מי: "דני שקדי (62), נשוי פלוס שלושה ילדים בוגרים. שירתי בחיל האוויר כ-25 שנים בתפקידי פיקוד ומטה והשתחררתי בדרגת סגן אלוף. הייתי מפקד טייסת מנהלה וראש ענף במסגרת חיל האוויר. לאחר מכן למדתי במשך שנתיים ניהול בתי אבות ומאז שחרורי עוסק בניהול בתי אבות ודיור מוגן".
איך התחיל: "עיריית הרצליה הוציאה מכרז לאחר שהמנהל הקודם פרש לגמלאות. היו מועמדים, היתה ועדה וזכיתי בתפקיד".
המקום: "המקום מתנהל כעמותה ותאגיד עירוני. המבנה שייך לעיריית הרצליה והחל כחזון של ותיקי הרצליה בתקופת ראש העיר אלי לנדאו, והואץ על ידי גברת יעל גרמן וכעת על ידי מר משה פדלון. שלושת ראשי הערים הללו תמכו במקום, ראו בו מקום ייחודי, והוא אכן כזה. ראשי הערים עזרו להפוך את החלום של ותיקי העיר למציאות. בית שלום קיים משנת 1990 ובתחילה נתן שירות רק לתושבי הרצליה. מ-2008 הוא תאגיד עירוני ופתוח לקהל הרחב".
דני שקדי
בשנה הבאה: "אנחנו משדרגים ומשפצים את המחלקה הסיעודית כך שתעמוד בתקנים ובדרישות המקסימליים של משרד הבריאות ומקווים להמשיך את עבודת האכלוס ושיפור השירות. יש לנו 130 יחידות דיור ומחלקה סיעודית עם 32 מיטות סיעודיות. כרגע נמצאים אצלנו כ-145 דיירים".
רוצים להישאר מעודכנים?
עוד עשר שנים: "קשה לחזות כי זו תקופה ארוכה מאד. התחום מתחיל להיות תחרותי, ומדיניות הממשלה, שבאה לידי ביטוי דרך משרדי הרווחה והבריאות, היא להשתדל להשאיר את האזרח המבוגר בסביבתו הטבעית. זאת עושים על ידי חוק הסיעוד וחוקים נוספים. לצד זאת, אני בטוח שדיור מוגן זה פתרון מצוין לסוג מסוים של אנשים, ובעיקר לבעיית הבדידות. לדעתי זו הבעיה הקשה ביותר של הגיל השלישי".
עצמאי או שכיר: "התחום הפרטי הוא בעייתי כי במגזר הפרטי המשקיעים רואים, בצדק כמובן מבחינתם, את הרצון להרוויח כסף. התחום הציבורי ממוקד יותר בשירות לציבור, ואני מעדיף לשרת את הציבור".
הכי כיף: "הנתינה. זו נתינה ללא גבול, נתינה בלי סוף, ואם אין לך את התכונה הזו אתה לא יכול להישאר בתפקיד. זו תכונה מאד חשובה למי שעובד עם אנשים מבוגרים".
הכי קשה: "איתור כוח אדם מתאים לעסוק בתחום הזה, כי אנשים, לצערי הרב, בורחים ממנו. זה תחום קשה להתמודדות, פיזית ונפשית, וקשה מאד לאתר אנשים טובים ומתאימים".
