יום רביעי שעבר היה המועד האחרון להגשת ההתנגדויות לתוכניות הבנייה של מתחם קרית התקשורת שמתוכנן להיבנות על ידי ת.י.א תקשורת, הבעלים של אולפני הרצליה, בצפון-מערב שכונת 80 בכפר סבא, בסמוך למפעלים קניאל ובראון. ועד הפעולה של השכונה הירוקה, בראשו עומד עו"ד ליאור שלזינגר, בשיתוף עם יו"ר ועד שכונת 80, לאה מנסור, הגיש את התנגדותו המפורטת לנושא. התנגדות נוספת הוגשה שלשום (ג') על ידי תושבת השכונה, עו"ד ליאת פסטרנק-אלקיים.
על פי ההתנגדות, בוועד חוששים כי התוכנית הוגשה מוקדם מן הנדרש ללא שקילת כל השיקולים הרלוונטיים וללא מתן התייחסות ראויה לבעיות ולנסיבות שייווצרו בשל מימוש התכנית. הם מבקשים לבטל את הפקדת התוכנית, שהוגשה פחות מחודש לפני הבחירות המוניציפאליות לראשות העירייה ולמועצת העיר. "אנו סבורים שעל החברה הכלכלית היה בנסיבות אלו לדחות את מועד ההפקדה על מנת לאפשר לחברי מועצת העיר הנבחרים החדשים להתכנס ולדון בתכנית זו ולהגיש את השגותיהם ו/או התנגדותם לתכנית. דרך פעולה זו מעלה חשש כבד של ניסיון לאשר את התכנית במחטף, בתקופה בה חברי הועדה המקומית הקודמת סיימו הלכה למעשה את תפקידם, וחברי הועדה המקומית החדשה טרם נתכנסו". הוועד דורש להחזיר את התוכנית לעבודה מקיפה ומפורטת ולגבש מחדש את התוכנית על ידי העירייה והתושבים.
השיקולים הנוספים לבקשה היו מפורטים. בין השאר נכתב כי לא בוצעה בדיקה של השפעות מעבר אולפני הרצליה לשכונה הירוקה והכללת הוראות בתכנית שיבטיחו כי פעילות קרית התקשורת לא תהווה מטרד לתושבי השכונה ("נדרש היה שהחברה הכלכלית תתייחס בתכנית ובגיבושה בין השאר לנושאי רעש, זיהום, קרינה, תחבורה ופעילות בשעות לא שגרתיות, שעלולים להיות כרוכים בפעילות קרית תקשורת ולהשפיע על תושבי השכונה הירוקה", נכתב).
בנוסף, לדבריהם התכנית נעדרת פירוט ועיגון שמטרתו הבטחת השימושים הציבוריים בשטח התכנית, ובהתאם להסכם המכר ("נזכיר שעד היום לא פותחו מבני קבע לשימוש הציבור שאינם בתי ספר, כגון מתנ"ס, בית כנסת, מבנים לתנועות נוער, מבנה למועדון גימלאים וכיוצ"ב").
עוד נאמר כי יש לעגן התניות בנייה הנוגעות לפתרונות תשתית תחבורתיים, ובכללן התניית הבנייה הקיימת לפי תכנית בכס/ 80/1 /א' ("אין כל אינדיקציה למספר הרכבים, משאיות ורכבים פרטיים, שצפויים להגיע למתחם בשוטף ובמקרים מיוחדים של אירועי צילום מיוחדים וכיצד נתונים אלו שוקללו בהוראות התכנית").
ולבסוף, טוענים התושבים, לא נבחנו ההשפעות הסביבתיות ובכללן השפעת מקורות הקרינה ואנטנות וזיהומי קרקע ומי תהום, על השימושים הציבוריים שיעשו. ("כפי שנמסר לנו, קרית התקשורת תהווה אולפן לשידור והקלטה ואף מתוכננת חניה עילית לניידות שידור תוך שימוש באנטנות").
"נדגיש כי אין לנו התנגדות עקרונית להקמת מכללה לתקשורת ואולפני תקשורת במתחם המדובר, אלא שאנו סבורים שהתכנית נערכה והוגשה באופן נמהר, זמן קצר לפני הבחירות, בשעה שהועדה המקומית אינה פעילה", אומרים בוועד בהודעה לתושבים, "משכך, היא לא בחנה לעומק את השלכותיה על איכות החיים של תושבי השכונה, לא קבעה את השימושים הציבוריים בשטח התוכנית, בלא בחינה תחבורתית ובלא אבחון ובדיקה של השפעות סביבתיות אחרות. נציין בעניין זה, שהועדה המקומית בהרצליה נימקה את הצורך בהפסקת פעילות אולפני הרצליה בעיר הרצליה ובינוי שכונת מגורים שכן הפעילות בהם 'מהווה מטרד לתושבי השכונה'. נדגיש כי אין מדובר בסוגיות תיאורטיות. את מצוקת השטחים הציבוריים ואת בעיית התחבורה שתלך ותחריף כולנו מכירים היטב. לפיכך אנו מתנגדים לתוכנית המוצעת, ומצפים לדיון מחודש בחברה הכלכלית ובעירייה, בשיתוף התושבים כמובן".
