הלוויין דוכיפת 2, לוויין ננסי שפיתחו תלמידי מרכז המדעים בהרצליה, שוגר ביום שלישי לחלל. הלווין שוגר לחלל מקייפ קנוורל בארצות הברית על גבי המשגר אטלס 5, לתחנת החלל הבינלאומית, יחד עם עוד 27 לוויינים זעירים מהעולם, שמטרתם למפות את השכבות העליונות של האטמוספרה לצורך העברת אותות גי'.פי.אס. דוכיפת 2, מיזם של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ועיריית הרצליה, הוא היחיד ששוגר על ידי תלמידים, שכן שאר הלוויינים ששוגרו נבנו על ידי סטודנטים וחוקרים מרחבי העולם. הלווין היה אמור להיות משוגר ב־22 במרץ, אך מועד השיגור נדחה על ידי סוכנות החלל האמריקאית.
ביוני 2014 שוגר הלווין דוכיפת 1, לוויין שתוכנן על ידי תלמידי תיכון הנדסאים בהרצליה לצורך איתור מטיילים אבודים. דוכיפת 1 פותח גם הוא במרכז המדעים והוא ממשיך להיות פעיל בחלל, הרבה מעבר להערכה המקורית.
"ביום הפתוח של בית הספר הבוגרים הרצו לנו על פרויקט דוכיפת 1, ובאותו רגע אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות חלק מהפרויקט הזה", מספר יואב שוומנטל, בן 17, ראש צוות טרמודינמיקה, שאחראי על טמפרטורת דוכיפת 2 בתנאי החלל, "כששמעתי שיש פרויקט שמאפשר לתלמידים לבנות לוויינים בהתחלה לא האמנתי, וכשעבדתי על לוויין, הדהים אותי שזה המצב".
משקלו של הלוויין הזעיר הינו 1.8 ק"ג בלבד. הוא שוגר במסגרת מיזם QB50 של האיחוד האירופי, יחד עם לוויינים שבנו סטודנטים מבלגיה, טורקיה, דרום אפריקה, גרמניה ועוד. יותר מ־80 תלמידים מהרצליה, אופקים, ירוחם, עפרה וחוּרה עמלו בשנתיים האחרונות על פיתוחו של הלוויין. התלמידים עבדו בצוותים, כך שכל חבר צוות היה אחראי על תחום אחר, כגון בחינת המפרט הטכני, תכנות מערכת ההפעלה, פענוח נתוני הלוויין ועוד כנהוג בתעשיות החלל בישראל ובעולם. "כל הצוותים עובדים יחד במקביל ובשיתוף עם המחלקות החופפות בשאר הערים", מסביר שוומנטל, "הדבר שהפרויקט קידם אצלי בעיקר היה היכולת של למידה עצמית. זו לא כיתה רגילה שמתיישבת מול מורה. המהנדס מלמד את הבסיס ואת השלבים, ומשם הוא רק מכוון, לא אומר לנו מה לעשות. אנחנו מדברים, קוראים, מתייעצים, ורב החומר באנגלית, דבר שגם משפר את השפה".
ואיך היה השיגור?
"היינו כל כך עסוקים בלקוות ולעבוד, ורק ברגע האחרון, כשהתאספנו לקראת רגע השיגור, הבנו את העוצמה של מה שאנחנו עושים. זה היה מדהים והיתה תחושת גאווה גדולה ותמיכה של כולם שהעצימה את ההרגשה".
