עכשיו זה חשוב יותר מתמיד: תכנית ההעשרה של 'קהלים שלובים' מחוללת מהפכה בתרבות השיח בבתי הספר

הימים הלא פשוטים שעוברים על המדינה, השסע העמוק שנפער, הכאב והפילוג שנוצר בעם ישראל, מדירים שינה מעיניהם של לא מעט אנשים. בתקופה כזו במיוחד, חשוב להכיר את חברת 'קהלים שלובים', שהוקמה במטרה להטמיע במערכת החינוך את הכלים והמיומנויות המשולבים במודל הגישור. זאת על מנת לשנות את תרבות השיח במדינה, לשלב את ערכי ההידברות, ההקשבה, הסובלנות ושיתוף הפעולה. "החזון שלנו, זה לשנות את תרבות השיח במדינת ישראל על ידי חינוך הילדים לתהליכים של בניית הסכמות והקשבה, מניעת מריבות וטיפול בסכסוכים בצורה אחרת", מסביר מנכ"ל קהלים שלובים, אלישע מזלי. "והיום יותר מתמיד אנחנו צריכים את הגישור לכל תלמיד".

בשנה האחרונה מבינים ב'קהלים שלובים', יותר ויותר את חשיבות שינוי השיח בחברה הישראלית ואת הצורך בהכנסת לימודי הגישור והדיאלוג כלימודי ליבה. במסגרת הפעילות בבתי הספר הם מלמדים גישור ודיאלוג מכיתה א' ועד י"ב בכל המגזרים, ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי ובמגזר הערבי, בשפה העברית והערבית. בשנת הלימודים תשפ"ג, הם נכנסו ללמעלה מ- 100 כיתות ברחבי הארץ והיקף הפעילות שלהם עולה משנה לשנה. זאת לא מעט הודות להכרה שקיבלה התוכנית ממשרד החינוך במסגרת תכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) הכוללות מגוון תכניות העשרה וממומנת חלקית על ידי בתי הספר ומשרד החינוך.

מנכ"ל קהלים שלובים, אלישע מזלי

תכניות ההעשרה של קהלים שלובים כוללת נושאים שונים מהמרחב הגישורי, כגון שיתוף פעולה ומצד שני תחרות, מושגי רווח והפסד (Win/Lose), משמעות פתרון Win-Win, ניתוח קונפליקטים והתנהלות במצבי קונפליקט, הקשבה אפקטיבית, העברת מסרים, עמדות וצרכים, מודל הגישור ועוד.

התכנית מיועדות לשלוש קבוצות עיקריות: לכלל התלמידים בכיתות, במטרה להטמיע את השפה והכלים הגישוריים; לקבוצות נבחרות של תלמידים בבתי הספר במטרה להכשיר אותם כמגשרים שיוכלו בעתיד להוביל בבית הספר את תהליכי הגישור בין התלמידים ולהפיץ את השפה הגישורית; וכן לצוותי החינוך ו/או להנהגת ההורים מתוך הרצון להטמיע את השפה הגישורית ולספק להם כלים לניהול שיח, אפקטיבי, מכיל ומקדם.

"שינוי תרבות השיח זה לא משהו שעושים מעכשיו לעכשיו", מסביר מזלי, "מדובר בתהליך ארוך טווח ולכן חשוב להתחיל זאת עוד בגן הילדים. חשוב ללמד מגיל צעיר מיומנויות בסיסיות של הקשבה והגעה להסכמות על מנת לנסות ולהימנע ממה שקורה כיום במדינה – תרבות השיח, גילוי אלימות בבתי הספר ובכבישים, הגזענות ועוד. אני מאמין שניתן לעצב תבניות חדשות ולכן חשוב להתחיל זאת מוקדם ככל הניתן".

'קהלים שלובים' הוקמה על ידי קבוצת גומא-גבים, אחד מהגופים המובילים בישראל בתחומי הגישור, האימון ושיתופי הפעולה מזה למעלה מ- 20 שנה. בשנת 2000, הוחלט להפריד את פעילות הגישור בחינוך מהפעילות העסקית של הקבוצה ולהתמקד בערך החברתי שהפעילות מייצרת למערכת החינוך. "התכנית הוקמה על ידי עמרי גפן, לאחר רצח רבין, ובמשך שנים הוא ניסה להנחיל את תרבות השיח וההדברות בצורה עסקית", מציין מזלי. "בקורונה החלטנו להעביר זאת לפעילות חברתית מתוך הבנה שלימודי הגישור והשיח, לא פחות חשובים מלימודי מתמטיקה, גאוגרפיה או לשון. אנחנו רוצים להנגיש זאת ליותר ויותר בתי ספר ברחבי הארץ לדור הנוכחי ולדור הבא".

איזה תגובות אתם מקבלים על התכנית מצוותי החינוך?
"תגובות טובות מאוד. המנהלים מציינים שבעקבות המפגשים וקורס הגישור, התלמידים לומדים לפתור את בעיותיהם דרך תקשורת בריאה. נוצר שיח שיתופי ומכבד שמוביל ליישוב קונפליקטים, התלמידים מסוגלים לבנות מערכת יחסים מיטבית. מדגישים בפנינו בבתי הספר שהתכנית מתווה דרך של כבוד, שיח מכבד ותקשורת בין כל הצדדים".

מה החלום שלכם ב'קהלים שלובים'?
"שהתוכנית של לימודי גישור ודיאלוג, תהפוך להיות חלק מלימודי הליבה במסגרות החינוך. שכל מורה ואיש חינוך, ילמד גישור ויידע להנחות ולהעביר זאת לתלמידים, ובסיום התיכון התלמידים ייצאו לחיים עם כלים משמעותיים שיובילו לשינוי השיח ולמה שקורה במדינה".