בית ספר יסודי בהרצליה: ילד עם אוטיזם השתולל, המנהלת הזמינה משטרה

תלמיד עם אוטיזם וקשיים רגשיים, שלומד בכיתת תקשורת בבית ספר יסודי בהרצליה, נמצא כבר חודש בבית לאחר שסולק מבית הספר בשל התפרצויות אלימות. הוריו מספרים כי כבר בשבוע הראשון של הלימודים נקראו לבית הספר לקחת את ילדם בשל התפרצות אלימה ומאז קוראים להם לבוא לקחת אותו מבית הספר מדי כמה ימים, ומשעים אותו מבית הספר. הם טוענים שמתחילת השנה הוא הושעה יותר משש פעמים מבית הספר.

השיא אירע לפני כחודש, כאשר ההורים זומנו לבית הספר לקחת את בנם ששוב התפרץ באלימות, כשלטענת צוות בית הספר הוא השליך חפצים והרביץ לסובבים אותו. ההורים נקראו על ידי המנהלת לקחת את בנם הביתה, אך לטענתם, הם ביקשו שלא להגיע לקחת אותו וכי בבית הספר ינסו להתמודד עם המצב ולהרגיע את בנם. "ביקשנו מהמנהלת שהם ינסו להתמודד איתו ולמצוא פתרון כי אי אפשר כל יומיים לשלוח אותו הביתה, הוא חייב להתרגל לבית הספר", מספרת האם, "לאחר כמה דקות הודיעה לנו המנהלת שהיא לא יכולה להתמודד עם הילד והזמינה משטרה לבית הספר ושנבוא מיד. הגענו לבית הספר ומצאנו את הילד מסתובב בחצר בית הספר בלי השגחה. נעלו בפניו את הכיתה ולא נתנו לו להיכנס אליה וסגרו את התלמידים בכיתות. זה ילד! מה, הוא מצורע? מה זה כלב עם כלבת? כל בית הספר והסובבים ראו שיש ניידת שבאה בשבילו, הלבינו את פניו ברבים. לקחנו את הילד וניגשנו לדבר עם השוטרים שהוזמנו למקום והיו מחוץ לשטח בית הספר. הם הסבירו לנו שהמנהלת אמרה שהיא לא יכולה להתמודד עם הילד ושההורים שלו מסרבים להגיע לקחת אותו ולכן הזמינה ניידת משטרה. הבן שלי שאל אותי 'למה הזמינו משטרה? בשבילי? אני מתנצל, אני הרבצתי, אבל אני לא יודע מה לעשות עם עצמי'. הוא אומר שאף אחד לא מבין אותו ולא רוצה אותו. הוא לא ילד אלים, הוא ילד שסופג ולא מוציא החוצה. הוא ילד מאוד חכם, ילדותי, עדין, מבוהל ולא מווסת רגשות, שלא יודע לקרוא סיטואציות חברתיות בכלל ולהבין אותן".

מה קורה איתו עכשיו?

"אנחנו לא הולכים לעבודה והילד כבר חודש בבית איתנו וכרגע אין פתרון עבורו. אף אחד מבית הספר לא יצר איתנו קשר מאז ולא שאל לשלומו. הוא עצוב, בודד ומרגיש דחוי ובשבועיים הראשונים בבית הוא הביע רצון למות ויום אחד רצה לקפוץ מהחלון. המנהלת אמרה לנו 'זה או הוא או אני'. איפה נשמע שמנהלת בוחרת מי יהיה בבית הספר שלה? אין לה זכות לבחור את מי היא משאירה ואת מי לא. המנהלת צריכה לקבל כל ילד כזה באהבה ולמצוא לו את הפתרונות שמתאימים לו בתוך המערכת, אחרת שלא תחזיק כיתת תקשורת בבית הספר. אף אחד מאנשי הצוות לא עבר על התיק האישי שלו ועל האבחונים ולא עשה שום הכנה לקראת הכניסה שלו לבית הספר. גם לא קיבלנו מבית הספר שום תוכנית טיפולים או שילוב. המפקחת של החינוך המיוחד במחוז מרכז הציעה שהוא יחזור לבית הספר לחינוך מיוחד שבו למד בשנה שעברה, והצוות המקצועי בבית הספר המליץ, בשל רמתו הקוגניטיבית הגבוהה, לשלב אותו בכיתת תקשורת בבית ספר רגיל כי בית הספר הזה אינו מתאים לצרכיו המורכבים. הוצע לו גם בית ספר אחר לחינוך מיוחד שאינו מתאים לצרכיו. ביקשנו שימצאו לו מסגרת חלופית ומתאימה בכיתת תקשורת והם אומרים שאין מקום. מגיע לו להיות במקום שהוא מתאים לו וראוי לו – שיידע לחבק ולתת לו את מה שהוא צריך. הרבה חום והכלה. לבית ספר כזה אני לא מוכנה להכניס את הילד שלי. אני מעדיפה שהוא יישב בבית עד שתימצא לו מסגרת מתאימה".

למי פניתם בעניין הזה?

"פנינו למתי"א (מרכז תמיכה יישובי אזורי לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים) עשרות פעמים והם מתעלמים מאתנו. אתמול בעלי התקשר לראש עיריית הרצליה והוא כלל לא היה מודע לסיפור הזה. אלו"ט שלחו מכתב משפטי חריף מאוד למשרד החינוך וחבר הכנסת איציק שמולי מדבר עם שר החינוך הרב רפי פרץ ברגעים אלה והוציא אתמול לשר החינוך מכתב חריף מאוד בעניין. משרד החינוך מנסה לטאטא את הסיפור הזה מתחת לשטיח ולשבץ את הילד שלי בבית ספר שלא מתאים לו בשום מצב. אז עכשיו אנחנו מחפשים לו מסגרת מתאימה ויש סייע אישי קבוע שהמועצה המקומית הקצתה לנו. בנוסף לכך, ההורים בכיתה עשו עליו עליהום וניסו להוציא את הילד מבית הספר בעזרת המנהלת. ההורים כתבו לי אחרי המקרה האחרון שזה מגיע לבן שלי. אנחנו מנהלים מאבק עבור כל הילדים. היום זה הילד שלי מחר זה ילד אחר".

בתוך כך, הורים לתלמידים בכיתת התקשורת שבה לומד הילד שלחו לפני כחודש מכתב למנהלת בית הספר ולמפקחת המחוז שבו הם מתריעים על אירועי אלימות קשים וחריגים בכיתת התקשורת מצד אותו הילד, בנוסף לשיחות שהם ניהלו עם המנהלת.

"מתחילת השנה התלמידים, הצוות והסייעות נמצאים תחת טרור", מספרת אמא לילד בכיתה, "יש מקרי אלימות יומיום והתלמידים לא מצליחים ללמוד כך. זורקים על המורה כיסאות, תופסים את המורה בשיער, מורידים אותה לרצפה, בועטים בה וחובטים בה באגרופים. במשך חודשיים אנחנו מתלוננים בפני המנהלת על מקרי האלימות בכיתה. בשנה שעברה הכל היה מצוין והילדים התקדמו יפה. עכשיו כל הילדים ברגרסיה מטורפת, הם בוכים בלילה ומרטיבים, הם אלימים בבית ולא רוצים ללכת לבית הספר ולהיכנס לכיתה. הם מפחדים פחד מוות ונמצאים בטראומה. כואב לנו גם על הילד שהוא מתוסכל ומשתולל ברמות שאף אחד לא מצליח להשתלט עליו. המנהלת אמרה לנו שעושים תוכנית ומטפלים ומנסים להרגיע ולהכיל, ושהיא לא יכולה לפרט יותר מזה. בינתיים האלימות רק גברה. הילד לא נמצא בבית הספר כבר שבועיים וחצי. אנחנו לא יודעים מה יהיה בהמשך. לפני שבוע וחצי אמרו לנו שהוא יחזור לכיתה עם מלווה אבל הוא לא הגיע. אנחנו לא יודעים מה קורה ומה להגיד לילדים שחוששים מהחזרה שלו. לא קיבלנו שום הודעה שהוא לא יחזור לכיתה".

יו"ר הנהגת ההורים העירונית זיו עומר, ונציגת ההורים המיוחדים בהנהגה שרון מישקובסקי, מסרו בתגובה משותפת: "מדובר בבית ספר שחרט על דיגלו שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים, הן בכיתות ייעודיות והן בכלל הכיתות בית הספר. עם כל הכאב שבדבר עקב צנעת הפרט איננו יכולים למסור את הנסיבות לאירוע. כן נציין כי מדובר בסיטואציה מורכבת וקיצונית שנמשכה תקופה ממושכת ומנהלת בית הספר ביקשה סיוע ולא ניתן לה מענה. אנו מצפים ממשרד החינוך, במקום להפיל את האחריות על המנהלת, לתת סיוע וכלים מתאימים להתנהלות בסיטואציות מסוג זה".

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "בשל צנעת הפרט, אנו מנועים מלהגיב בעניין. העירייה רואה את הדברים בחומרה והנושא מפוקח ומטופל בכובד ראש וברגישות ע"י כל הגורמים המקצועיים בתאום עם משרד החינוך".

ממשרד החינוך נמסר: "מדובר במקרה מצער שלא היה צריך להתרחש. התנהלותה של מנהלת בית הספר בנושא הייתה שגויה ואינה הולמת את המצופה מאיש חינוך. מפאת צנעת הפרט איננו יכולים להתייחס לתלמיד, לבעיותיו ולדרך הטיפול בו בעבר. באשר לעתיד, מפקחת בית הספר נמצאת בקשר שוטף עם ההורים ובימים אלה נעשים מאמצים גדולים למצוא לתלמיד מסגרת חינוכית אחרת שתענה לצרכיו ותהיה מקובלת על הוריו".