מנסור מסרה לצומת השרון: "אני חייבת לציין שבמהלך השנה האחרונה, ביקשתי מהעירייה מענה לכל הנושאים הפתוחים, כולל נספחים ופרוגרמה של ההסכם – ולא התקבלו תשובות מתאימות או כאלו שמניחות את הדעת. ועד השכונה אינו מתנגד לעסקים. נהפוך הוא. מצד שני – אנו רוצים הקפדת יתר על נושאי תחבורה, זיהום וקרינה וכמובן שימושי ציבור. יש פה עירוב לא ברור שעדיין לא ניתן עליו מענה מלא. יותר מנשמח אם המועצה החדשה וראש העיר, יבחנו מחדש תוכנית זו ושכל הנושאים שהועלו בהתנגדות יבחנו לעומק".
על פי ההתנגדות שהגישה עו"ד פסטרנק-אלקיים, "נוצר מצב שהילדים הלומדים בחטיבות הביניים ובתיכונים נוסעים כל בוקר מרחק גדול של נסיעה והדבר גורם לפקקים בעיר וחוסר נוחות הן של התלמידים והוריהם והן של התושבים הכפר סבא… אין מחלוקת י חייבים לקום בשכונה בתי ספר נוספים, אך ספק אם יש בשכונה עתודות קרקע פנויות להקמת בית ספר. ככל שתקום קריית תקשורת ומתחם למסחר ותעסוקה, הרי שלא יוותרו בשכונה עתודות קרקע לבניית בית הספר. תכנית זו כוללת 15.48 דונם המורכבת משני חלקים. המקרקעין בייעוד למסחר ותעסוקה בשטח כולל של 8.5 דונם. יתרת המקרקעין בשטח כולל של 6.98 דונם לשטחי ציבור יישארו בייעוד שטחי ציבור. דא עקא, שלבניית בית הספר דרושים מעל 10 דונם ואין בשטח הציבורי שנותר מקום לבניית ולו בית ספר אחד".
עו"ד פסטרנק-אלקיים אמרה לצומת השרון: "המטרה העיקרית היא להותיר שטחי ציבור לבניית בתי ספר בשכונה. בשכונה יש חמשת אלפים בתי אב וארבעה בתי יסודיים, אולם אין בשכונה חטיבת ביניים ותיכון. ככל שיאלצו ילדי השכונה לנסוע מרחק רב בפקקים, הרי שייווצר כאוס בכבישים באופן שעלול לשתק את התנועה בשכונה בפרט ובכפר סבא בכלל. כבר היום יש פקקים כשנוסעים לחטיבות הביניים והתיכונים המרוחקים מהשכונה. בנוסף, ברור שאם יקומו כאן אולפני טלוויזיה ומכללה, הרי שכמות הרכבים שתיכנס לשכונה גם היא כשלעצמה תגרום לבעיות תנועה, לזיהום אוויר ותפגע באיכות החיים של התושבים. מבדיקה שערכתי להסכם שנערך עם ת.י.א תקשורת הסכום ששולם בעבור שטח המקרקעין אינו ברור. יש לי אינטרס אישי בהגשת ההתנגדות לתוכנית כתושבת השכונה וכאם לשלושה ילדים שאחד מהם כבר בבית ספר יסודי ושניים בגנים ובעתיד הלא רחוק גם הם יעלו לחטיבות הביניים ולתיכון".
רוצים להישאר מעודכנים?
מנכ"ל אולפני הרצליה: "אני מקבל פניות גם מערים אחרות"
בתוך כך מנכ"ל אולפני הרצליה, יואב פרץ, בראיון ראשון לצומת השרון, מתייחס לראשונה להתנגדויות. לדבריו הוא אינו חושש לתהליך אולם אומר שאם ימשיכו להערים עליהם קשיים, הם לא יהססו לפנות לערים אחרות. "עיריית כפר סבא הוציאה מכרז לפני כשלוש שנים ואנחנו ניגשנו וזכינו", הוא מסביר, "אני יכול לומר שהוועדות המקומיות והמחוזיות, וזו הפעם הראשונה שלי בהליך כזה, פשוט מפשיטות לך את העור. זה מרגיש כמו גיהינום. מפשיטים עד רמת בדיקת הקרקע, העומק לעומת מי התהום, הנוף ועוד ועוד. אז אני לא מבין מה אותם תושבים רוצים. כל פיפס בדקו אלף ידיים ועיניים ונערכו אלף דיונים ובגלל זה זה נמשך שלוש שנים בוועדות – כי הם שואלים מיליון שאלות. אין אבן שלא הפכו בוועדות הללו. זה פרויקט שאין כמותו בארץ כולה והוא מאוד ייחודי. זכינו במכרז מסודר, שילמנו עבור הקרקע, התהליכים עברו בשלום ומבחינתנו הכל בסדר ואני לא חושש לתהליך".
כמה השקעתם עד עכשיו?
"השקענו עד עכשיו מעל 30 מיליון שקל רק בתוכניות, אבל אני לא מוטרד כי יש לנו עורכי דין והם ידונו בהליכים".
תוכל להסביר מה הולך לקום, אולפני טלוויזיה, מכללה או שניהם יחד?
"הולך לקום שם מתחם מגוון שבו תתבצע כל הפעילות של אולפני הרצליה. בנוסף תוקם מכללה לתקשורת ולטלוויזיה בה יהיו גם שטחים פתוחים לפעילות ציבורית. יש לנו גם הרבה מאוד פעילות עם קהילה, אם זה מול בתי ספר וסטודנטים, כי אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להיות שותפים של הקהילה. זו אחת הסיבות שאני חושב שפרויקט כמו אולפני הרצליה הוא רצוי ונכון לכל עיר".
מה אתה אומר על הטענות של התושבים?
"הטענות נגד התוכנית הן רבות ומגוונות. אבל עובדה היא שאני יושב על אזור תעסוקתי. אגב, אולפני הרצליה היום יושבים בתוך שכונת מגורים בהרצליה. הולכים לבנות שם בתים. אתה יודע כמה מתנגדים היו לשכונה החדשה? מאות. הטענה הייתה שהם היו רגילים לראות שדות ירוקים וכוכבים ועכשיו חוסמים להם את הנוף, שלא תהיה ייחודיות לשכונה. אז הנה, כאן אני לא צמוד לשכונה ירוקה, אלא ממוקם באזור תעסוקה בנקודה הכי צפונית של כפר סבא ואנחנו לא נכנס דרך השכונה אלא דרך הכניסה לקניאל מכביש 4. אין סיכוי שנגיע לשכונה הירוקה כי זה יאריך את הדרך. אבל בסדר, אנשים מתנגדים כי הם רוצים להתנגד. זה נשמע התנגדות לשם ההתנגדות. אבל זה תפקיד של הוועדה המקומית להתמודד איתם, לא שלנו".
זה כאב ראש?
"זה יעבור. כל יום יש כאב ראש כשמנהלים עסק בעולם דינמי. אתה יודע שכשהתחלנו לחפש קרקע, אין עיר גדולה בארץ שלא פנתה אלינו והציע קרקע – ירושלים, חיפה, כל עיר רצתה לחבק את אולפני הרצליה – זה עסק יחיד ומיוחד והוא מאוד תורם לקהילה. אני לא מוטרד בכלל".
ואם ימשיכו להערים קשיים?
"אז יש אפשרות שנלך מפה. יש עוד הרבה ערים שעד עכשיו פונות אלינו. בסוף אנחנו מפרנסים המון אנשים. יש לנו כ-120 עובדים קבועים, אבל גם הרבה פרילנסרים. הרבה עובדים יעתיקו את המגורים לעיר וזו אוכלוסייה טובה ולא בעייתית. אני חושב שאם הפרויקט יתעכב מי שתפסיד זו כפר סבא".
למה החלטתם כפר סבא?
"היו כל מיני שיקולים. בגלל שתעשיית הטלוויזיה יושבת במרכז לא יכולתי להצפין או להדרים, אז חיפשנו מקום בסביבה שלנו. הגדרנו תחום שטח מראשון לציון ועד דרום נתניה. אתה יודע שבירושלים רצו להעניק לי קרקעות ענקיות על חשבון המדינה? אבל היה חשוב להיות לנו להיות באזור כדי לשמר על העובדים שלנו. זה היה קריטי לזוז רק עשרה קילומטר מהאולפנים. כפר סבא רק תרוויח מזה".
השיקול החברתי גם עמד בראש מעיינכם כמו שאתה מעיד?
"בסוף היום כשישבו איתנו אנשי עיריית כפר סבא הם אמרו לנו משהו שלא הרבה חושבים עליו, שכולם רוצים היי טק אבל רוב התושבים לא עובדים בהיי טק. אנחנו עסק שמייצר המון מעגלים אחרים של עבודה כמו שמירה, מוניות, צילום. הרבה אנשים שעובדים אצלנו היום היו שכנים שלנו בהרצליה. הם התחילו כילדים בתפאורה והיום הם כבר ותיקים. זה משהו שעניין את העירייה כי הם רצו להביא מקומות עבודה".
אז אתם מפעל.
"אני קורא לנו מפעל – אבל זו תעשייה כיפית ויותר מרתקת מסתם בניין משרדים. אני עובד בעבודה הכי מגניבה מכל ההורים של הילדים בבית הספר של הילדים שלי. יש אנשים שעובדים בעבודה יותר חשובה ממני, אבל זה עסק שאתה רוצה לחבק אותו".
