שיעור הגירושין בישראל, כמו גם בארה"ב, הולך ועולה מדי שנה. על פי הפרסומים, בשנת 2018 נרשמה עליה של חמישה אחוזים במספר הזוגות שהתגרשו, ומספר הגירושים לשנת 2018 עמד על 11,145 זוגות.
המשמעות לכך היא, שלגירושין תהיה השפעה ניכרת על דור העתיד של מדינת ישראל ולכן על ההורים ועל בתי המשפט, לוודא כי ההשפעות הללו תהיינה מינימליות ככל האפשר. מלבד העלייה בשיעורי הגירושין ישנו גם שינוי מחשבתי בתפישת תפקידי האם והאב בחיי הילד. "עד לפני מאה שנה, היה מקובל בבית הדין הרבני ועל פי ההלכה במקרים של גירושין, כי ילד עד גיל 6 ישהה בחזקת האם ולאחר גיל 6 הילד עבר לחזקתו המלאה של אביו" אומר יצחק קולקר, מגשר מוסמך לגירושין וטוען רבני, "זאת מתוך הנחה כי כשהילד בגיל צעיר, הוא ואמו קשורים זה לזה ביותר ותפקידו של האב הוא לפרנס ולהביא כסף הביתה, ולאחר גיל 6 כשהילד גדל, תפקיד האב הופך להיות המחנך העיקרי".
ומה קורה היום בעניין הזה?
"בשנים האחרונות, העולם שלנו השתנה והתפתח והתפישה מתקדמת. נשים יוצאות לעבוד ואבות מתפנים יותר מבחינת נוחות העבודה שלהם (על ידי האפשרות לעבוד מהבית והגמישות בשעות), קשר הרגשי של הילדים עם האב מתחזק כבר בגילאים צעירים מאוד והאבות הרבה יותר מעורבים. האב הופך להיות דומיננטי יותר בחייו של הילד, אך באופן טבעי, אבות רבים עדיין לא כל כך פנויים לגדל את הילדים במשמרת מלאה, והאם היא זו שלוקחת את המושכות בגידול הילדים מבחינה רגשית ופרקטית".
במקרה של גירושין, מהם היתרונות של משמורת משותפת עבור הילדים?
"ההיגיון מציע שאם ההורות היחידנית נכשלת, הרי שההורות המשותפת לאחר גירושין צריכה להיות הבחירה הטובה יותר. מחקרים שנערכו על משפחות בארה"ב ובמדינות נוספות הראו, שילדים אשר בילו לפחות 35% מזמנם אצל כל הורה ניהלו מערכות יחסים טובות יותר עם אמם ואביהם, השיגו הצלחות גבוהות בבתי הספר, סבלו פחות מדיכאון וחרדה ומצבם החברתי והנפשי היה הרבה יותר טוב, מילדים שגדלו אצל הורה יחיד.
"כאשר ההורים עדיין נשואים וחיים יחד, הילדים מורגלים בזמן איכות עם האם והאב, בפעילויות שונות שהם עושים עם אמם ואחרות עם אביהם, ביתרון החוזקות של האם והדברים שהיא מעניקה להם, ומנגד, החוזקות של האב. כל אחד מההורים מספק לילדים אלמנטים רגשיים, חינוכיים, וערכיים מהצד שלו, והם זוכים לעולם עשיר של חוויות והקשרים. כשההורים נפרדים, אין כל סיבה שהילדים יפסידו מחצית מהיתרונות הללו, ולכן יש היום נטיה גדולה יותר לבחירה במשמורת משותפת במקרים של גירושין".
היכן אתה נכנס לתמונה?
"אני נכנס לתמונה בשני מצבים – בתהליך הגישור לגירושין שאני מבצע עבור משפחות הבוחרות בהורות משותפת/משמורת משותפת, כשאני מציג בפניהם את היתרונות והחסרונות כך שידעו את כל התמונה במלואה, וכיצד לעשות זאת נכון כדי שכל הצדדים, וכמובן הילדים, ירוויחו מכך. יש מצבים בהם בני הזוג מחליטים שגם האב יכול לגדל את הילדים וזה תורם לילדים המון. במשמורת משותפת, המשמורת על הילדים והסדרי הראייה מתחלקים שווה בשווה, וההורים מקבלים ממני ייעוץ תוך כדי תהליך הגישור, ראייה והבנה של המקומות בהם כל אחד מהם יכול לתת ולתמוך בילדים. המקום השני בו אני נכנס לתמונה הוא מצב בו ישנה תביעה למשמורת משותפת בבית הדין הרבני, כשלרוב האב הוא התובע ואני מייצג אותו כטוען רבני".
מהי מורכבות התביעה למשמורת משותפת?
"במקרים בהם האב תובע משמורת משותפת כשהאם מתנגדת לכך, התהליך יותר מורכב. ישנה התערבות של עובדת סוציאלית שתפקידה לבחון את התנהלות האם והאב עם הילדים, את הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים, את סביבת המחיה של כל הורה, השכר שלו ויכולתו לכלכל את הילדים, במידה והילדים צעירים בגילאי גן ובית ספר יסודי – לקחת אותם בבוקר למסגרות החינוכיות ולאסוף אותם משם או לדאוג שגורם אחראי מטעמם (סבא, סבתא, אח, וכד') יבצע זאת וישהה עמם עד לשובו של ההורה מהעבודה".
מהן הטענות שניתן לטעון בבית הדין, לטובת האב?
"הטענות העיקריות שיטענו הן, כי לאב יש מסוגלות הורית והוא יכול לתרום לחינוך של הילדים ולייצר איתם קשר משמעותי, מתוך כך שהוא היה חלק פעיל במשפחה עד עכשיו, ונכח בגידול ובחיים של הילדים שלו. יש להוכיח כי האב עובד בעבודה מסודרת, שהוא יכול לצאת בשעות סבירות מהעבודה ולדאוג לכל צרכי ילדיו, וכמובן שהוא יודע לטפל בילדים – להכין להם אוכל, לקלח אותם, להשכיב אותם לישון, לעשות איתם שיעורים, לקחת אותם לחברים ולחוגים וכל הרלוונטי לחייהם. האב יצטרך גם להוכיח שהוא שימש חלק פעיל בגידול הילדים גם לפני הגירושין, הוא יכול להביא עדים ועדויות לכך וכן אסמכתאות המעידות על פעילויות שלו איתם וטיפול בהם בחיי היום יום. כל אלו נעשים בהנחיה וליווי שלי כטוען רבני, המייצג את הלקוח שלי – האב.
"בית הדין הרבני בוחן את היכולת של האב לטפל ולגדל את ילדיו ואת הקשר של הילדים עמו, ותמיד יפעל בשיקול דעת לטובת הילדים. הקו המנחה הוא, שהילדים ירוויחו מהקשר עם אביהם ולרוב ישמחו מאוד לבלות איתו זמן נוסף. חשוב להבין, כי כל ילד הוא כמו שתיל קטן ורך והדרך בה מגדלים אותו ומספקים את כל צרכיו בשלבים השונים, היא הדרך בה הוא יצמח ויתפתח בעתיד ולכן יש לגדל ולטפח אותו בתבונה ורגישות".
יצחק קולקר מגשר לגירושין וטוען רבני
טלפון: 054-4523514
כתובת: גושן 46, קריית מוצקין (נייד ומגיע לכל מקום ברחבי הארץ)
קישור לאתר
קישור לפורטל הטוענים הרבניים
יצחק קולקר. צילום: יואב לוי
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
