רוני מרחבי. צילום אור דנון
רוני מרחבי. צילום אור דנון

השחקנית מהרצליה שקורעת את הבמות ולא עושה חשבון למשקל

רוני מרחבי הופכת את חוקי המשחק בתעשיית הבידור בארץ, המקדשת רזון ונעורים, ומככבת בימים אלו במחזמר המצליח "היירספריי"

פורסם בתאריך: 1.9.17 13:21

רוני מרחבי חגגה ממש השבוע 34 שנות קיום ואיתם גם את הגשמת החלום שלה מלפני כמעט עשור. אז, בהיותה בוגרת בהצטיינות של בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה "בית צבי", היא שלחה מכתב לאחראי על הליהוקים של המחזמר "היירספריי" באנגליה, בו הבהירה עם הרבה חוצפה ישראלית למה היא, רוני מישראל, צריכה לקבל את תפקיד טרייסי טרנבלד – ילדה גדולה עם שיער גדול וחלום גדול עוד יותר: לרקוד כל הדרך אל תכנית הטלוויזיה המצליחה של קורני ואל ליבו של אליל הנעורים, לינק לרקין.

סוגרת מעגל, לא?

"ממש סוגרת מעגל. כשסיימתי את הלימודים לא יכולתי להיבחן לתפקיד באנגליה וזה היה החלום שלי אחרי סיום הלימודים. האמת שחשבתי שעם הרמה הגבוה שלי באנגלית, למה שלא אסע לאנגליה לשחק שם? אז נכנסתי לאתר של "היירספריי" באנגליה והרמתי טלפון לחברת הליהוק. הם הביאו לי את פרטי הקישור של מי שמטפל בליהוק ופשוט שלחתי לו מייל, "היי קוראים לי רוני ואני מישראל, סיימתי עכשיו ללמוד ואני מושלמת לתפקיד של טרייסי ואשמח לשחק אצלכם". הם כתבו לי חזרה שיש אודישנים באביב ואת מוזמנת בתנאי שיש לך אישור עבודה באנגליה. כתבתי "אין לי אישור כזה אבל אני יודעת שאני יכולה לקבל ויזת עבודה אם מבקשים אותך". הם ענו לי שזה נכון אבל הם לא עושים את זה ככה. אז הנה, סגרתי מעגל, כי עכשיו אני עושה את התפקיד הראשי של טרייסי וזה בסדר שלקח לזה מעל תשע שנים, כי ציפיתי לתפקיד הזה ואני מאמינה שלחיים יש דרך לנתב אותך לדברים, כי אני יודעת שאז לא הייתי באמת יכולה להחזיק מחזמר שכזה על הכתפיים שלי במשך יותר משעתיים. לא בגלל שאני לא שחקנית טובה אלא כי לא הייתי מספיק משופשפת בתחום הזה ולא היה לי ניסיון".

ואיך זה באמת קרה?

"הכל קרה מאוד מהר. מאור מיימון, מפיק פרטי עם המון ניסיון שעשה עד עכשיו הפקות חנוכה גדולות, החליט להגשים חלום ולעלות הפקה עצמאית עם תזמורת חיה ושירה חיה, הכל לייב, כמה פעמים בחודש. הוא רצה שזו תהיה הפקה בסטנדרט הכי גבוה שיכול להיות. לתפקיד האם לוהק השחקן איציק כהן ואני בתפקיד הבת, תפקיד בו אני שרה, משחקת וגם רוקדת. ואנחנו משחקים ביחד עם שחקנים מוכשרים כמו עידן אלתרמן, משי קליינשטיין, טלי אורן, עידו רוזנברג ואחרים. אני שרה כל ערב בהופעה ואין דבר כזה שאני חולה או צרודה. אני התפקיד הראשי וההצגה הזו בנויה ויושבת על הכתפיים שלי במשך שעתיים וחצי. אני מאמינה שעכשיו זה קרה כי אני יכולה לעשות את זה הכי טוב שאני יכולה ואני גם יודעת שאם הייתי רזה, זה לא היה התפקיד שמיועד עבורי".

מתוך הירספריי. צילום אור דנון

"אני התפקיד הראשי וההצגה הזו בנויה ויושבת על הכתפיים שלי במשך שעתיים וחצי". מתוך הירספריי. צילום אור דנון

התפקיד הראשי של טרייסי במחזמר "היירספריי" הוא בעצם שיא העשייה של מרחבי בשנה האחרונה, שנה בה היא מככבת בכל מקום. החל מתפקיד בסרט "לעבור את הקיר" של רמה בורשטיין, תפקיד במחזמר המצליח "שיער" וב"סיפור הפרברים" בתיאטרון הקאמרי, צילומים לסדרת הטלוויזיה "בית הכלבים" עבור "יס", וכאמור תפקיד ראשי ראשון במחזמר המצליח שכבר רץ בכל הארץ וגורף מחמאות ופרגונים.

אז איך ההרגשה להיות עסוקה מדי?

"אני לא ישנה", מבהירה מרחבי. "אני משחקת בסדרה 'בית הכלבים' שאנחנו מצלמים עונה שנייה שלה ובגלל החזרות וההופעות של 'היירספריי' לא הייתי ממש פנויה לצילומים שהיו אמורים להתקיים כבר לפני מספר שבועות והיו צריכים לדחוק את כל מה שאני עושה לתוך חמישה ימי צילום".

מאיפה כישרון המשחק והאמביציה המטורפת?

"אני באה ממשפחה שלא ממש קשורה למשחק אבל כן קשורה לעולם האמנות והריקוד ושירה ומוזיקה, משהו שקיים במשפחה שלי בכל הצדדים. סבתא שלי הייתה המורה למוזיקה המיתולוגית בתל אביב, אח שלה היה נגן בפילהרמונית וסבא שלי היה רקדן מדהים. ויש לי גם בן דוד שהוא קולנוען, ניצן רוזנברג, ובת דודה מטפלת בתנועה ובני דודים ששרים ומנגנים. אז אולי משחק לא היה, אבל כל התחום שמסביב דווקא כן. אמא שלי אליקה, משנה למנכ"ל במשרד פרסום "גיתם", חלמה להיות רקדנית בלט אבל ההורים לא ממש זרמו איתה כי זו היתה תקופה אחרת ואילו אבא שלי בכלל עצמאי בתחום המחשבים….

"חשוב לי לציין שלהורים שלי יש את היכולת לפרגן לי על המקצוע הזה באופן טוטאלי ואני לא היחידה במשפחה שבחרה במקצוע המשחק כי גם אחותי ירדן (29) שחקנית. היא סיימה לימודים ב"בית צבי" לפני חמש שנים ואחי גלעד (24) מתחיל לימודי משחק באוקטובר אצל יורם לוינשטיין".

חושבת שהבחירה שלהם קשורה אליך?

"אני לא יודעת אם זה קשור לעובדה שאני, האחות הגדולה, שחקנית, כי הם תמיד התעניינו בתחום הזה אבל אני חושבת שהעובדה שאני עשיתי את זה והלכתי על זה, הראתה להם שזה אפשרי למרות שזה קשה, בעיקר אם אתה חרוץ ומוכשר. אז כן, אפשר לעבוד במקצוע הזה. חוץ מזה, ההורים והמשפחה תמיד באים להצגות של כולנו והם הכי תומכים ומפרגנים. בינתיים, לא יצא שיש לכל הילדים הופעה בהצגה באותו שבוע או יום, אבל יצא ששיחקתי לפני כמה שנים עם אחותי ירדן, בהצגה "שמנה" (בבימוי ענת צדקוני, נ.ס) בתיאטרון "הספרייה". היה לי ממש מדהים לשחק עם אחותי ואין שום קנאה אלא פרגון מלא. נכון ששיחקתי את עצמי אבל זה היה בסיטואציה אחרת. אחותי היתה הרזה וחתיכה ואני הייתי הלן, תפקיד מדהים ומעניין ודרמטי וראשי שאפשר לי להפגין את יכולות המשחק שלי בלי קשר למשקל".

מתוך "היירספריי". צילום כפיר בולוטין

מתוך "היירספריי". צילום כפיר בולוטין

את הדרך מבית הספר יסודי "גורדון" דרך "שמואל הנגיד" ותיכון "אלון" ברמת השרון זוכרת רוני כחוויה מכוננת. לדבריה, "אף פעם לא למדתי בכיתה רגילה ותמיד למדתי משהו שקשור לאמנות. דווקא בתיכון נחשפתי למגמת תיאטרון ברמה גבוה ועברתי שם שלוש שנים מדהימות. עבורי זו הייתה חוויה מיוחדת כי נחשפתי למשחק בבית הספר הזה והתאהבתי בתחום וגם למדתי בשכבה מאוד מוכשרת".

יש אנשים מוכרים שלמדו איתך?

"בטח! המון. אפרת גוש למדה איתי בכיתה וגם אלון עדר המוזיקאי, הבן של מיקי קם ויהודה עדר, וטל טלמון השחקנית ואסף פולונסקי הבמאי. הגיעו לתיכון הזה אנשים מאוד מוכשרים ויצאו משם הרבה אנשים שהשתלבו בתחום".

נשארתם חברים טובים אחרי סיום הלימודים?

"החברים הכי טובים שלי הם דווקא חברות מתקופת הצבא. שירתי ב- 8200 ולא הייתה לי התלבטות אם ללכת למשהו אחר כמו תיאטרון צה"ל או להקה צבאית, כי כבר בצו הראשון הגיעו אלי עם הצעות וזימונים והודות לאנגלית ברמה גבוהה שלי, התקבלתי לשרות במקום מדהים ממנו יש לי חברות אמיתיות עד היום".

אז מה גרם לך לבחור סופית במשחק כמקצוע?

"גרפולוג!' אחרי שהשתחררתי ב- 2004 חשבתי ללמוד מדעי המדינה ותקשורת אבל כל הזמן ישב עלי הרצון לבטל את ההרשמה ולעשות משהו אחר. אמא שלי שמעה על גרפולוג שעושה הכוונה מקצועית, והלכתי לייעוץ ממנו יצאתי עם התובנה ללמוד משהו טיפולי כמו רפואה או פסיכולוגיה או ללכת להיות במאית. אמרתי לו שזה לא ממש מעניין אותי ואם כבר ללמוד, אז משהו שקשור למשחק אז הוא אמר לי ללכת על זה, ואז ללמוד להיות במאית. יצאתי, התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני הולכת ללמוד משחק ונרשמתי ל"בית צבי" לאחר שלא התקבלתי ל"יורם לוינשטיין". כנראה שלא הייתי מספיק טובה באודישן אבל זה בסדר כי אני מאוד מאמינה שהחיים מנתבים את אותך למסלול שאתה אמור לעבור ואם לא הייתי לומדת בבית צבי לא הייתי מכירה את האנשים שמלווים אותי היום והם החברים הכי טובים שלי ואני עובדת איתם. לחיים יש דרך לסדר את עצמם ככה, שתגיע למקום שאתה אמור להגיע".

היית שחקנית רעבה או שעבדת בתחום?

"סיימתי ב- 2008 וביום האחרון של הלימודים התחלתי לעבוד, כי עשיתי אודישנים כבר בזמן שנה ג בלימודים. אז הייתי בסוכנות של רן תורג'מן והתקבלתי לתפקיד של דקלה גולד בסדרה "תיכון השיר שלנו". הדמות שלי הייתה של בחורה שמנה ואני גילמתי את התפקיד הזה במשך שתי עונות. אחרי זה התחלתי לשחק בהצגות ילדים כמו "הכבש השישה עשר" (תיאטרון מדיטק") ו"הדיג ודג הזהב". עברתי תשע שנים שלא ממש הפסקתי לעבוד בהן, כי עשיתי כל מיני תפקידים, רקדתי בפרסומת של בזק למשל והיו לי גם תפקידי אורח בכל מיני סדרות טלוויזיה כמו "מלבי אקספרס" שם שיחקתי עם שחר חסון, הייתי דברת החברה הכי טובה של עדי הימלבלוי, שיחקתי גם ב"בנות הזהב", "דני הוליווד" ועוד כל מיני תפקידים. חלקם של הבחורה השמנה וחלקם תפקידים רגילים. מבחינתי התפקיד היותר משמעותי היה כבר לפני שנתיים בצילומים לסרט "לעבור את הקיר". חוץ מזה, אני משחקת כבר שלוש שנים בקאמרי, כולל תפקידים ב"סיפור הפרברים" ו"שיער" וגם שנתיים ב"בית הכלבים" עם אבי גריינק, גאלה קוגן, עידן אלתרמן, בתפקיד קורל, נערה בת 17 שמטילה אימה על השכונה ומגלמת את המשפט "אין ילד רע אלא ילד שרע לו". אני עושה שם דברים מאוד מצחיקים ויש לי חופש אומנותי די רחב לעשות הרבה שטויות וזה כיף".

רוני מרחבי. צילום: דור מלכה

רוני מרחבי. צילום: דור מלכה

מפריע לך שאת מוגדרת כטייפ קאסט של שחקנית שמנה?

