תלמידי מגמת התקשורת בתיכון היובל. שורה קדמית מימין לשמאל: דולב הרץ, עמית לוין, נועם אוחיון, אורין דנינו ועומר בורשט. בשורה האחורית מימין לשמאל: המורה לתקשורת שרה וינר, אור צנעני, תמיר תורג'מן, עמית בר אוריין, אופיר סחייק, עידן גונן, רעות מיכאלי ורכז המגמה מוטי כהן. צילום עזרא לוי
תלמידי מגמת התקשורת בתיכון היובל. שורה קדמית מימין לשמאל: דולב הרץ, עמית לוין, נועם אוחיון, אורין דנינו ועומר בורשט. בשורה האחורית מימין לשמאל: המורה לתקשורת שרה וינר, אור צנעני, תמיר תורג'מן, עמית בר אוריין, אופיר סחייק, עידן גונן, רעות מיכאלי ורכז המגמה מוטי כהן. צילום עזרא לוי

תלמידי היובל מציגים: המורות שהחליטו לגדל ילד לבדן, התיכוניסט שהפך למתאגרף

באירוע מיוחד שהתקיים בסינמטק הרצליה הציגו תלמידי מגמת התקשורת של תיכון היובל את סרטי הגמר שלהם, המבוססים על סיפורים אמיתיים. הרשימה המלאה

פורסם בתאריך: 7.6.19 11:22

בשבוע שעבר הציגו תלמידי כיתה י"ב במגמת תקשורת בתיכון היובל את סרטי הגמר שלהם בסינמטק בהרצליה בנוכחות צוות בית הספר, התלמידים, בני משפחתם והשחקנים. במשך כל שנת הלימודים עמלו 33 תלמידי המגמה על הפקת סרט הגמר – החל ממציאת הרעיון וביצוע תחקיר, דרך כתיבת התסריט, ועד צילום הסרט, עריכתו והקרנתו. מי שילווה את התלמידים הוא מוטי כהן, שהתחיל את דרכו לפני 21 שנה בתור מורה לקולנוע וכבר 12 שנה שהוא מרכז את המגמה.

"אנחנו מפיקים בין 10 ל-12 סרטים בשנה, שמוקרנים בסוף שנת הלימודים בסינמטק", מספר כהן. "אורכו של כל סרט הוא 10 דקות, חלקם מאוד מרגשים, עצובים וכואבים אבל גם מאוד אופטימיים. כל שנה אנחנו מקבלים שבחים על הסרטים שלנו ומשתתפים בפסטיבלים בינלאומיים כמו דוקאביב, פסטיבל הקולנוע ירושלים ופסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. אנחנו חותרים למצוינות ושואפים להביא את התלמידים למקום הכי טוב שאפשר. אנחנו לא מוותרים להם. אם צריך לצלם שוב אז מצלמים שוב ואם צריך לערוך סרט מחדש אז עושים את זה. התלמידים במגמה לומדים במקביל ללימודים המעשיים גם לימודים עיוניים עם שרה וינר. הממוצע של הציונים במגמה הוא סביב ה-90. תלמידים שלנו מתקבלים בצבא להיות צלמים ועורכים בדובר צה"ל או ביחידות הסרטה של חילות שונים. חלקם גם ממשיכים לאחר הצבא ללמוד תקשורת בבינתחומי".

ספר קצת על התהליך של הפקת סרט הגמר.

"זה תהליך מאוד מורכב ומסובך כי הכל נעשה מעבר לשעות הלימודים, מחוץ לגבולות בית הספר ובכל רחבי הארץ. התלמידים מתחלקים לצוותים של שלושה – במאי, צלם ועורך ומתחילים בעבודה שבא הם מביאים לידי ביטוי את כל מה שהם למדו. הם מביאים לידי ביטוי את הרצונות שלהם, את האותנטיות שלהם ושמים פוקוס על מה שמעניין אותם. לפעמים זה יחסי יהודים-ערבים כפי שציינתי, יחסי חילונים-דתיים, אנשים משולי החברה ואנשים עם צרכים מיוחדים. חשוב שבכל סרט יהיה גיבור ויהיה קונפליקט. אני מלווה את התהליך מתחילתו מייעץ ומתקן. מדובר בפרויקט הפקתי מורכב שדורש התעסקות עם ציוד, תיאום ימי צילום שאף פעם זה לא קל בגלל העיסוקים שלהם – בחינות, עבודה, חוגים, טיסה לפולין. בין כל המטלות הם צריכים למצוא זמן לעשות סרט. בסוף מדובר על חמישה עד עשרה ימי צילום. לפעמים מצלמים וזה לא יוצא טוב וצריך שוב לצאת לצלם שוב, או פתאום עולה רעיון חדש ואז מתחילים מחדש ויש לחץ זמן כדי להספיק עד הבגרות. זה תהליך העבודה מרתק וקשה אבל כמובן גם נותן סיפוק אדיר בסוף הדרך".

מאיפה מגיעים הרעיונות לסרטים?

"אני מנחה את התלמידים לחפש סיפורים מרגשים ומרתקים במעגלים הקרובים אליהם. זה הכי מעניין, הכי אינטימי והכי טוב. יש תלמיד שאיבד את אבא שלו. שתי תלמידות מהקהילה האתיופית עשו סרט על האפליה והגזענות שהן חוות בחברה הישראלית. תלמיד עשה סרט על החלל שנוצר כשאבא שלו, פרסומאי ופעיל שלום מוכר בשם דרור שטרנשוס, נפטר ממחלת הסרטן. תלמידה שאביה נפטר והסבא אימץ אותה כבתו. גם הרעיונות לסרטים האחרים הגיעו ממעגלים קרובים יחסית, מהשכונה, מהקהילה ומבית הספר. אחד התלמידים עשה סרט על השכנה שלו המתמודדת בגבורה עם שיתוק מוחין. תלמיד נוסף ליווה את המורה שלו לשעבר, אורן אוריאלי, בהתמודדותו למועצת העיר. אם הם לא מוצאים סיפור מהמעגלים הקרובים אני נותן להם עצות ורעיונות ומפנה אותם לנושאים ולאנשים שיכולים להיות נושא טוב לסרט".

איזה ערך מוסף לדעתך נותן להם תהליך הפקת הסרט?

"אני קורא לתהליך של הפקת הסרט 'מסע ישראלי' כי התלמידים יוצאים מתוך המחברות והספרים ומכותלי הכיתה ונפגשים פיזית עם אנשים מכל המגזרים והאוכלוסיות – למשל משפחות שמגדלות ילדים אוטיסטים, אנשים בעלי מצוקות כלכליות, הרבה סרטים עוסקים ביחסים ערבים-יהודים והרבה עוסקים במגדר ובני נוער שיצאו מהארון. זה לימוד מעשי הכי טוב שיכול להיות. הם חווים את זה דרך מפגש בלתי אמצעי. אין למידה משמעותית יותר מלמידה דרך עשיית סרטים".

כל סרטי הגמר של תלמידי היובל:

"אמא יש רק אחת"

צלם: בן אסקין
במאית: יערה תורג'מן
עורכת: אורין דנינו
מפיקה: שיר ילניק

הסרט מביא את סיפורן של שתי מורות מתיכון היובל שהחליטו להיות אימהות יחידניות. בשלב הצילומים אחת המורות הייתה בהריון מתקדם והמורה השנייה הייתה כבר אמא לילד. המורות מספרות על הקשיים הרבים שעומדים בפניהן, על החששות, על אובדן הזמן ועל הנטל הכבד שאי אפשר לחלוק אותו עם בן זוג ובכל זאת הן שלמות עם ההחלטה.

משפט מפתח: "לי יש דאגה גם של גבר וגם של אישה" (הדס קייזר, מורה בתיכון היובל, אם יחידנית)

 

"המסע לחינוך"

צלם: עידן גונן
במאי: אופק יולדוס
עורך: תמיר תורג'מן

אורן אוריאלי, בן למשפחה ותיקה בהרצליה, מורה במקצועו שהתמודד בבחירות האחרונות למועצת העיר. צוות התלמידים, שחלקם למדו אצלו בעבר, ליוו אותו במסע הבחירות מחוגי הבית ועד ליל הבחירות שבו זכה למנדט אחד בלבד במועצת העיר.

משפט מפתח: "אני בהחלט אמליץ לו לרוץ לראשות העיר, התפקיד בהחלט מתאים לו" (יהודה אוריאלי – אבא של אורן, התמודד בעבר על תפקיד ראש עיריית הרצליה)

 

"סבא-בא"

צלמת: מאי דרבש
במאית: מאי אוחיון
עורכת: תמר שם טוב

ציפי ואורי גבריאל איבדו את בנם עידן בעת שנפל בעת שירותו בלבנון. מאוחר יותר נפטר חתנם והותיר אישה וילדה בת שנתיים. הילדה הזו היא מאי אוחיון, היום בת 18 ותלמידת מגמת תקשורת שביימה את הסרט. מאז שנפטר אביה אימץ אותה סבא אורי כבתו והפך בעצם לאבא-סבא. הסרט מתאר את הקשר המיוחד והאמיץ בין מאי לסבא שלה.

משפט מפתח: "הקשר שלנו הוא קשר אזיקים. אנחנו כאחד" (אורי גבריאל על הקשר עם נכדתו מאי אוחיון)

 

"ונהפוך שווים"

צלם: עומר בורשט
במאי: נעם אוחיון
עורך: יובל כהן

שון יורמן מהרצליה נולדה עם שיתוק מוחין ואחותה התאומה נולדה בריאה. למרות המגבלה שון מנהלת שגרת חיים של לימודים, עבודה והתנדבות. הסרט מתאר את שגרת חייה שבה היא מוכיחה כי המגבלה הפיזית אינה מפריעה לה להגשים חלומות – למשל להגיש תוכנית ברדיו של הבינתחומי, שם היא לומדת תקשורת.

משפט מפתח: "שלום כאן שון יורמן ברדיו של הבינתחומי 106 fm" (שון יורמן פותחת תוכנית ברדיו)

 

"נער הברזל"

צלם: רותם תנעמי
במאי: דולב הרץ
עורך: דניאל מרכוס

עילאי ברזילי, תלמיד תיכון מהרצליה זוכה להצלחה בתחום האגרוף שבו הוא מתאמן. הסרט עוקב אחר שגרת האימונים שלו, הקרבות בהם הוא לרוב מנצח והשילוב בין הלימודים לעיסוק בספורט. לקראת סיום צילומי הסרט עילאי עוזב את הארץ ועובר להתגורר בארצות הברית כדי לקדם את קריית האגרוף שלו ולהיות מתאגרף מקצועני.

משפט מפתח: "האגרוף זה כל עולמי" (עילאי ברזילי)

 

"Back to Black"

צלמת: שקד לוי
במאית: אוריין מספין
עורכת: לינוי מזנגיה

אוריין ולינוי, בנות הקהילה האתיופית ותלמידות המגמה, מספרות בסרט על הגזענות והאפליה שהן חוות בחיי היום-יום שלהן. דרך שיחות עם יועצת בית הספר, אמה של לינוי ועדויות אישיות הן מגוללות את סיפורן ומקוות לשינוי.

משפט מפתח: "אנשים לא צריכים להסתכל על צבע העור שלי… זה לא אומר כלום" (עלמיטו מזנגיה-אמא של לינוי)

 

"לא רק נכה"

צלמת: אור צנעני
במאי: רז שלום
עורכת: עמית לוין

דודי שרוני הוא נכה מגיל 16 לאחר שעבר ניתוח לא מוצלח. למרות נכותו, דודי מנהל חיים עצמאיים ומלאים שכוללים גם ריקודים במסגרת הלהקה "גלגל במעגל". הסרט מלווה את דודי החל מצחצוח השיניים בבוקר, המפגש עם חברים, הפרלמנט בקפה והריקודים.

משפט מפתח: "דודי הוא לבד, אבל עכשיו הוא לא לבד יש לו את גלגל במעגל" (רוני סימנטוב- כוריאוגרף הלהקה)

 

"הדרור שלה"

צלם: יונתן בן סימון
במאי: יובל שטרנשוס
עורך: אופיר סחייק

הפרסומאי ואיש מחנה השלום דרור שטרנשוס נפטר ממחלה לפני כעשר שנים. בנו יובל, תלמיד המגמה ביים את הסרט שמתאר את החלל הגדול שהותיר אחריו אביו. דרך ראיונות ודיאלוגים של אמו וקטעי ארכיון מתוודע הצופה לפועלו של דרור ולהתמודדות הקשה עם המחלה.

משפט מפתח: "מי היה דרור בשבילי? הכל…הכל…הכל". (אירית שטרנשוס אלמנתו של דרור ואמו של יובל)

 

"קשיש לא קשיש"

צלמת: עמית בר אוריין
במאית: רעות מיכאלי
עורכת: שנהב חדד

הסרט מתאר את חייה של נירה אליהו, קשישה המתגוררת בגפה לאחר שבעלה נפטר. לנירה שישה ילדים אך הם מפוזרים במקומות שונים בארץ. היא מצליחה להתמודד עם בדידותה דרך החברות במועדון הגמלאים בשכונת מורשה ברמת השרון – שם היא מתגוררת וכן מטפלת שמגיעה אליה מספר פעמים בשבוע. סיפורה של נירה הוא בעצם סיפורם של כל הקשישים הבודדים.

משפט מפתח: "המועדון נותן לי חברים… אנחנו כמו משפחה" (נירה אליהו)

 

"נוער אלכוהול"

צלם ועורך: גיא וייס
במאית: שי קדוש

הסרט עוקב אחר חבורה של בני נוער שצורכים אלכוהול באופן קבוע. הם עונים לשאלות על ההתחלה, על ההשפעות של האלכוהול, על מעורבות ההורים ומעגל החברים. הסרט מעלה את הסיכונים שיש בצריכת אלכוהול ואת הקלות בה בני נוער משיגים את המשקאות.

משפט מפתח: "אלכוהול זה טוב… זה מנקה לי את הראש" (אחד הנערים בסרט)

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר