"בסוף לא הלכנו לחדש של דיסני," אמרה לי חברה השבוע. "צפיתי בטריילר וראיתי שהבן שלי לא יאהב את זה. זה בסגנון הנסיכות של דיסני. זה לא יעניין אותו."
התבאסתי.
הדיון הוא בכלל לא האם הסרט החדש של דיסני טוב (הוא כן) או אם יש בו נסיכות (אין בו. יש שם ילדה לא רזה במיוחד, מתולתלת וממושקפת ותודה לגיוון המרענן!) הדיון הוא האם ילדה וילד מעצם היותם בעלי מגדרים שונים אמורים לצרוך תכנים שונים.
ספויילר לסוף הטור – הם לא.
כלומר, אלא אם צפיה בתכנים כרוכה בשימוש באברי המין שלהם (היא לא, לפחות בפעם האחרונה שבדקתי). או שמדובר בתכנים שקשורים לנושא (כמו התפתחות מינית למשל).
למה שילד לא יוכל להנות מסרט של דיסני שהגיבורה בו היא ילדה (נסיכת דיסני לכאורה)? אם הסיפור טוב (הוא כן) והסרט עשוי כהלכה (הוא עשוי), בוודאי שיהנה. הוא לא יטריד את עצמו האם הוא צופה בתכנים של "בנות בלבד", אלא אם כן נכניס לו לראש את זה.
ואיך שאנחנו טובים בלמגדר כל מה שזז ודומם.
באחת מקבוצות העיצוב שאני חברה בה כתבה מישהי שלבן שלה יש חדר שחציו צבוע בתכלת מקושט במדבקות כוכבים, ועכשיו כשגם אחותו נכנסת לחדר היא רוצה להפוך את החדר ל"חצי-חצי". עכשיו, לילדה אין בעיה עם צבע תכלת וגם לא עם מדבקות כוכבים. שמעתי (מנסיון אישי) שילדות אשכרה יכולות לישון בחדרים שכאלו, ואפילו לשחק ולארח חברות. אמיתי לגמרי. מה שהשואלת רצתה לדעת באמת זה איך היא משלבת ורוד בעיצוב החדר. שהרי ידוע שילדות חייבות קצת (במקרים קשים במיוחד גם הרבה) נגיעות ורוד בתפאורת חייהן. כתום או צהוב לא קריטי להן. גם ירוק ממש לא. אבל ורוד – אוהו! זה הצבע!
אז האמת היא שאם בא לכם שהילדות שלכן ירוויחו שליש פחות מעמיתיהן הגבריים המקצועיים על אותה העבודה ועל אותם הכישורים – לכו על זה. ורוד זה הצבע בשבילן, ללא ספק. כי נכון להיום (לצערי הרב) ורוד משמש לצבוע משחקים 'פחותים'. פחות חלקים בלגו, רמת מורכבות קלה יותר בביצי ההפתעה, פחות משחקים בעלי אופי הנדסי. תצבעו את חייהן בורוד והקטנתם את סיכוייהן להצליח בתחומים הנדסיים. שהרי ידוע שמתמטיקה, מדעים והנדסה אלו מקצועות לבנים, וכל החיים שלהן הוסללו למסלול הורוד – הטיפולי, הרגשי, הזול.
רוצים להישאר מעודכנים?
ואם בא לכם לגדל ילדים מנותקים רגשית שמפחדים להביע רגשות או חלילה לעשות משהו שיתפרש 'נשי' כמו לרקוד או ליצור או סתם לשחק בבובות תבחרו עבורם תכנים לבנים בלבד. זו הדרך הבטוחה לגרום להם להדחיק רגשות, להתנהג כמו גבר-גבר, כי גברים אמיתיים לא בוכים, אלא רק ילדות עם קוקיות, ולהתעלם מנטיות ליבם. כי ככה זה בנים. צריכים לאהוב גיבורי על וכדורגל ואולי להרכיב איזה חללית מגניבה. אפס מורכבות רגשית. זה לבנות. פויה. בואו סתם נלך מכות.
הבן שלי ישב מרותק באולם הקולנוע, מסוקרן לאן העלילה תתפתח. הוא נהנה מהצבעים והאפקטים המרהיבים של דיסני ולא עברה במוחו שמץ מחשבה שהסרט שהוא צופה בו לא מיועד לבני מינו (הוא כן). הוא נהנה. וכבר מתכנן לצפות בו שוב כשיגיע לטלוויזיה. וזה מה שחשוב.
ליאת קמחי, צילום פרטי
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