"אני מנסה לא להיעלב מהמילה שמנה כמילה כי זו לא מילה מעליבה בעיני אלא תיאור שלי. אני שמנה, נמוכה, בלונדינית ומשקפופרית. ברור שחשבתי לעשות דיאטה ועשיתי המון דיאטות במהלך חיי. אבל אני לא עושה יותר, כי לפני 12 שנים בערך, מאז הלימודים בבית צבי, הבנתי שאני מעוניינת לחיות את חיי באהבה וקבלה עצמית, בלי קשר למשקל שלי. הבנתי שאני טובה בהרבה דברים אבל לא בדיאטות. אני לא רואה סיבה לשים את עצמי במקום שהוא לא טוב לי, לא נכון לי. לא מעצים אותי כבן אדם ולא מאפשר לי להוציא החוצה את הצדדים הכי טובים שלי. דיאטה מוציאה ממני דברים רעים כי אני נכשלת. אני מעדיפה לנתב את האנרגיות שלי למקומות חיוביים שיכניסו לחיים שלי דברים יותר חיוביים משליליים. זה לא משנה אם אתה שמן או רזה, לפני שאתה מקבל החלטה, צריך להיות מרוצה עם מה שיש ולאהוב את מה שיש. אגב, אני חושבת שהאופציות בטייפ קאסט הזה של בחורה שמנה, הן לא ממש רבות ואם יש תפקיד מתאים אז ברור שאני אעשה אותו. מצד שני, יש לי שאיפה לשחק לא שמנה, כמו התפקיד ששיחקתי ב"סיפור הפרברים" בקאמרי, שעלה כבר 200 פעמים. הדמות במחזה אמורה להיות רזה אבל צדי צרפתי שביים וחיים סלע, המפיק מטעם הקאמרי, ראו בי את היכולות להביא את מה שיש בי לתפקיד הזה בגלל שאני לא רזה וחשבו שזה יכול להוסיף לתפקיד הזה ממקום אחר".

ואם מחר יציעו לך דיאטת קסם, תרצי לרדת במשקל?

"אם מחר יציעו לי לקום עם 30 קילו פחות אני לוקחת את זה, במיוחד אם אני לא צריכה לעבוד בשביל זה, לשנות משהו בחיים שלי או לעבוד בשביל לשמור על זה. אבל אני החלטתי שהמחיר שאני צריכה לשלם בשביל להיות רזה, זה מחיר שאני לא רוצה לשלם. אף פעם לא הייתי ממש רזה. בגיל 20 ירדתי במשקל כי אז לא הרגשתי נוח עם איך שאני נראית והייתה לי מוטיבציה לעשות את השינוי הזה, עד שנמאס לי וזהו. אם אתה חי חיים בריאים ופעלתניים כמו המקצוע שלי, שאני לא יושבת בו על התחת כל היום ואני מוציאה הרבה אנרגיה במהלך היום, אז אני מנתבת את האנרגיה שלי לעבודה, חברים ומשפחה ולא לראות את מה שבעצמי לא טוב ואיך אני משנה את זה. אני רואה הרבה אנשים רזים שמתעסקים בדבר הזה כל היום ואין לי רצון להיות בדבר הזה. אגב, בגלל החזרות ל"היירספריי" אני בפעילות בעצימות גבוה, אני מחוץ לבית ואוכלת פחות וירדתי במשקל וזה מגניב וזה סבבה. ולא, אין לי מושג כמה ירדתי וזה לא מעניין אותי".

ומה הלאה?

"אני לא בררנית ואני רוצה לקום בבוקר ולהתפרנס מעשייה בתחום הזה. ולא, אין לי חלומות על הוליווד כי אני מאוד מחוברת למשפחה ולחברים ולא יכולה לדמיין את עצמי במקום שהוא לא פה בהרצליה. אני מאחלת לעצמי להמשיך ולעבוד בתחום הזה כי אני מאוד נהנית, גם מהצגות ילדים שהן אגב, פרנסה מעולה וגם להמשיך בקאמרי שמאוד פרגנו לי".

מתוך "היירספריי". צילום כפיר בולוטין

מתוך "היירספריי". צילום כפיר בולוטין

ולסיום, מה עם זוגיות, ילדים, אהבה?

"אין לי אהבה ולא הייתי בדייט כבר שנה. זה לא בגלל שאני לא רוצה אלא בגלל הרבה דברים. נתחיל בזה שבשלוש השנים האחרונות הייתי מכוונה מטרה, קריירה בלי להסתכל ימינה או שמאלה. שנית, אני גרה לבד חמש שנים ויש בזה משהו מאוד ממכר ואני בן אדם שלא אוהב שינויים גדולים כך שיש בי איזשהו פחד לחיות עם מישהו. אבל עכשיו, אחרי שעשיתי סימון וי בתחום הקריירה, אני צריכה למצוא זמן להשקיע בזה ולחפש, כי לא מתחילים איתי ברחוב ובבארים ואני גם לא יוצאת כל כך".

היירספריי, הופעות בחודש ספטמבר במשכן האופרה בתל אביב: שישי 1.9, שבת 2.9, רביעי 6.9, חמישי 7.9, שישי 8.9 ושבת 9.9, בשעה 21:00. 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר