בשבועיים האחרונים עסוקה התקשורת העולמית ובעקבותיה גם התקשורת הישראלית, בלחימה בין רוסיה לאוקראינה. מטבע הדברים, נדחק הצידה העיסוק התקשורתי בנגיף הקורונה, המלווה את העולם כולו כשנתיים. עם זאת, הנגיף עדיין כאן. "הוא כאן, אבל בעצימות נמוכה משמעותית בהשוואה לשיא, שבו נדבקו עשרות אלפי ישראלים מדי יום", טוען דוקטור אלעד לאור, הפעיל במספר תחומים, אחד מהם הוא גריאטריה. כך קרה, שהכותרות על הסרת מרבית הגבלות הקורונה, לפני קצת יותר משבוע, אשר בימים כתיקונם היו פותחות את מהדורות החדשות, נדחקו הצידה.
עטיית המסכות בחללים סגורים נותרה בעינה בינתיים, החוזרים לישראל מחו"ל יצטרכו לעבור בדיקת PCR לשלילת המחלה ובמוסדות כמו דיור מוגן יש צורך להציג תו ירוק. אלה שלוש ההגבלות היחידות שקיימות על הציבור, נכון למועד כתיבת שורות אלה. גם מתווה החינוך ולפיו יש להיבדק פעמיים בשבוע, יורד מהפרק ממש בימים אלו.
"לא רק ישראל מסירה בהדרגה את הגבלות הקורונה", מזכיר ד"ר אלעד לאור. "בריטניה עברה למדיניות של 'חיים לצד הנגיף' והסירה המון הגבלות, כך שנשא קורונה שמודע לכך שהוא מאומת לנגיף, יכול לצאת ולבקר בחנויות ואף לנסוע באוטובוס. גם דנמרק, שבדיה ונורבגיה עברו למודל נטול הגבלות על הציבור". המדינות שמסירות את הגבלות הקורונה הן מדינות שכבר עברו גל אומיקרון משמעותי ונמצאות בסופו, אך עדיין אלפים מאנשיהן נדבקים מדי יום ונרשמים בהן עשרות מקרי מוות. אם כך, ניתן לתהות מדוע הן ממהרות להסיר הגבלות על אזרחיהן.
"הגענו לשלב שבו חלק מהגבלות הקורונה כבר איבדו את משמעותן, ולכן היה נכון להפחית חלק מההגבלות האלה", טוען ד"ר אלעד לאור. "הסיבה העיקרית שבגינה אין טעם בכל ההגבלות, היא שחלק גדול מאוד מהאוכלוסייה כבר נדבק בזן האומיקרון בגל הנוכחי. לכן, המשך ההגבלות לא הגיוני, כל עוד הזן העיקרי ששולט בתחלואה כאן הוא האומיקרון".
להמשיך לבדוק את המגיעים מחו"ל
"למרות כל המסר האופטימי הזה, עדיין לדעתי יש צורך לשמור על חלק מההגבלות, מכיוון שלהידבקות בקורונה עדיין יש השלכות ארוכות טווח", מצנן אלעד לאור את ההתלהבות. "אפילו אחרי מחלה קלה הנדבקים עלולים לסבול מתסמינים למשך שבועות ואולי חודשים. אסור לשכוח כי חלק מההגבלות גם נועדו לעודד התחסנות בקרב האוכלוסייה. אז נכון שהחיסון כבר לא מגן מפני הידבקות, אלא בעיקר מפני מחלה קשה ומוות, ותמיד יהיו כאלו שיטענו שמכיוון שהאומיקרון גורם בדרך כלל למחלה קלה ניתן לוותר על ההתחסנות. אבל חשוב לזכור כי קיימות בארץ אוכלוסיות בסיכון – אנשים מעל גיל 65 או כאלו שסובלים ממחלות רקע – והם עלולים להיפגע בצורה קשה. זו סיבה מספיק טובה להמשיך להקפיד ולשמור על חלק מההגבלות".
טסים לחו"ל. אלעד לאור: "להמשיך בבדיקות קורונה לשבים ממדינות שונות" (צילום: Canva)
כל הידבקות, גם אם נראה שמדובר במחלה קלה בלבד, עלולה להביא לפגיעה באנשים הפגיעים יותר וכמובן לתמותה, מחדד ד"ר אלעד לאור. ואם יש סיכון, הוא מגיע מכיוון נמל התעופה. "הסיכון העיקרי בהסרה כוללת של הגבלות הקורונה הוא הסרת הגבלות על המגיעים מחו"ל. כל ההגבלות עליהם נועדו למנוע כניסה של וריאנטים חדשים לישראל. לכן, לדעתי, צריך להמשיך בבדיקות הקורונה לאנשים החוזרים מחו"ל".
האתגר: שחיקת עובדי מערכת הבריאות
המדיניות החדשה שכוללת, מטבע הדברים, פחות בדיקות קורונה. אם בשיאו של גל האומיקרון הגענו בישראל לכ-200 אלף בדיקות PCR ביום, נכון להיום המספרים נחתכו בשיעור של עשרות אחוזים. "בהחלט יכול להיות שנפספס נדבקים חדשים במסגרת המדיניות הזו שכוללת פחות בדיקות", אומר ד"ר אלעד לאור. "עם זאת, המדיניות הנוכחית שכוללת שימוש בבדיקות אנטיגן ביתיות, בהכרח תוביל לפספוס מספר מסוים של אנשים שנדבקו ויצאו שליליים בבדיקה".
"בדיקת האנטיגן פחות רגישה מבדיקת PCR. צריך גם לקחת בחשבון שחלק גדול מהבדיקות האלה נעשות בבית, אולי בצורה פחות מקצועית, שמובילה לתוצאה שלילית – ואז נדבקים שקיבלו תוצאה שלילית ולא סובלים מתסמינים, עדיין יכולים להסתובב ולהדביק אחרים מבלי ידיעתם, רק כי ראו פס אחד בבדיקת האנטיגן. אם הכמות הזו קטנה, לא צפויה השפעה משמעותית על התחלואה", ", טוען ד"ר אלעד לאור. "אבל אם שיעור האנשים החולים שלא נבדקים או שקיבלו תוצאה שלילית הוא גבוה, יכול להיות שההשפעה על התחלואה תהיה גדולה. בשלב הזה אנחנו לא יודעים מה היקפו של החלק הזה בציבור. אפשר לפתור את הבעיה הזו על ידי המשך ההקפדה על עטיית מסכות או הגבלת התקהלויות".
עדיין רואים אלפי נדבקים ביום, יש לזה משמעות?
"היום מי שנדבק, ברוב המקרים חולה במחלה קלה בלבד. או שהוא בלי תסמינים בכלל, או שהוא סובל מתסמינים קלים שלא מצריכים אשפוז".
אז המחלה קלה ומערכת הבריאות לא קורסת.
"כן, הרבה חושבים כך. אבל זו ממש לא המציאות. האומיקרון הוא זן שמדביק הרבה וקיימים המון חולים. בסוף, חלק מהם יחלו גם במחלה קשה שתצריך אשפוז ותיצור עומס על מערכת הבריאות. ראינו את זה בשיא הגל האחרון".
אבל עכשיו הגל הזה דועך.
"נכון, בימים האלו, גל האומיקרון בדעיכה ומערכת הבריאות מצליחה להתמודד עם כמות החולים שזקוקים לאשפוז. אם המגמה תימשך, אנחנו כנראה לא נראה קריסה של מערכת הבריאות".
אז הכל לכאורה בסדר, לא?
"לא בדיוק. הבעיה המרכזית כיום היא שחיקה של עובדי מערכת הבריאות. יש גם יחסית עומסים במחלקות האשפוז ובטיפול נמרץ. מרגישים עדיין את הקורונה. היא עדיין לא עזבה אותנו".
חיסון לשפעת ולקורונה בכל שנה?
כולנו מקווים שמגפת הקורונה שפרצה אל חיינו לראשונה עם דיווחים מסין בסוף 2019, תגיע אל סופה – אבל מתי זה יקרה, ואיך ייראה הסוף הזה? מספיק להקיש ב-Google שאלות כמו "מתי תיגמר הקורונה" כדי לקבל תחזיות רבות וספקולציות סביב הנושא. איך תיראה המציאות העתידית שלנו? "אם לא יתפתחו זנים חדשים בקורונה והזן השולט יגרום למחלה קלה, ייתכן שהקורונה תהפוך למחלה ויראלית שדומה במאפיינים שלה למחלת השפעת", מעריך ד"ר אלעד לאור.
ד"ר אלעד לאור. "ייתכן שיתפתח זן מדביק או קטלני יותר" (צילום: יח"צ)
"אנחנו אומרים 'שפעת' ואולי חושבים שהיא מחלה 'טובה' יותר או לא כל כך נוראה. אבל חשוב לזכור כי גם שפעת יכולה לגרום למחלקה קשה באנשים פגיעים וגם לתמותה". ומה באשר לשנים הבאות? "ייתכן שבעתיד אנחנו נתחסן כל שנה למספר מחלות ויראלית ביחד – כמו שפעת וקורונה", טוען ד"ר אלעד לאור. "כרגע נראה כי השלב הזה יתרחש בקרוב, אך עלינו להמתין ולראות שלא מתפתחים זנים חדשים. הכל תלוי בכך".
רוצים להישאר מעודכנים?
ומה הסיכוי שווריאנט חדש יופיע וישנה את התמונה? "כל עוד אנשים נדבקים בקורונה בעולם, קיים סיכוי שהווירוס יעבור מוטציה וישתנה", פוסק ד"ר אלעד לאור. "ייתכן שיתפתח זן עמיד יותר לחיסון, מדביק יותר או קטלני יותר. לא ניתן לדעת מה יקרה ולכן הדרך הטובה ביותר היא להפחית את כמות הנדבקים ובכך לא לאפשר לווירוס הקורונה להשתנות ולפתח עמידויות ותכונות חדשות".
"אם יופיע בחיינו זן חדש שעמיד לחיסון והוא גם גורם לתמותה, ככל הנראה אנו נחזור למצב של סגר כללי כפי שהיה בתחילת הקורונה, עד שיפתחו חיסון לזן החדש", מבהיר ד"ר אלעד לאור. "הפעם אנו יותר למודי ניסיון ולכן לפי דעתי גם אם אכן יהיה סגר, אך הוא יהיה מוגבל יותר וקצר יותר ממה שראינו בתחילת הקורונה. ייתכן שיהיה למדינות שונות קשה יותר באכיפה של הגבלות חדשות. אנחנו רואים מה קורה כאן למשל. לחלקים גדולים באוכלוסייה פשוט נמאס מהגבלות הקורונה. גם לממשלות שעלולות להפוך ללא פופולריות אם יטילו הגבלות שוב. לכן, ממש לא בטוח שכל המדינות יקבלו על עצמן הגבלות דומות לאלה שפגשנו בתחילת הקורונה, אם יגיע זן קטלני ומדבק יותר".
