עמית גניש (במרכז), בפעולה של "כנפיים של קרמבו"
עמית גניש (במרכז), בפעולה של "כנפיים של קרמבו"

לתת, עם הנשמה: נערים מהרצליה מספרים על ההתנדבות שלהם

שמם של בני נוער בארץ נקשר לעתים עם ונדליזם, שתייה, אלימות ושטויות. והרי ברור שאפשר גם אחרת. רונה שלם, רועי דרור ועמית גניש מספרים על ההתנדבות שלהם בעיר ובקהילה

פורסם בתאריך: 23.3.18 13:00

"בהתחלה קצת פחדתי מהמפגש עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים אבל בכל זאת הלכתי לנסות"

עמית גניש, בן 18, תלמיד י"ב בתיכון הראשונים. מדריך בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" בהרצליה

"התחלתי בכיתה י' כ"גלובלי" שאין לו חניך קבוע והוא מסתובב ובודק איפה אפשר לעזור. מהר מאד התאהבתי בתנועה והפכתי למדריך חניכים, שמכין את הפעולות לקבוצה של 6-12 חניכים, בהתאם לרמה הקוגנטיבית שלהם. אחרי שנה הפכתי לרכז הדרכה, מה שאני עושה גם השנה. אנחנו תנועת הנוער היחידה בעולם המשלבת ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים".

איך הגעת לתנועת הנוער הזו? גם אני הייתי פעם בכיתה י' ואני יכול לחשוב על שורה ארוכה של דברים שהייתי עושה לפני פעילות בתנועת נוער כל כך מיוחדת כמו "כנפיים של קרמבו".

"הצטרפתי כי חברים שלי היו בתנועה וממש משכו אותי לשם. בהתחלה קצת פחדתי מהמפגש עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים אבל בכל זאת הלכתי לנסות כי שמעתי דברים טובים על הפעילות בתנועה. וזה התאים לי. באותו זמן התאמנתי בכדורסל ארבע פעמים בשבוע, אבל עדיין היה לי את הרצון להיות חלק מתנועת הנוער הזו".

עמית גניש, "כנפיים של קרמבו"

"כנפיים של קרמבו"

ספר לי על הרצון הזה. מה משך אותך לשם?

"יש את המשפט הזה שהפך קצת לקלישאה אבל נשאר נכון, 'כשאתה נותן אתה גם מקבל'. כשהגעתי לשם כל מה שרציתי היה לעזור לכולם, אבל אז הבנתי שאני לא בא לעזור ואני לא בא לשם כדי להתנדב. כל הרעיון בתנועת הנוער היא להיות חברה כיפית וחווייתית לחניכים וגם לחונכים. זה פשוט כל כך מדהים,  אנחנו מנסים להראות שגם החבר'ה שכל כך שונים מאיתנו הם בעצם חלק בלתי נפרד מהחברה שלנו".

הגעת בעקבות חברים. האם הבאת אחריך עוד חברים?

"כן, בטח, מלא חברים באו לתנועה. התיכון שלנו ידוע בכך שהרבה תלמידים בו הולכים לתנועות נוער, וחלק גדול באים לקרמבו. הרבה חברים שלי נמצאים שם, וזה חלק מהחוויה שלי שם".

 

"אם יבקשו מאיתנו משהו אנחנו נתנדב ונגיע. זה סדר העדיפויות שלנו, לא בהכרח ללכת לים"

רונה שלם, בת 17, תלמידת כיתת י"ב בתיכון הראשונים

רונה שלם (שנייה משמאל) עם הצופים

רונה שלם (שנייה משמאל) עם הצופים

"כל השנה הפעילויות שלנו מעורבות בחברה. ביום המעשים הטובים, השבט שלנו יצא להתנדב בספורטק הרצליה עם נערים בעלי מוגבלויות. השכבה הבוגרת נשלחה להתנדב ולהיות איתם. זה היה מהמם. העבירו להם הרקדה וכל מני פעילויות של יצירה, היה ממש נחמד. אחרי כן היה הפורימון שבו כל שבט הקים מבנה אחד או שניים, שהיו נגישים לכל הגילאים ולכל הילדים בעיר. זה היה אחרי העדלאידע וכל הילדים הגיעו לשם".

תסבירי לי מה מושך אותך בהתנדבות. לא רצית לנצל את היום כדי ללכת לים?

