מי: יעל ומשה בנג’ו, הורים לחמישה. הגיעו להרצליה לפני ארבע שנים מחצור הגלילית. משה היה ספר כשלושים שנים ויעל מחנכת לגיל הרך, וכשעברו להרצליה עברו לעסוק בנדל”ן.
איך התחילו: “למשה היה ברור שהוא פותח מספרה ואני ממשיכה בגיל הרך. אבל בעיר הגדולה יש יותר הזדמנויות ומישהי הציעה לי להצטרף לתחום כסוכנת קונים. מהר מאד הבנתי שאני צריכה מקום משלי. עבדתי קצת ברימקס, ולפני שנה פתחנו עסק עצמאי, “בנג’ו אפיקי נדל”ן, ברחוב הניצנים 6 במרכז העיר”.
העסק: “התחלנו עם דירות יד שנייה. היכרנו כמה יזמים שאנו משווקים להם דירות חדשות מקבלן. כיום בין היתר אנחנו מתווכים בין קבלנים לפרויקטים של בינוי ושל תמ”א”.
בשנה הבאה: "הבעיה שלנו היא יצירת קשרים כי כשבאנו לא הכרנו אף אחד. באנו עם אג’נדה ברורה של יושר ואמינות, את זה לא ייקחו מאתנו. אנחנו דבקים במטרה שלנו, שהעסק שלנו יגדל ושנצליח להטביע את חותמנו”.
עוד עשר שנים: “מכוונים לניהול פרויקטים”.
אם לא נדל”ן: “משה היה ממשיך להיות ספר. יעל היתה נשארת בתחום החינוך, אבל עוברת לצד הניהולי”.
עצמאי או שכיר: “להיות עצמאי זו חשיבה פרטית ומיוחדת שלך בעסק שלך. הרצון לפתח את העסק בקצב שלך, ללא תכתיבים. כשיש לך עסק משלך, החשיבה שלך היא מחוץ לקופסא ואתה לא מקובע בגבולות שמישהו הכתיב לך”.
חלוקת העבודה: “משה עוסק יותר בגיוסים והולך עם קונים, ואני עוסקת בפרויקטים – תיווך, לדבר עם דיירים, עורכי דין”.
הכי כיף: “שזה דינאמי. יום שגרתי יכול להיגמר פתאום עם טלפון שמרים לך את האדרנלין ואתה לא יודע מאיפה זה הגיע”.
הכי קשה: “שעסקה מתפוצצת לך בפנים פתאום, רגע לפני החתימה. לסגור עסקה זה אתגר של ממש”.
טיפ לעצמאי המתחיל: “בתחום הנדל”ן צריך הרבה סבלנות ואורך רוח. צריך לדעת שיכולה להיות חצי שנה בלי עסקאות ולהיות מוכנים לזה נפשית. חשוב לדעת לשמור על עצמך, לא להשתנות וללכת עם העדר. תהיה נאמן לעצמך”.
איך העירייה יכולה לסייע: “העירייה יכולה לעזור בהבנה לגבי חשיבות השלטים עבורנו. זה חלון הראווה שלנו. העירייה הערימה עלינו קושי שאי אפשר לתלות שלטים, וזה לא כל כך מתחשב. העירייה צריכה ללכת לכיוון המתווכים”.
הכי אוהבים בהרצליה: “התחברנו אליה בקלות כי היא עיר אינטימית. אחרי ארבע שנים אנחנו הולכים במרכז העיר ואומרים שלום לזה ושלום להוא ולהמון אנשים. בתל אביב, נמלה לא היתה אומרת לי שלום. בהרצליה יש חום בין האנשים וזה נהדר”.
