ג'ו ביידן, דונאלד טראמפ
ג'ו ביידן, דונאלד טראמפ. צילום AFP, רויטרס

מגלים את אמריקה: רוע, שקרים וטיפשות | הטור של חנה בית הלחמי

הבחירות בארצות הברית מגלות שלטיפשות, נוכלות, שקרנות ורוע יש הרבה קליינטים. אני מקווה שלביידן יהיו יותר

פורסם בתאריך: 4.11.20 11:36

עד כמה הרוע הוא רוע? עד כמה הטיפשות חלולה? האם הם שני עניינים קשורים אחד/ת לשני/ה? אין לי תשובות מוחלטות לשאלות הללו, אבל מחשבות בלי סוף.

הטור נכתב לפני שאנחנו יודעות ויודעים מה תוצאות הבחירות בארה"ב, אבל כבר עכשיו ברור שטראמפ לא נוחל מפלה מוחצת כפי שמתבקש, כשאומה חווה מנהיג רע, גזען, סקסיסט, מטריד מינית, אלים, שקרן ונבזי כלפי עמו וכלפי כל מי שלא משרת את צרכיו הנרקסיסטים המוגבלים.

אנחנו מכירות ומכירים את זה מהבית, רק שכאן הממדים צנועים יותר. הכל יותר גדול ודרמטי באמריקה. מבט על הכתמים האדומים (טראמפ) והכחולים (ביידן) של תוצאות הקלפיות שנספרו, מלמד שלטיפשות, לנוכלות, לשקרנות ולרוע יש הרבה קליינטים. זו תובנה די מפחידה, במציאות הכאוטית שנקלענו אליה. הכלכלה מרוסקת, החברה מפולגת, האלימות גואה, מי שחוטפים הכי הרבה מכות כלכליות, תעסוקתיות וקיומיות הם אלו שמטפחים את הרוע, מצביעים לו בקלפיות, והם לא עוצרים רגע לחשב מסלול מחדש – הם ממשיכים לתמוך בו. איך אני מסבירה את זה? בגלגל החיים. פעם העולם למעלה, פעם העולם למטה, תודעתית ומעשית. 70 שנה היינו למעלה, כנראה שהגלגל השלים סיבוב והגיע זמננו להימחץ תחתיו שוב.

לפחות בא גשם וניקה את האבק. זו בדיוק העת לשמוח בשמחות קטנות. אני, שממש לא אוהבת גשם, רואה פתאום בתופעת הטבע הזו סימן קלוש לנורמליות: החיים נמשכים. נעבור גם את זה.

ולפחות נרגענו קצת מהחלום האמריקאי, שמסתבר שהוא פחות נוצץ מיחסי הציבור שעשינו לו במרוצת השנים. זה די בעייתי היום להיות אמריקאי, במדינה במשבר כלכלי וחברתי, על סף (עוד) מלחמת אזרחים, שאולי לא תהיה עם חרבות וסוסים אבל בהחלט כבר יצאה לדרך בהפגנות השחורים ובאלימות המשטרה. זה לא "פאן" לחיות במדינה מוכת קורונה כי הנשיא שלה אוהב אותם בלי מסיכות. בהקשר הזה, קראתי מאמר דעה כלשהו (מבקשת את סליחת הכותב/ת – לא זוכרת מי), שחישב סטטיסטית את מספר המתים האפשרי מהעצרות של טראמפ, שהן מסיבות הדבקה המוניות, בכ-700 לפחות. אשכרה נשלחו אל מותם כדי לרפד לנשיא שלהם את הדרך לקדנציה מטורללת שנייה.

כפי שציינתי, שם זה בגדול וכאן זה בקטן. ניהול אופורטוניסטי של מנהיגים מוכי סינדרום גדלות מביא לאינספור ליקויים בשיקול הדעת שלהם ושל כי מי שסביבם. אנחנו משלמים את המחיר. בואו נקווה שכאשר יתבהרו תוצאות הבחירות, תהיה לנו נחמה קטנה בדמות ביידן האפרורי בראש האומה האמריקאית. הרוע עוד לא מיצה את עצמו, אבל במיתונו יש מזור לנפשותינו הדואבות. ההשלכות על המציאות הישראלית תהיינה כנראה השלכות ברוכות. העולם זקוק כעת לפקיד אפרורי ואחראי, לא לעוד עונה מגלומנית של הריאליטי המוגזם שאנחנו חיות וחיים בו. באמריקה, כאן ובכל מקום.

צילום: עידו רימון

חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת.


הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר