טיפול בהתקפי חרדה: לשנות את דפוסי החשיבה

ענת בן סלמון: "בהתקף חרדה עלינו לפעול באופן פרדוקסלי בניגוד לתחושות הבטן שלנו"

עוד ב-2015, הרבה לפני שהקורונה הפכה לאיום הגדול ביותר על בריאות הציבור, התריע ארגון הבריאות העולמי מפני מגפה אחרת שמעמידה בסיכון אנשים רבים ברחבי העולם – לחץ נפשי וחרדה. החיים של כולנו אמנם נחשבים נוחים וקלים יותר מאלו של אבות אבותינו, אך עם העלייה באיכות החיים ניכרת עלייה גם באינטנסיביות שלהם – מה שמוביל יותר ויותר אנשים לסבול מחרדה מתמשכת או אפילו מהתקפי חרדה.

ומה לגבי חרדה בימי הקורונה? האם היא קשה ומשמעותית יותר משהייתה בעבר? בעוד שאנשים רבים סבורים שהתשובה לכך חיובית, ענת בן סלומון, פסיכותרפיסטית מומחית שעוסקת כבר 15 שנים בטיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים הסובלים מחרדה, מציגה נקודת מבט אחרת ודי מפתיעה על התופעה.

ענת בן סלמון. צילום: רפאל בן דור

מצד אחד, היא בהחלט מבינה את התחושות הקשות שמלוות רבים כיום: "כולנו רוצים להרגיש שאנחנו בשליטה על החיים שלנו", היא מסבירה. "הקורונה בעצם מפגישה אנשים בכל רחבי העולם – מהעשירים והמפורסמים ביותר ועד ל'פשוטי העם', עם הקטנות שלנו ושל השליטה שלנו. עד עכשיו יכולנו לתכנן, להיערך לעתיד ולחשוב שיש לנו שליטה מלאה עליו והנה בא וירוס קטן שמשתק לחלוטין את חופש התנועה בעולם. האיום הגדול ביותר של הקורונה מבחינת רוב האנשים הוא לא סכנת מוות, אלא הגבלת התנועה והשינוי העצום באורח החיים, דבר שגורם לרבים להרגיש חוסר אונים וחרדה".

מנגד, כמי שמלווה כאמור אנשים רבים שמתמודדים עם החרדה, היא רואה גם צד חיובי, במובן מסוים, בהתמודדות עם התחושה הקשה. "כל המטופלים שלי סובלים מחרדה ברמה כזו או אחרת, אבל דווקא בתקופה הזאת רבים חווים ירידה בעוצמה שלה. אני מעריכה שהסיבה לכך היא שהם לא מרגישים כל כך לבד עם התחושות האלו. החרדה מתעצמת שאנחנו מרגישים שאנחנו לא נורמליים, שאנחנו מתמודדים לבד עם התחושות האלו ואיש לא מבין אותן. איום הקורונה הביא למצב שבו כל כך הרבה אנשים נמצאים באותה הסירה, דבר שמצליח כנראה להפחית מעט מהתחושות השונות ומהניכור של אלו המתמודדים עם חרדה בכל יום".

האזור הפרימיטיבי ביותר במוח מכתיב את תוכנית החירום

בבסיסה של החרדה עומדים שני רגשות עוצמתיים – פחד ולחץ. שני הרגשות האלו נועדו להגן עלינו מסכנות ולהכין אותנו בצורה טובה יותר להתמודד עם האיומים שלפנינו. מנגד, חרדה היא לא רגש חיובי שתורם לנו. בעוד שפחד ולחץ מגיעים בתגובה למה שקורה לנו בהווה, החרדה בדרך כלל נובעת ממחשבות על העתיד, על תרחישים שבכלל לא קורים כרגע ואנחנו לא באמת יודעים אם יתממשו בעתיד.

ענת מסבירה כי "התגובה החרדתית מגיעה מאזור פרימיטיבי במוח שנקרא אמיגדלה. זהו אזור שאחראי על ההישרדות שלנו והוא פועל בצורה מאוד פשוטה. כשאנחנו נחשפים לסכנה הוא מפעיל מנגנון אוטומטי שנועד להתגבר עליה. האזור הזה במוח מתפקד כמו קופסה שחורה במטוס – הוא לא יודע מה קרה בפועל, אלא 'רושם' רק את התגובה שלנו ואת מידת היעילות שלה כדי לפעול נכון יותר בפעם הבאה".

חרדה, כך היא מסבירה, עשויה להתפתח כתוצאה מטעות של המוח בזיהוי של גורמי סיכון והדרכים היעילות להתמודד איתם. זו מעין 'תגובה מוגזמת' שלא רק שלא שומרת עלינו – אלא עשויה אף לפגוע בבריאות. "כשאנחנו לקראת מבחן שאנחנו לא מוכנים אליו או מנסים להצליח בדייט שמאוד חשוב לנו, אנחנו לא נמצאים בסכנת חיים, אבל מבחינת האמיגדלה שלנו, שמזהה "הורמוני סטרס" שמופרשים בגוף כמו קורטיזול ואדרנלין, מדובר בסכנה לא פחות גדולה מאריה שמאיים לטרוף אותנו בג'ונגל", מדגישה ענת.

לדבריה, במצב כזה רבים יעדיפו להימנע מתחושת החרדה דרך הימנעות מהגורם המלחיץ, כלומר יציאה מהמבחן או ביטול הדייט. החלטה כזאת, חשוב להבין, יכולה לגרום נזק רב יותר מתועלת בטווח הארוך ולהעצים את החרדה בהמשך.

"כשאנחנו נמנעים ממצבים שמגבירים את החרדה, החלק הזה במוח 'רושם' לעצמו שהימנעות גרמה לרמת הלחץ לרדת בבת אחת ולכן היא לכאורה יעילה בהתמודדות עם המצב, מה שלא באמת נכון. לכן, בפעם הבאה שאפילו נחשוב להתמודד עם אתגר דומה, החרדה רק תתעצם והמוח שלנו יידחף אותנו להימנע שוב מהפעולה הזאת – כדי לא להרגיש את התחושות הקשות והלא נעימות האלו בשנית", היא מדגישה.

חרדה או התקף לב? מתברר שקשה להבדיל בין השניים

חרדה היא אמנם קושי נפשי, אך היא גורמת לתגובות פיזיולוגיות כמו עלייה בלחץ הדם, דופק מואץ, זיעה קרה ולעיתים אף כאבים או מיחושים בחזה. הביטוי המשמעותי ביותר של חרדה הוא כמובן התקף חרדה, מצב שגורם ללא מעט אנשים להגיע לבית חולים, כשהם משוכנעים שהם סובלים מהתקף לב. במצב כזה, גם המדדים עשויים להצביע על סיכון להתקף לב, אך בדיקות מעמיקות יותר יגלו שהמקור הוא נפשי.

כשחווים התקף כזה, ראשית חשוב באמת להגיע למרפאה או לבית החולים ולשלול מחלות לב. לאחר מכן, אם מבינים שהמקור הוא קושי נפשי, ניתן לטפל בו תוך ליווי של גורמים מקצועיים מוסמכים. "מחקרים מראים שהדרך הטובה ביותר לטפל בחרדה היא שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפי בשיחות", מדגישה ענת. "בדרך כלל נעדיף לטפל בשתי השיטות האלו במקביל, מכיוון שכאשר מטפלים בחרדה ספציפית בשיחות אך לא במנגנונים הקוגניטיביים שגורמים לה ייתכן שהבעיה הספציפית תיפטר, אך האדם יחזור לטיפול בהמשך הדרך כתוצאה מחרדה אחרת שתתפתח אצלו".

אז מהם הכלים שעוזרים להתגבר על הבעיה הנפוצה והמסוכנת הזאת? כאן ענת מציעה לעשות דווקא את ההיפך המוחלט ממה שהאינסטינקטים שלכם מאותתים לכם. "כשאנחנו בחרדה, המוח יחפש כל דרך להירגע באופן מידי. זה יכול להיות דרך הימנעות מהבעיה, שימוש בסמים או באלכוהול או פשוט באמצעות בריחה מקבלת החלטות", היא מדגישה. "זה אבסורדי להגיד למטופל שהוא צריך לסמוך על העצה שלי יותר מעל תחושות הבטן שלו, אבל במקרה הזה, זה בדיוק מה שיעזור לשבור את המעגל".

אם תשאלו אותה, את המזור לחרדה כנראה לא תמצאו בטיפולים קצרים שמבטיחים תוצאות תוך שעה או כמה מפגשים. "אני מטפלת בחרדות כבר 15 שנים ומבינה שאין כאן פתרונות מהירים. כדי לשפר את המצב חשוב קודם כל להבין מהי החרדה, מה המקור שלה, איך המוח שלנו עושה מעקפים כדי להיפטר ממנה, וכיצד לבנות מנגנוני פעולה אחרים, בריאים יותר, שיעזרו לפתור את הבעיה".

ענת מוסיפה כי "החרדה היא למעשה מפגש פרדוקסלי עם הצורך שלנו בשליטה. היא נובעת מהשאיפה שלנו לשלוט במצב שלפנינו, אך במקביל גורמת לנו לאבד שליטה אפילו על הרגשות והתגובות שלנו. כשמבינים את זה ולומדים עוד על המנגנון המורכב הזה, קל יותר לגבש עם הזמן כלים שיעזרו להיות רגועים, בריאים ומאושרים יותר".

ענת בן סלמון – טיפול בהתקפי חרדה

קישור לאתר

קישור לעמוד הפייסבוק

מייל: [email protected]

טלפון: 050-422-8189

ענת בן סלמון. צילום: רפאל בן דור

אלה רבין: "שלושה מוחות"

כשאנחנו נולדים, אנחנו מגיחים לעולם כמו דף לבן שעליו נכתוב את כל מה שיקרה לנו במהלך חיינו. תת-המודע שלנו בוחן את הדף ולומד מהחוויות שעברנו, במטרה להכין אותנו למצב שבו ניאלץ לעבור את אותם מקרים שוב בעתיד. 'עדיף להיות מוכן מדי מאשר לא להיות מוכן מספיק', אומר לעצמו תת-המודע, בעודו ממשיך ללמוד מכל אירוע שקורה לנו ומכל חוויה שאנחנו חווים.

"התהליך שמטרתו לעזור לנו לשרוד הוא באופן מעניין גם אותו תהליך שתוקע אותנו בַּמקום וגורם לנו לחוות דברים לא נעימים בחיינו", מסבירה אלה רבין, מטפלת בחרדה ומפתחת מודל "שלושה מוחות" לטיפול רגשי משנה מציאות.

"כחלק מתהליך הלימוד של התת-מודע, הוא נאלץ פעמים רבות לקבל החלטה חד-משמעית בנוגע לתחומים שונים בחיינו, על מנת שיוכל ליצור לעצמו תוכנית פעולה עתידית. כך, למשל, מחליט עבורנו תת-המודע איך נגיב ברגע שניחשף לגירויים מסוימים הנעים בין מראות, רעיונות, צלילים, סיטואציות ועוד".

אלה רבין: לשנות את האופן שבו אנו חווים את המציאות (צילום: ג’ני פפרמן)

על-פי אלה, "ההבנה של האופן שבו ניתן לעצב את התת-מודע, היא גם המפתח ליכולת שלנו לשנות את האופן שבו אנחנו חווים את המציאות. אם היינו יכולים לחזור אחורה בזמן ולשנות רגעים קריטיים שהשפיעו על עיצוב האישיות שלנו, היינו יכולים לשנות הלכה למעשה את האופן שבו נגיב לאותם גירויים שמפעילים בנו תחושות, רגשות ומחשבות. למזלנו, כדי לשנות את האופן שבו אנו מגיבים לגירויים אין באמת צורך לחזור אחורה בזמן, וזאת בזכות טריק קטן שניתן לבצע על תת-המודע".

להסיר את החומה

אלה רבין, שפועלת בתחום הפסיכותרפיה כבר קרוב ל-20 שנה, פיתחה במהלך השנים האחרונות את 'שלושה מוחות' – מודל טיפולי מהפכני לאנשים בכל הגילים אשר מתמודדים עם בעיות כגון חרדה, חוסר ביטחון, משברים אישיים, דיכאון ועוד. הרעיון מאחורי 'שלושה מוחות' הוא להתייחס לשלוש מערכות החשיבה האוטונומיות – הגוף, המוח היצרי והמוח האנושי – ולעצב אותן מחדש בעזרת תהליך שמשנה את תת-המודע ובתורו, גם את המציאות.

אפשר לומר שהתת-מודע שלנו הוא מעין מפה שדרכה אנחנו חווים את המציאות, ואם נשנה את המפה – נשנה את המציאות. נסו לדמיין שבמפה הפנימית שלכם ישנה חומה כלשהי שמונעת מכם לחצות לחלק אחר במפה, שאליו טרם הגעתם. מה היה קורה לוּ יכולתם להסיר את החומה? לאילו חלקים חדשים ומרגשים במפה הייתם מגיעים, ומה היה מחכה לכם שם?

לכולנו יש חומות – אמונות, הנחות ומחשבות שתוקעות אותנו במקום: אני לא מספיק טוב, אני לא מספיק חכם, אני לא מספיק מצליח. האם שאלתם את עצמכם בעבר לאן הייתם יכולים להגיע אלמלא היו מחשבות אלה מעסיקות את מוחכם כל היום?

אלה רבין: תוצאות מדהימות כבר מהטיפול הראשון (צילום: ג’ני פפרמן)

שינוי מהותי מהמפגש הראשון

במהלך עבודתה עושה אלה שימוש בכלים שונים, שאת חלקם רכשה במהלך עבודתה בתחום ואת האחרים פיתחה בעצמה כחלק מהתובנות שעלו מהטיפולים שהעבירה למטופליה. באמצעות שילוב של כלים אינטגרטיביים המגיעים מפסיכולוגיה, עקרונות מ-NLP, טכניקת התמקדות ושימוש ב-PFR, מצליחה אלה להיכנס אל תוך תת-המודע של המטופלים ו'לשכתב' אותו מחדש. מהרגע שבו משתנה תשתית התת-מודע של האדם – המפה המנטלית שלו משתנה, החומות מוסרות, ואת מקומן מחליפות דלתות פתוחות שרק מחכות שיחקרו את מה שעומד מאחוריהן.

הטיפולים שמעבירה אלה כוללים מפגשים בודדים עד סדרה של מפגשים, בהתאם לצורכי המטופל. את המפגשים והשיחות היא מקיימת באמצעות הטלפון או בשיחת וידאו דרך המחשב, כשכל מפגש נמשך שעתיים ומביא איתו תוצאות מדהימות כבר מהטיפול הראשון.

המטופלים המגיעים לטיפול הנעשה באמצעות מודל 'שלושה מוחות' מעידים על שינוי מהותי כבר מהמפגש הראשון, והשינוי הוא כה עוצמתי שגם הסביבה הקרובה של המטופל מרגישה אותו ואף מעידה על כך.

אלה רבין: תחושה מחודשת של שליטה בחיים (צילום: ג’ני פפרמן)

תחושה מחודשת של שליטה בחיים

כל מפגש מביא איתו שינוי חדש בדפוסי החשיבה ובאופן שבו תת-המודע מכוון את האדם אל המטרות השונות בחייו. במהלך המפגשים מדווחים אנשים על תחושה של הקלה, אימוץ פרספקטיבה חדשה על החיים, יכולת להתמודד עם אתגרים שבעבר נראו בלתי אפשריים, שיפור במצב הרוח, הפחתה משמעותית של רגשות כגון חרדה ודיכאון, ותחושה מחודשת של שליטה בחיים.

הטיפולים מעולים עבור כל אדם המעוניין לשנות את המציאות שבה הוא חי, להתמודד עם חרדות, משברים ודיכאון, ולהחזיר לעצמו את היכולת ליהנות מהחיים בִּמקום לעבור אותם בפחד תוך התגוננות מתמדת ממה שעלול לבוא.

השאיפה לחיים חדשים, מלאי ביטחון ושלווה יכולה להפוך למציאות כבר לאחר המפגש הראשון עם אלה. בין אם אתם מחפשים דרך להפוך את חייכם לטובים יותר ובין אם אתם רוצים להתגבר על גורמים המעכבים אתכם, בעזרת טיפול בשיטת 'שלושה מוחות' תוכלו להפוך את חייכם למקום המושלם ביותר להיות בו.