מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג בימים אלה את התערוכה “פחחד: משנות השבעים ועד האינסוף”, מיצירותיו של מישל אופטובסקי, מעצב ואמן רב תחומי, אוטודידקט, יוצר אוונגרדי יוצא דופן בשדה העיצוב והאמנות הישראלית, שהיה לאחד המעצבים המרכזיים בישראל.
אופטובסקי פעל בשנות ה־80 וה־90, ונפטר בשנת 2004 בגיל 57. הוא עסק בתחומים רבים, בהם עיצוב, קולנוע, מוזיקה, קומיקס ותקשורת חזותית. אופטובסקי יצר סרטים פורצי דרך ובראשם שולץ (1979), שיתף פעולה עם יוצרים חדשניים כז’אק קטמור, דודו גבע ורמי פורטיס; עיצב עטיפות תקליטים לטאטו, שרון ליפשיץ, משינה ואחרים, והביא לדפוס מגמות גלובליות של תרבות אלטרנטיבית, בכתבי עת ובמדורי עיתונות שהוביל ועיצב, בהם ‘פחחד’, ווליום, הפטיש, המדור “קרוע” בעיתון חדשות ועוד. בכל עבודותיו עסק בנושאים כגון מיסטיקה, טיפוגרפיה, רוקנרול, קומיקס, פסיכדליה, ארוטיקה, מחאה ועוד.
אוצר התערוכה, אורי דרומר, הכיר את אופטובסקי ואף היה שותף לכמה מפועליו. “בשנות התשעים עזב אופטובסקי את עבודתו במשרד העיצוב והתמחה בעבודות עיצוב בתחום הקרטוגרפיה”, הוא מספר, “ב-2004, בעודו עובד על גיליון חדש של פחחד ומשלים עבודה על תערוכה חדשה מעבודותיו (שהוצגה ב-2008 בבית האמנים תל אביב), נפטר אופטובסקי. שבועיים קודם לכן עוד הספיק להעביר לידי הצעת מחיר לעיצוב קטלוג התערוכה שאצרתי על ז’אק קתמור והעין השלישית. התערוכה הנוכחית מבקשת להציג את תרומתו למחוזות הפריפריה של התרבות הישראלית – ודרכם, למרכזה”.
אופטובסקי נפטר מדום לב בגיל 57. הלווייתו התקיימה בבית העלמין ברעננה, העיר שבה התגורר בשנותיו האחרונות. אופטובסקי הותיר אחריו בת מנישואיו הראשונים, ענת, ושני ילדים מנישואיו השניים, ארי ואורית.
