יש כמה נושאים חשובים על האג'נדה שלי היום, אז אקצר בכולם. גירוש הפליטים, סתימת הפיות, הדתה, מי הפוליטיקאי/ת הכי מגעיל/ה, ומה קורה בהקשר זה ברעננה.
נתחיל מגירוש הפליטים. הסיבה היחידה שאני לא כותבת שאתן מקלט לפליטים, זה כדי לא להוות כתובת לחיפוש אחריהם/ן על ידי פלוגות הסער של ממשלת ישראל, שלומדת ממי שהיו כנראה הטובים ביותר בהקשר זה. לאדם מוסרי/ת אין בכלל התלבטות לגבי התפלצתיות שבגירוש הפליטים. או שמדובר באנושיות, או – אצל המצדדים בגירוש – בגזענות ורשע. אין לזה קשר לעמדה פוליטית, אין לזה קשר לעמדה לאומית. מדובר בשליחת אנשים אל סבל בל יתואר, רדיפות ומוות. מדובר במכירת בני אדם למדינת עולם שלישי, שכבר גירשה ו/או רצחה את המשלוחים הקודמים. ומדובר במדינה יהודית שמארגנת משלוחים של בני אדם. בדרום תל אביב אין בעיה "בגלל הפליטים", אלא ניהול ציני של זירה נדל"נית על ידי עירייה, ממשלה וטייקוני נדל"ן שחושקים במתחם הזה. הם מנצלים את כולם: את הגזענים העכורים בשטח, את הפליטים, את בורותו של הציבור באשר למניע המצמרר האמיתי בסיפור הזה: כסף. ל"מתלבטים" יש כאן הזדמנות לרדת מהעץ ולהפסיק "להתלבט". כי עצם ההתלבטות היא רוע.
לגבי סתימת פיות, זה קל. היועץ המשפטי לממשלה כבר הכריע, ששר הביטחון אינו יכול להתערב ממניעים פוליטיים, בתכנים המשודרים בתחנות של השידור הציבורי. כך שמה שנותר לי להסביר, זה את משמעות ניסיון ההתערבות הזה. מכירות/ים משטרים בהם השלטון קובע איזו דעה לגיטימית ותשודר, ואיזו לא? בואו ננסה להיזכר…. ברית המועצות הקומוניסטית, טיפוסים לא נחמדים כמו סטאלין או לנין, משטר האייטולות באיראן, שלטון הגנרלים בארגנטינה, הרייך השלישי, טורקיה של ארדואן, צפון קוריאה. להמשיך? אז מי שרוצה ששר הביטחון יאמר לתחנת שידור מה לשדר ובעיקר מה לא, שייקח/תיקח את עצמו/ה במטוטא לאחד המשטרים הללו ויעזבו אותנו בשקט.
זה כולל את תושב עירי הנכבד, שר החינוך מר נפתלי בנט (הדתה שמדתה), שהתהדר השבוע בשלושה חברים שמאלנים, ובתגובה קיבל תשובה מהבת הטינאייג'רית שלי, בדף הפייסבוק שלו, שגורמת לי להשמין מנחת: מסתבר, שלמרות היוהרה הבלתי נסבלת של הכלים הריקים שהופכים את הדת והציונות לקרדום לחפור בו (בדרך כלל על מנת לחתוך קופונים מהזהב של הציבור, שמצאו בחפירה הזו), יש כאן נוער חילוני גאה, ערכי וחושב. כבר שנים שאני אומרת שאנחנו, בני דורנו, לא ייצרנו מנהיגות, ולכן המטלה תהיה עליהם/ן. הבת שלי הוכיחה לי השבוע, שיש על מי לסמוך. בין השאר, היא קוראת לו לדיבייט, נותנת לו שעור בהיסטוריה שמפרק לחתיכות את הדיסאינפורמציה שניסה לפזר על "השמאל", שלכאורה החזיר שטחים (לימודי הליבה השתלמו – היא יודעת שרק הימין החזיר שטחים עד כה), מסבירה לו מה זו הדתה ומזמינה אותו ללכת ברגל מביתו לתיכון שלה כדי לדבר כשהיא שואלת: "ממה אתה מפחד? ממי? מחבורת בני/ות נוער ערכיים/ות בני/ות שש-עשרה?".
רוצים להישאר מעודכנים?
ונסכם בפוליטיקאי/ת הכי מגעיל/ה ובמה שקורה בפוליטיקה העירונית שלנו. העליתי פוסט השבוע, ששואל מי הפוליטיקאי/ת שהכי מביא/ה לכם/ן את רפלקס ההקאה. התשובות היו מגוונות: מראש הממשלה, דרך שריו ושרותיו, וכלה בזוטות מקומיות. ריבוי התשובות, הראוי לפוסט בפני עצמו, מראה שהשלטון כולו נכשל במשימה הכי משמעותית לצרכי משילות: אמון הציבור. הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם. את המשפט הזה, אמרתי גם בבחירות המוניציפליות האחרונות, כשכבר אז היה לי ברור שההבטחה של ראש עיריית רעננה מר זאב בילסקי לא לנטוש הפעם באמצע לטובת התפקיד המופרך והמיותר הבא על חשבוננו, אין לה כיסוי. והנה, עוד פעם צדקתי. זה כבר נהיה מעייף, כמה שאני צודקת. אז יש לי טיפ קטן עבורכם/ן, למי לא להצביע בבחירות המוניציפליות באוקטובר: למי שמועצת העיר תבחר להחליף אותו עד לבחירות. למה? כי זה דיל שקוף מדי. אז בבקשה, אל תתנו את קולכם/ן למי שיהיה או תהיה ראש/ת העיר הזמני/ת. בשבילי, כדי שלא אצטרך שוב להיות צודקת בדיעבד.
חומר למחשבה. שבת שלום.
חנה בית הלחמי
חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת. לקראת הבחירות המקומיות ב־2013, היא ריכזה את מטה ההסברה של ראש עיריית רעננה לשעבר, נחום חופרי.