"כל השכב"ג (שכבה בוגרת) זה ככה. אם יבקשו מאיתנו משהו אנחנו נתנדב ונגיע. זה סדר העדיפויות שלנו, לא בהכרח ללכת לים כל יום ולעשות מה שכולם עושים אלא לתרום את מה שאנחנו יכולים כי אנחנו מבינים את החשיבות שלו.

את בכיתה י"ב, עם כל הבגרויות והלימודים. מוצאים זמן לכל הפעילויות הללו?

"זה חלק ממך, אתה לא חושב איפה אני מוצא את הזמן לצופים אלא חושב איפה אני אכניס את הדברים האחרים שהם לא צופים או בית ספר. אנחנו יודעים לסדר את הזמן שלנו ולעשות את סדרי העדיפויות שלנו לגם וגם וגם. זו התנועה שלנו, אנחנו גדלים בתוכה מאז כיתה ד'. היא נותנת לנו המון".

את מדריכה?

"אני מרכזת. לחניכים אנחנו עושים פעילויות בשבט, שיראו איך הם יכולים לפעול ולעזור בתוך השבט, לתת להם את ההבנה לנושא. בט"ו בשבט הכנו את הגינה של השבט מחדש באופן שגם ממחזר את החומרים. זה לא בהכרח ביום המעשים הטובים, זה תקף במשך כל השנה".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

"זה מאד מאד לא קל להופיע מול ילדים חולים"

רועי דרור, בן 16.5, מכיתה י"א בתיכון היובל, משתתף בלהקת הנוער "על הבמה"

חברי להקת "על הבמה בבית חולים. צילום: רועי דרור

חברי להקת "על הבמה בבית חולים. צילום: רועי דרור

"היינו בבית חולים ממש לפני כמה ימים. אחת מבנות הלהקה שלנו חלתה בסרטן וזו היתה יוזמה שלה, גם מתוך הזדהות עם בית החולים וגם לקראת החג. הלהקה הבוגרת שלנו מונה כ-22 תלמידים ולבתי החולים הלכנו 16 חבר'ה, שזה כמעט כולם. התחלנו במחלקת הילדים בבית לוינשטיין, משם המשכנו למיון ילדים ומחלקה אונקולוגית ילדים בבית החולים מאיר בכפר סבא, ואחר כך גם הלכנו למיון מבוגרים במאיר. גם להם מגיע".

הכל ביום אחד?

"כן".

רועי דרור. צילום פרטי

רועי דרור. צילום פרטי

ומה עשיתם בבתי החולים?

"התארגנו ואספנו כסף מכל אחד, ובערך ארבעה ימים לפני שיצאנו נפגשנו חברי הלהקה עם מורים ובוגרים אצל ניצן עם כל מה שקנינו. ארזנו, הכנו משלוחים עם מתנות והפתעות שיתאימו לכולם, כי יש ילדים חולי סרטן שלא יכולים לאכול את כל הממתקים. זה היה אחרי פורים אבל עשינו את זה ברוח פורים.

והופעתם בבתי החולים?

"לא באנו עם הופעה מאורגנת אבל היו שם ילדים שרצו שנופיע וביקשו שירים, אז כמובן שהופענו קצת בפניהם".

איך זה מרגיש להופיע מול ילדים חולים, בעיקר כשמדובר במחלה קשה כמו סרטן?

"זה מאד מאד לא קל, בעיקר כשהם יותר ויותר סמוכים לגיל שלך ובעיקר כשיש לנו בלהקה מישהי שזה קרה לה, שחולה בסרטן, ואנחנו רואים איך זה להתמודד עם המחלה, איזה מסע ייסורים זה. אנחנו רואים את הקושי הכל כך גדול שכרוך בזה. ואנחנו רואים את ההורים שלהם פה ואין לי מה להגיד, זה קורע לב. אבל אסור לנו לשכוח שאנחנו שחקנים, שבאים לעשות שמח בסופו של דבר, ושחקן גם אם הוא במצב רוח לא מי יודע מה, ברגע שהוא עולה על הבמה אז אין מה לעשות, צריך להשאיר הכל בצד ולתת לקהל את שלו. אם אתה בא לשמח, תהיה שמח".

חברי להקת "על הבמה בבית חולים. צילום: רועי דרור

חברי להקת "על הבמה בבית חולים. צילום: רועי דרור

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר