מנהלת הפגיה ד"ר ליטמנוביץ. צילום רמי זרנגר
מנהלת הפגיה ד"ר ליטמנוביץ. צילום רמי זרנגר

מחקר חדש בבית החולים מאיר בודק את השפעת המוזיקה על פגים

"בזמן שהמוזיקה מתנגנת, הפג מפעיל את כל החושים”: סגן מנהל מחלקת פגים וילודים במאיר, פרופ' שמואל ארנון, מספר על שיטת הטיפול הייחודית ועל המחקר שנערך בעקבותיה

מחקר חדש שנערך בבית החולים מאיר בודק את ההשפעה של מוזיקה על פגים. בפגייה בבית החולים החלו להפעיל מטפלות מוזיקליות, המנחות את האמהות כשאלה שרות שיר ערש לתינוקות, ומלוות אותן בנגינה. “בשנה הבאה אנחנו ניכנס למחקר בינלאומי שיבדוק את ההשפעה שיש לטיפול במוזיקה לטווח קצר, בינוני וארוך”, אומר פרופ’ שמואל ארנון (60), סגן מנהל מחלקת פגים וילודים בבית החולים מאיר, המשמש בתפקיד מזה 20 שנה.

פרופ’ ארנון מספר שמחלקת הפגים בבית החולים מאיר היא הראשונה בארץ שערכה מחקרים בנושא פגים ומוזיקה, ויישמה אותם במחלקה הלכה למעשה. “עם השיפור בטיפול בפגים בכל העולם שמו לב שמלבד הטיפול הרפואי צריך להעניק לפגים האלה גם טיפול תומך”, הוא מסביר, “המטרה היא שהם לא יהיו במתח בזמן ההתפתחות המואצת שלהם, מהרגע שהם יוצאים מהרחם לפני הזמן ועד לתאריך שבו הם היו אמורים להיוולד. בעשר השנים האחרונות משתכללות שיטות, במטרה לנסות לבנות סביבם סביבה תומכת. מצד אחד אימצנו שיטת טיפול התפתחותי שייסדה אמריקאית בשם אלס היידי, ובמקביל התחלתי להתעניין בשיטות רגיעה אחרות, ובמיוחד במוזיקה”.

הקשר של פרופ’ ארנון למוזיקה מתברר, כשהוא מספר שהוא עצמו גם חזן. “מוזיקה תמיד עניינה אותי. לכן, התחלנו לעשות מחקרים כדי לראות איזו מוזיקה משפיעה הכי טוב על פגים. בתחילה הגענו למסקנה שהכי טוב לפג מוזיקה חיה ולא מוקלטת. בשלב הבא הגענו למסקנה שכדאי שהאמא או האבא ישירו לתינוק. זו אמנם נראית כמו מסקנה אינטואיטיבית מאוד ברורה, אבל היה צריך להוכיח את זה. בשלב השלישי, הבנו שכדי ליישם את זה אנחנו צריכים להכניס מטפלת במוזיקה, לתוך הפגייה”.

מטפלים במוזיקה הם בעלי תואר ראשון במוזיקה ותואר שני בפסיכולוגיה בפסיכופתולוגיה, ובפועל מיישמים בפגייה את שני התחומים יחד. “בחלק מהפגיות למשל, משמיעים לפעמים מוזיקה מטייפ או מוזיקת רקע, כמו בבתי מלון”, מספר פרופ’ ארנון. “אנחנו הוכחנו שהמוזיקה הזאת לא יעילה. הפג לא מצליח לקלוט את המוזיקה הזאת, וזה מגובה גם במחקרים נוספים בעולם”.

ואיך עובדת הפעילות עם המטפלת המוזיקלית?

“אחרי שהיא פגשה את ההורה, היא שואלת אותו איזה שיר הוא אוהב. אנחנו מניחים שברחם הפג שמע את קולה של האמא למשל, ולכן יש לו העדפה כלפיה. האם מניחה את הפג על בית החזה שלה והמטפלת יוצרת אווירה של הרפיה, נשימה ומוזיקה, תוך שהיא מנגנת ברקע עם גיטרה, ממש בעדינות, נותנת מעט צלילים רק שתהיה עטיפה. האם יכולה לבחור איזה שיר שהיא רוצה, גם של שרית חדד, אבל צריך להתאים אותו כך שישמע כמו שיר ערש. האמא מהמהמת, חוזרת על המילים, מלטפת ומחזיקה את הפג. אנחנו מאמינים שבזמן שהמוזיקה מתנגנת, הפג מפעיל את כל החושים שלו: הוא שומע את השירה, הוא מריח את האמא, הוא מרגיש את עורה, ואפילו טועם אותו. אחר כך, בזמן הרגיעה, הוא יצליח טוב יותר לקלוט דברים חדשים. המוזיקה כאן היא לא העיקר, אלא להביא את הפג לרגיעה ולחדד את חושיו ואת תהליכי החשיבה שלו. אחרת, הפג רק סופג רגעים סטרסוגניים, עם אפקט של לחץ, של רעש, אור, דקירות כשלוקחים בדיקות דם בלית ברירה. בנוסף, זה גם משפר את הקשר בין ההורה לפג. גם ההורה בחרדה הרבה פעמים, הוא מפחד לגעת בפג, לטפל בו, מפחד להזיק. המקום הזה עושה פלאים”.

ד"ר שמואל ארנון. צילום ענת לובלינג קפנר

ד"ר שמואל ארנון. צילום ענת לובלינג קפנר

מדוע מוזיקה מוקלטת לא מצליחה לחדור לפג?

“במחקר שעשינו הסקנו שהפג לא מסוגל להכיר את הקול המוקלט של אמא שלו. קשה גם בהקלטה לשמור על עוצמה נמוכה ולעשות ריאקציה. למשל, אתה מתחיל והוא נאמר בוכה, צריך להפסיק את המוזיקה, להגיע לשווי משקל ואז להמשיך. המוזיקה המוקלטת לא תואמת לסביבה ולמצב הרגשי של הילד. היא לא חודרת אל הפג”.

כסגן מנהל מחלקת הפגים, מה אתה חושב על מצב הפגיות בישראל?

“אני יודע שבשנים האחרונות נעשים הרבה מאוד מאמצים לשפר את המצב בפגיות. הן מקבלות תקציבים באופן מיוחד כדי לשפר את הצפיפות ואת נושא הזיהומים. אמנם הכל הולך קצת יותר לאט, אבל בהחלט יש תשומת לב. אנחנו אמנם רוצים יותר, גם אנשי צוות וגם מקום, אבל מרוצים באופן כללי”.

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר