בחצי שנה האחרונה קבוצה של אמני רחוב מרעננה ותל אביב יוצאים בלילות כדי לקשט ולהוסיף קצת צבע לרחובות העיר. הפרויקט האמנותי החל כאשר פנה ראש העירייה, זאב בילסקי, למנהל מרכז האומנויות ברעננה רפי בלר וביקש ממנו ליצור אומנות רחוב. "לפני כחצי שנה התחלתי עם הפרויקט ובהתחלה לא מצאתי אמנים אז התחלתי לצייר על ארונות חשמל לבדי", אומר בלר, "לאחר מכן החלטת לפרסם את היוזמה בפייסבוק והתחלתי לגייס אומנים. תמיד היו ציורי רחוב ברעננה, אבל הם התקלפו או שהדביקו עליהם. אנחנו מנסים להגיע קודם כל למקומות מושחתים, יש תושבים שמתקשרים למוקד לבקש שיחדשו ארונות".
אחד האמנים שמצייר בלילות על הארונות החשמל והבזק בעיר הוא אמן הגרפיטי, רועי שחר יעקוביסנקי שגדל ברעננה. יעקוביסנקי,(35) מספר שהפרויקט הוא סגירת מעגל עבורו. "גדלתי ברעננה וזה כיף גדול עבורי לחזור ולתת לעיר קצת ממה שאני עושה ברוב הזמן ברחובות תל-אביב. אני מגיע לרעננה פעמיים בשבוע בלילות ואני מצייר על 25 ארונות חשמל".
רועי יעקובינסקי
ההורים של יעקובינסקי הם ישראלים, וכשרועי היה בן שנה המשפחה עברה לגור בקווינס שבניו יורק. "מגיל צעיר ההורים שלי זיהו את הפוטנציאל שלי כי הם שמו לב שאני מצייר הרבה והם שלחו אותי ללמוד בחוג אומנות והלכנו למוזיאונים ותערוכות". בגיל 8 חזרה משפחת יעקובינסקי ארצה ורועי החל ללמוד בבית הספר דקל ומשם עבר לחטיבת הביניים יהונתן. הוא מספר שהחזרה לארץ ללא הייתה פשוטה עבורו. "הילדות הייתה לי קצת קשה, היו לי בעיות בלימודים והיה לי קשה מבחינה חברתית. בבית הספר היה לי קשה בגלל השפה ובגלל שהיו לי לקויי למידה. ההתמודדות עם מקום חדש וחברה חדשה הביאה איתה הרבה קושי בהסתגלות, גם בלימודים וגם בחברה. כשעברתי ללמוד אומנות בתיכון אורט בכפר סבא הכל התחיל להסתדר, התחברתי לחברים חדשים בבית הספר ובלימודים הייתי מבריק בכל התחומים".
בצבא שירת יעקובינסקי בחיל האוויר ולאחר מכן החל ללמוד אמנות במכון אבי ובבית ברל. "בשנה הראשונה במכון אבני למדתי עיצוב גרפי ואז בשנה השנייה הבנתי שהייעוד שלי זה ציור, ובשנה השניה למדתי כבר אומנות. הייתי התלמיד הראשון שהציג בגלריה נחשבת בתל אביב, ליד כיכר דיזנגוף..לא סיימתי את הלימודים במכון אבני ומשם עברתי ללמוד בבית ברל. ניסיתי לתת לעצמי צ'אנס ללמוד במסגרת אחרת עם אנשים חדשים ואז הבנתי שזה לא עניין המסגרת. הייתי מאוד ביישן בגלל שגימגמתי וזה הוריד לי את הביטחון העצמי בשיעורים כשהייתי צריך לדבר מול קהל, מה שמחבר את התקופה שלי בחטיבת הביניים. עזבתי את הלימודים כי הציור שלי היה מאוד מגובש והרגשתי שאני הולך עם מה שאני מרגיש ומפתח את עצמי לבד, עם כל הסיכונים שבדרך, זה היה סוג של הימור".
לאחר שהכיר את אשתו, יוליה, עזב יעקובינסקי את רעננה והשניים עברו להתגורר בתל אביב. "עד גיל 27 עבדתי בכל מיני עבודות בבתי קפה, עשיתי כל דבר שהייתי יכול לעשות כדי לגמור את החודש". כיום הוא מתפרנס אך ורק מאומנות. "אני כרגע עוסק בציור גראפיטי וציור על בדים.אני מעצב אובייקטים, רהיטים ומוכר עם מעצבות פנים שאני עובד איתן, ומעצב חללים בחברות היי טק".
מצליח להתפרנס מזה?
"יש תקופות טובות ויש תקופות שהן פחות טובות. בעבר היתי מוכר ציורים לאספני אומנות, ולפני שמונה שנים מכרתי 20 עבודות שלי לבנק לאומי". את יעקובינסקי תוכלו למצוא מצייר על ארונות חשמל ובזק בעיקר ברחובות אחוזה ופרדס משותף. "אני נהנה מכל רגע של ציור במרחב הציבורי ומאוד נהנה מהשיח שנוצר בעקבותיו", הוא אומר, "למרות שאני מצייר בשעות הלילה עדיין ניגשים אלי אנשים".
רוצים להישאר מעודכנים?
ביצירות שלו יעקובינסקי אוהב לחבר בין פרצופים ודמויות שונות. "אני מתחיל להוציא את הדמויות החוצה ונותן להן חיים משלהן", הוא אומר, "כל ארון מאופיין בחוויות שאני עובר, אני תמיד מנסה להצחיק ולשמח את מי שרואה את הציור. הצבעים שלי לקוחים מעולם הילדים והפנטזיה, אני אוהב צבעים בהירים לצד צבע קונטרסט".
מהיכן ההשראה לציורים?
"האומנות שלי נוצרת מהבטן ואין סקיצה או רעיון ממשי. אני מגיע בלילה, מביט בארון החשמל ורצים לי בראש מלא רעיונות. אני פשוט זורם עם הרגש והמחשבות".
