חייל בודד, נכה, אהרן ברק ושרה נתניהו. הפרלמנט של הרצליה מארח בסוכה

תומר שילה

האושפיזין במקור הוא כינוי לשבע הדמויות המקראיות (אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד) המוזמנות להתארח בסוכה במהלך שבעת ימי החג. אני הייתי רוצה לארח בסוכתי את הנכה שמקבל קצבת נכות של 2,342 שקלים לחודש ולבקש ממנו סליחה ומחילה. סליחה שלא עמדתי לצדך ולא הפגנתי למענך, סליחה שהיו מי שהעזו לבקר את העובדה שנאלצת להפגין לבד ולחסום כבישים, סליחה שבמקום שאנחנו נדאג לך, נאלצת לדאוג לעצמך. לשמחתנו, לקראת ערב יום הכיפורים, הסתמן הסכם שיגדיל את קצבאות הנכים בתמיכה רחבה של הכנסת והממשלה ואני מקווה שבמקרה של הקשישים המסכנים המקבלים קצבת זקנה של כ-2,000 שקלים נשכיל לפתור את מצוקתם בצורה מהירה ומכובדת יותר כי בסופו של יום, הם ההורים של כולנו, אנו חייבים כלפיהם בהדרת פני זקן ולא ירחק היום שנהיה כולנו בנעליהם. חג שמח לכולכם.

תומר שילה הוא עורך דין, מומחה בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל ופעיל חברתי בהרצליה.

לימור קריספין

לימור קירספין

מנהג הזמנת אורחים לסוכה שנקרא "אושפיזין" הוא מהמנהגים היפים של חג הסוכות שיש בו התייחסות לערכים חברתיים, לפתוח את הלב ולהכניס אורחים, לשמח אנשים שזקוקים לשמחה בחג וכמו במנהגי חג שקיימים בחגים נוספים, לראות את העניים ולדאוג שיוכלו ליהנות מתחושת חג. לדעתי המטרה העיקרית של חג הסוכות בגרסה של היום הינה להפוך את הסוכה להזדמנות של תרגול לראייה חברתית וחשיבה על סביבתנו, הקרובה והרחוקה, ולהתנסות בהכנסת אורחים ובפעילות משותפת איתם, כי אם נחכה שהממשלה תעשה משהו… לכן הייתי שמחה להזמין לסוכתי ילדים למשפחות מעוטי יכולת, שלא נהנים מישיבה מאוגדת ולא טועמים ממטעמי החג ביחד. הייתי מזמינה את החיילים הבודדים שנמצאים כאן בגפם, ללא משפחה ולעתים ללא סעודת חג. אז כאן המקום לפתוח את דלתות הסוכה לרווחה ולשתף את כולם בשמחת החג.

לימור קריספין היא מנהלת בתחום ההייטק.

שני אבידן

כשאני חושבת על סוכה, עולים בי תחושות של חמימות וצפיפות. הסוכה מקושטת ונעים לשהות בה, ובגלל שהיא קטנה נוצרת קרבה ואינטימיות בין אורחיה. זה המקום שבו הייתי רוצה לארח את חברי הילדות שלי ולהעלות ביחד איתם זיכרונות משותפים מהתקופה בה השקענו מיטב מאמצנו בקניית ממתקים וזלילתם. שמות פרטיים ושמות משפחה שחרוטים בזיכרוני עם תווי פנים שהפכו עמומים עם השנים, ואני תוהה היכן הם היום ומה הם עושים עכשיו. בבגרותנו, אנחנו לומדים להעריך את התום שבילדות, את הבחירה בחברים שלא על פי תחומי עיסוק או מעמדות או השקפות פוליטיות, אלא פשוט כי הם בסביבתנו ונעים לנו בחברתם. אז אם במקרה מי מחברי ילדותי בין הקוראים – אתם מוזמנים.

שני אבידן היא עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בגישור ובגירושין בשיתוף פעולה

אלי חיו חמו (ג'מיל)

אלי חיו-חמו (ג'מיל). צילום עזרא לוי

הייתי שמח לארח לארוחת החג את פרופסור אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, איש מהדור הקודם שהטביע חותם בתפקידו כשופט ונשיא בית המשפט העליון ואחראי על המהפכה החוקתית במדינה. בימים אלו, שישנה מתקפה על בית המשפט העליון וניסיון לערער את היחסים בין הרשויות, הייתי שמח לשמוע מפיו מה היה עושה לו היה נשאר בתפקיד, מה רצה ולא הספיק לעשות בזמן כהונתו, לאן לדעתו עתיד המדינה מתקדם, ואת דעותיו בשלל סוגיות שונות על תחומי החיים. בנוסף, הייתי רוצה לארח את שרה נתניהו ולהכיר אותה מקרוב על מנת לראות מי האישה שעומדת מאחורי הכותרות הפיקנטיות במדינת ישראל. וכמובן כדי שיהיה אירוח מושלם הייתי דואג לאספקת גלידת פיסטוק, סיגרים ושמפניות.

אלי חיו חמו (ג'מיל) הוא בעלי קבוצת הכדורגל הפועל הרצליה ובעלי מסעדת מפגש השרון בעיר.

צורי ז'אן

הייתי רוצה לארח בסוכה קבוצה של חיילים בודדים. קבוצה של הומלסים שאין להם לא בית ולא סוכה. הייתי רוצה לארח את גיסי שנפטר צעיר לפני חצי שנה. הייתי רוצה לארח את חברתי שנפטרה גם היא לפני שלושה חודשיים. בקיצור הייתי רוצה לארח את מי שמסוגל לתחיית המתים, מי שמסוגל לעזור לכל האנשים מיעוטי יכולת, אבל כנראה יסתפק בארבעת המינים. חג שמח.