותר על האגו ולסיים תהליכים מורכבים במינימום זמן ועל הצד הטוב ביותר
זה לא פשוט. אתם מגיעים לרגע שבו הכלים נשברים, האמוציות תופסות את המקום של ההיגיון ואתם מכינים את עצמכם למאבק של הכל או כלום. אבל, לא כל מריבה או סכסוך חייבים להסתיים בדם, יזע ודמעות. ניר תל-פז, מגשר בכיר, מאמין שלכל סכסוך ישנו הפתרון הייחודי לו ומציע לכם לקחת כמה דקות לעצמכם, להבין מה באמת חשוב בחיים ולהגיע לגישור שיעזור לכם להיפרד כידידים במקום אויבים. וזה הרבה יותר קל ממה שאתם חושבים.
לעולם הגישור נחשף ניר כאשר ניהל משרד עורכי דין לענייני משפחה. מצד אחד הוא ראה את עולם המשפט דרך עיניהם של הלקוחות ומצד שני דרך מחשבתם של עורכי הדין. כמי שמגדיר את עצמו איש של אנשים, הוא הבין שיש דרך טובה ונעימה יותר לסיים מערכת יחסים זוגית או עסקית, והתחיל ללמוד במרכז הישראלי לגישור ואימון – גומא ובאוניברסיטת בר-אילן את תורת הגישור. מזה כ-13 שנה שהוא משמש כמגשר בכיר בתחום המשפחתי והעסקי.
לדבריו של ניר, גישור הוא לא טיפול זוגי אך יש בו אוריינטציה טיפולית והוא בהחלט יכול להיות ההבדל בין גירושים מכוערים לשמירה על שלמות המשפחה. "גישור הינה דרך איכותית לפתרון מחלוקות בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, והמגשר נמצא במקום שבו הוא יכול להוות עמק השווה עבור הזוגות", אומר ניר. "במקום שהם ילכו לבתי משפט, יגישו תביעות אחד כנגד השני, יושפלו וישפילו ויתנו לעורכי הדין ללבות את היצרים, כמגשר אני מציע אופציה של דיאלוג. בכל סכסוך, בין אם הוא משפחתי או עסקי יש המון אמוציות, אגו ופגיעה, והגישור מציע מקום פרטי ומכיל שבו ניתן להשאיר את הכביסה המלוכלכת הרחק מעיני הציבור. מקום של דיבור ושיח. מקום שבו ניתן להשבית את כלי המלחמה ולדבר על שלום, על הסכמות".
גשר הזהב – ניר תל-פז מגשר בכיר
בניגוד לתקנה המשפטית שגורסת כי צדדים הנמצאים בסכסוך משפחתי חייבים לבדוק קודם אם הליך הגישור מתאים להם או לא, ניר טוען שגישור לא צריך להיות הכרח אלא המלצה בלבד. גם במקרים בהם בוחרים בהליך גישור לניר מאוד חשוב שהפנייה אליו תתבצע מרצונם החופשי של שני הצדדים. זו, לטענתו, חצי הדרך להסכם הסופי. "גישור הוא הליך שנעשה לא פורמלי ולא לפי תקנות ושבלונות ברורות ומקובעות של בתי המשפט. אין כאן דרך נכונה יותר או נכונה פחות. כמגשר אין לי כל אינטרס או נטייה לצד כזה או אחר. אני ניטרלי. במקום להסתכל קודם על החוק, אני רואה את הבעיה נטו וחושב באופן יצירתי ומחוץ לקופסה כיצד לפתור את אותו מכשול. אני נמצא בעמדה של הקשבה, בודק את הדברים שנאמרים לעומק, מזהה את הבעיות ואת העמדות הגלויות והסמויות ואני מביא רעיונות ומציע פתרונות. עם זאת, ההחלטה הסופית היא של שני הצדדים בלבד".
כמגשר בכיר משמש ניר גם כחבר ועד המנהל של לשכת המגשרים בישראל, יו"ר ועדת גישור ואחראי על הקשר מול מוסדות המדינה (בתי משפט, כנסת, ועדת חוק ומשפט ומשרד המשפטים). לקוחות הפונים אליו יכולים להגיע למשרד שלו בכפר סבא או לחילופין לבקש ממנו להגיע אליהם, למקום שבו הם מרגישים נוח ובטוח. במהלך הפנייה אליו חשוב לו לשמוע ששני הצדדים מסכימים כי ישמש כמגשר שלהם וזאת במטרה להבטיח את המקום האובייקטיבי ממנו הוא מגיע. בשיחה הראשונית הוא שומע בגדול מהי הבעיה ולאחר מכן קובע פגישת היכרות.
בפגישה יושבים הצדדים יחד, שומעים הסברים על התהליך וחותמים על הסכם כניסה לגישור. הפגישות ההתחלתיות עוסקות בסיפור עצמו. הצדדים מדברים על מערכת היחסים, מה הוביל אותם להליך ועל מה הסכסוך. לאחר מכן שומע ניר כל צד בנפרד כיצד הוא רואה את המשבר מנקודת מבטו. בהמשך מתחילים הצדדים במפגשים במטרה להגיע להסכמות אם בענייני משמורת, מזונות, הסדרי ראייה, מטלטלין, חשבונות בנק, חסכונות, פנסיות, רכוש ועוד. לאור אותן הסכמות מכין ניר את ההסכם עליו עובר הזוג, מאשר אותו ולוקח אותו להתייעצות אצל עורך הדין. לבסוף חותם הזוג על ההסכם ומגיש אותו לבית המשפט או לבית הדין הרבני לקבלת תוקף משפטי. כל ההליך לוקח בממוצע בין 5-7 פגישות.
"הצדדים שמים את הכל על השולחן וכל מה שנאמר בחדר נשאר בחדר. אי אפשר להשתמש בדברים שנאמרים בבית המשפט וגם כאן יש עניין של חיסיון ביני לבין הלקוחות ועל כל הנאמר בחדר הגישור. לאורך כל ההליך אני לא שופט, לא לוקח צד, לא מחלק ציונים ולא קובע מה נכון ומה לא נכון. וזה רק אחד מיתרונותיו הרבים של המגשר. במקום הליך משפטי ארוך, הפתרון וההסכמות יכולים להצטמצם לכדי שבועות בודדים מה שבעצם לא רק מפחית את העליות לכדי חמישית ומקצר את ההליך משנים לחודשים, אלא מאפשר לצדדים לשלוט בתהליך ולהחליט עבור עצמם בלבד. אני מגלה כל פעם מחדש שברגע שמתקיים שיח, וזה לא משנה אם במהלכו מגיעים לטונים גבוהים או צד אחד כועס יותר, עדיין ישנו דיאלוג. הצדדים לא מנתקים מגע מה שבסופו של דבר שומר על תקינות מסוימת ביחסים. בנוסף, בכל רגע נתון בהליך הגישור ניתן לחזור אחורנית. אם בשלב מסוים אחד הצדדים מרגיש שזה פחות מתאים לו הוא יכול ורשאי להפסיק. מניסיון, בתום הליך הגישור מערכת היחסים בין בני הזוג מאפשרת לצדדים להמשיך לתפקד יחד, ובחלק מהמקרים אפילו בצורה טובה וחלקה יותר. מאויבים הם הופכים לחברים וזה הניצחון האמיתי".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לניר תל-פז בטלפון: 050-5277625, במייל: [email protected], בפייסבוק ובאתר
כתובת המשרד: מגדלי קניון כפר סבא הירוקה.
ניר תל-פז
עו"ד ריטה בעל-טכסא – מגשרת
סכסוכים המתגלעים בין שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים, עלולים להוביל לבית המשפט לשם יישוב המחלוקות וליבון הדברים. הליכי בית המשפט מהווים סחבת והתעסקות מיותרת בבירוקרטיה כמו גם התדרדרות היחסים בין הצדדים, וכמובן הוצאות כספיות גבוהות וזמן יקר.
הדרך העיקרית לפתרון מחלוקות בדרכי נועם ופשרה, נעשית בליווי מגשר מוסמך, הבקיא בעולם המשפטי ובכלים האפקטיביים לגישור.
עו"ד ריטה בעל-טכסא, מנהלת קליניקה פרטית לפתרון מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט. לאחר יותר משני עשורים בהם עבדה בתפקידים בכירים בענף הביטוח, מצוידת במיטב הניסיון, הוותק והמוניטין, היא פנתה לדרך עצמאית. בקליניקה שלה בהרצליה פיתוח, היא מספקת שירותי גישור, בוררות וכלים נוספים מתקדמים לפתרון סכסוכים.
תהליך הגישור, מסבירה עו"ד ריטה בעל-טכסא, הוא " הליך לפתרון מחלוקות המתרחש מחוץ לכותלי בית משפט. מטרת תהליך הגישור, להפוך את פתרון המחלוקת ליעיל יותר מבחינה כלכלית, מהיר וקצר יותר מבחינת הזמן והוא מתייחס למגוון האינטרסים הקיימים בין הצדדים, גם כאלו שאינם מהווים חלק מהעילה המשפטית בה מתמקדת העילה המשפטית".
מלבד העלויות והזמן שכרוך בפניה לבית המשפט, אילו יתרונות נוספים מספק תהליך הגישור?
"תהליך הגישור מאפשר לבחון את התמונה הרחבה יותר ולספק לצדדים את היכולת להמשיך את מערכת היחסים ביניהם. אם לדוגמה, מדובר בספק ולקוח – הם יצטרכו להמשיך לעבוד יחד. אם מדובר במקרה בעל השלכות מוניטין, לעיתים תיקון המעוות שווה יותר מהפיצוי הכספי בגינו וכן הלאה. לכן, יש לפתור את הסכסוך בדרכים נעימות ואפקטיביות לשני הצדדים, כדי שהם יוכלו לצמצם את נזקיהם ובמקרים מסוימים אף להמשיך ולעבוד או לתקשר בצורה מיטבית. בית המשפט מתייחס לעילות משפטיות, הוא לא יכול להתייחס למגוון האינטרסים שאורגים את התביעה".
מה ההבדל בין גישור ובוררות?
"ההבדל בין שתי הדרכים לפתרון המחלוקת היא שבוררות דומה יותר למשפט. אמנם שני ההליכים שואבים כוחם מהסכמת הצדדים לעצם קיום ההליך, אך במקרה של בוררות את הכוח להכרעה משאירים בידי הבורר. כל צד פורס את טיעוניו ומביא תימוכין לדבריו, נעשה דיון, בירור, מביאים אסמכתאות וראיות, אולם בסופו של דבר, הבורר מתוך התרשמותו נותן פסיקה ששני הצדדים צריכים לכבד.
בגישור לעומת זאת, כל הכוח בפתרון המחלוקת נישאר בידיים של שני צדדים. זה מעין תהליך מתודי שהמגשר מעביר את שני הצדדים. שיטה חכמה ורציונלית, אשר מאפשרת להם הידברות ובחינה של כל האופציות המתאימות לפתרון המחלוקת ובחינה של האינטרסים, אותם ניתן לקדם במסגרת ההליך גם כן".
כיצד נעשה תהליך הגישור בפועל?
"גישור הוא תהליך אשר חושף את כלל האינטרסים של הצדדים. חלק מישיבות הגישור נעשות בנפרד וחלק ביחד. במסגרת החשיפה של האינטרסים המגשר שואל שאלות פתוחות, כגון: מה הכי הפריע לך? מה אתה רוצה שיקרה אחר כך? אם היית יכול להחזיר את הזמן אחורה מה לדעתך היה יכול לקרות בצורה שונה? סביב המחלוקת הזו, נוכל לדעת כיצד אפשר לענות על האינטרסים של הצדדים. אם אני אדע מה הפריע לו באמת ולא רק את זה שהוא רוצה לקבל מיליון שקל, לדוגמה, אוכל לנסות למצוא פתרון אשר משלב בין ריפוי החוסר של אחד הצדדים או הבעיה שלו, וכן לשלב זאת עם כימות הנזק שנגרם לו כלכלית, ככל שהדברים נכונים מקצועית וראויים מבחינת ההוגנות.
בסופו של תהליך הגישור, מגיעים להסדר ששני הצדדים שלמים איתו. זהו תהליך שהוא חצי טיפולי, קצר בהרבה מהליך בבית משפט וכמובן, הרבה יותר זול, כיוון שחוסכים את האגרות ואת עלויות ההתדיינות הארוכות וההוצאות הנלוות להליך ארוך, כגון ריבית מצטברת. אם מגיעים להסדר גישור בהפניית בית המשפט, ניתן לקבל החזר על האגרה".
ויש גם תהליך "גישבור", מה זה אומר?
"תהליך גישבור משלב בוררות יחד עם גישור: הכוח הוא בידי הצדדים להחליט על ההליך הזה מראש. ההליך מתחיל בגישור ובמידה ולא כל המחלוקת הוסכמה בין הצדדים, יתרת המחלוקת מוכרעת ע"י המגשר בכובע של בורר. רק אותו החלק שנשאר במחלוקת בין הצדדים, הוא שיוכרע ע"י הבורר. אם לדוגמה, הצדדים מגיעים עם 10 נקודות במסגרת המחלוקת, ובתהליך הגישור נביא אותם להסכמה על 7 נקודות ויישארו 3 שלא יגיעו להסכמה ביניהם, בתהליך הגישבור, הם מראש יודעים שמהחדר הזה הם יצאו עם פתרון. את 3 הנקודות שנותרו ללא הסכמה לגביהן, משאירים להכרעת הבורר. מתחילים קודם בגישור ואז, במידת הצורך, עוברים לבוררות (זה אותו אדם וזה אותו הליך). וזה מה שמגיע לבית משפט לאישור.
ניתן ומומלץ להוסיף לכל הסכם עסקי, מסחרי, אישי, מראש סעיף ברירת מחלוקת ולקבוע כי "במידה ותהיה בינינו מחלוקת, היא תתברר באמצעות בוררות או גישור". גם בהיעדר סעיף כאמור בהסכם המקורי, כשכבר מגיעים לשלב המחלוקת ומתחילים בחילופי דברים, הצדדים יכולים בכל שלב לבוא ולהגיד "בוא נעצור רגע, בוא נלך למגשר ונלך לפתור את זה". לוח הזמנים והעלויות יהיו בהכרח לטובתם. והם שונים לחלוטין אם מחליטים להביא את הסכסוך לגידרו של בית המשפט".
מהם היתרונות שאת מספקת ללקוחותיך, כעורכת דין, מגשרת ומומחית בתחום הביטוח?
"היתרון שלי כעורכת דין הוא הידע המשפטי והעסקי שלי של כל התהליך, ובהיבט עולם הביטוח בו עסקתי במשך שנים. מי שחי את זה ביום יום יודע מדוע הסכמים נכתבים באופן בו הם נכתבים, אילו אינטרסים נוספים קיימים ברקע, בהסדרי ביטוח המשנה, בהשפעות הרוחב הענפיות וכד', ויכול למצוא פתרון שיתאים לעניין המובא לפניו. כך, אני גם יכולה לשקף לצדדים בצורה טובה יותר, את הסיכונים והסיכויים. חשוב גם לציין שאני משלבת בין אסכולות גישור ומשתמשת בתמהיל מדויק המותאם לכל מקרה בין הגישה התהליכית (תפקיד של הליך מתודי ופסיכולוגי) לבין הגישה הסמכותית, המעריכה (תפקיד המכוון לפתרון מתוך בקיאות מקצועית וניסיון בתחום המחלוקת). "
עו"ד ומגשרת ריטה בעל-טכסא, מומחית בתחומים העסקיים, המסחריים, הביטוח, הפיננסים, הנדל"ן וההייטק. היא בעלת תואר שני במשפטים מאונ' תל אביב, תואר במנהל עסקים NYU פוליטכניק ניו יורק. לאורך חייה המקצועיים שמשה בתפקידים בכירים, ביניהם: סמנכ"לית בפניקס, סמנכ"לית בקבוצת הגלובלית מארש מקלנן, הובילה עסקאות גדולות מאוד ונחשפה למגוון השיקולים הקיימים בענפי העסקיים מהמורכבים במשק. בנוסף, משמשת כדירקטורית בחברות נדל"ן, שם נחשפה למגוון השיקולים של כל העסקאות – רגולציה ושיקולים מסחריים ומימוניים.
כתובת משרד הגישור: המנופים 2, הרצליה פיתוח
טלפונים: 03-6494997, 054-9755212
עו"ד ריטה בעל-טכסא. צילום: יובל נבון
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
