רבים מכירים את קבוצות הכדורסל, הכדורגל והכדוריד בהרצליה, אבל בהרצליה פועל גם מועדון כדורעף, המבוסס על התנדבות וחוגג השנה עשור להיווסדו. מועדון הכדורעף נקרא מכבי ברדלס או כשמו ברשם העמותות: "עמותת כדורעף ברדלס, נשים וגברים הרצליה". תחילתו בקאנטרי קלאב המקומי, שם התחיל צדוק בראל, מייסד המועדון, לאמן כדורעף בהתנדבות את חברי וחברות הקאנטרי המקומי. "ההיענות הייתה עצומה, הגיעו המון מבוגרים, נשים וגברים, וכבר אז ידעתי שזאת המשימה של חיי", סיפר השבוע בראל ל"צומת השרון".
ההתחלה הייתה באולם בית הספר הנדיב, שנהרס לאחרונה ביחד עם כל מבנה בית הספר, לשם בניית בית ספר חדש. עם הזמן הפעילות נדדה גם לאולמות אחרים בעיר. השמועה על המועדון עברה מפה לאוזן ועוד ועוד תושבים, גברים ונשים, הצטרפו לפעילות. בראל משחזר: "כשראיתי שיש ביקוש עצום ושיש המון תושבים שאוהבים כדורעף, הגעתי למנכ״ל איגוד הכדורעף דאז יניב נוימן ויחד הקמנו והחזרנו לתחייה את ליגה א׳ בכדורעף, רק שהפעם התעקשתי שהיא תהיה מעורבת, נשים וגברים ביחד. הליגה נחלה הצלחה אדירה והיא משוחקת עד עצם היום הזה. עברנו קורונה, סגרים והמון קשיים, אבל לא התייאשנו ולא נשברנו".
בראל מציין בגאווה כי כל הפעילות מנוהלת בהתנדבות, כולל המאמנים וכי אין שום תמיכה כלכלית למועדון שמחזיק את עצמו מכספי החברים. מרכז מכבי לקח את המועדון תחת חסותו והשם מכבי מופיע לפני שמה של כל קבוצה מקבוצות המועדון.
בראל: "מועדון הכדורעף מכבי ברדלס כבר מזמן לא קוריוז. עשרות מתושבי הרצליה משחקים ומתאמנים בשורות המועדון, נשים וגברים, ואת המועדון מייצגים היום בליגות איגוד הכדורעף שבע קבוצות תחרותיות, שלוש מהן קבוצות נשים וארבע קבוצות גברים. הלביאות, קבוצת הנשים הבכירה של המועדון, משחקת כבר שנה רביעית בליגה הלאומית, הליגה השניה בישראל. מה שמיוחד במועדון שלנו הוא הרצון להנחיל וללמד כדורעף גם לתושבי העיר ולמתחילים בלי כל רקע בכדורעף. יש אצלנו אבות, אימהות ובנים. השחקן המבוגר ביותר בן 74 ויש נשים שחצו את גיל ה- 60".
אריק כהן, שחקן שנה שלישית במועדון, מספר: "אני סוכרתי וחייב לעסוק בספורט כדי לשמור על רמות סוכר נורמליות בגופי. אין לי שום רקע בכדורעף ואין שום מקום בארץ שהיה מקבל שחקן מתחיל כמוני לשורותיו. כשהגעתי לברדלס, כבר באימון הראשון הרגשתי שייך. הסבירו לי בסבלנות, חיבקו אותי ולא ויתרו לי. אני לא מפסיד שום אימון. אין בכל העולם מועדונים כאלה. אני לא הסוכרתי היחיד שמשחק במועדון. יש עוד שחקנים שהכדורעף בשבילם הוא ריפוי בעיסוק ועוד סוכרתיים. כאן במועדון אנו מרגישים שווים בין שווים. משחקים בים ובאולם, יוצאים לגיבושים משותפים והאווירה המשפחתית עושה את שלה ומייחדת את המועדון המדהים הזה".
רוצים להישאר מעודכנים?
גם מוריה ,שחקנית מתחילה מהרצליה, הצטרפה לאחרונה למועדון: "אין לי שום ידע בכדורעף, אבל קיבלו אותי כל כך יפה. מתעקשים איתי על כל כדור ומשפרים אותי כל הזמן. אחותי ראתה כמה שאני נהנית והצטרפה גם היא".
יחד עם זאת, המועדון נתקל בבעיה אובייקטיבית של מחסור באולמות, כפי שמספר יוסף סייג, אחד מראשי העמותה: "חלק מקבוצות המועדון נאלצות לנסוע עד קיבוץ רמת הכובש כדי להתאמן כי אין בהרצליה מספיק אולמות. בקיץ מתאמנות קבוצות המועדון גם בחוף אכדיה שם יש מספיק מגרשי כדורעף חופים לרווחת התושבים".
"לאחרונה הצטרפו למועדון שחקנים ושחקניות רבים משכונת גליל ים וגם עובדי עירייה יש במועדון שצומח וגדל ומיועד לכולם בלי יוצא מן הכלל. יש גם דברים טובים בשרון. בלי פוליטיקה ותככים, בלי ויכוחים ומריבות, לא לחינם הלוגו של המועדון מספר את כל הסיפור: ״יש בנו אהבה והיא תנצח״, מסכם בראל.
