כמי שחרטה על דגלה קידום נושאים חברתיים בכפר סבא ובכלל, כמו גם קידום נושאים פמיניסטיים והעצמה נשית, לחברת מועצת עיריית כפר סבא, מסיעת מרצ שבאופוזיציה, פליאה קטנר, היה חודש עמוס. היא היתה בחודש האחרון אחת מיוזמות קמפיין מימון ההמונים לשיקומה הנפשי של הנערה בתיק החשד לאונס הקבוצתי שאירע בהרצליה ועלה בשבוע שעבר באתר מימונה, השתתפה בצעדת השרמוטות שהתקיימה ביום שישי שעבר בתל אביב, ואף לקחה חלק בקמפיין האינטרנטי לקראת הצעדה. בראיון לצומת השרון היא מספרת על פעילותה הפמיניסטית למען נשים וגם על תחושותיה במועצת העיר בימים שבהם ראש העירייה מורחק מהעירייה.
יותר מאלף אנשים השתתפו ביום שישי שעבר ב”צעדת השרמוטות” בתל אביב, צעדת מחאה אותה מובילות נשים נגד אלימות מינית כלפי נשים, תרבות האונס, האשמת הקורבן ואוזלת ידן של מערכות המשפט והאכיפה נגד עברייני מין. “אני חושבת שהצעדה הזו הייתה אחד מהמופעים הציבוריים הגדולים ביותר נגד הנושא של אלימות מינית”, אומרת קטנר, “אני חושבת שאני, כחברת מועצה וכמישהי שנושאת תפקיד ומגיעה לצעדה, מהווה דוגמה לנשים ומראה את החשיבות שלה בשינוי התפיסה החברתית לפיה נשים הן אובייקט מיני. אני מסתכלת על הצעדה הזו קודם כל כאישה, שגם חווה את ההטרדות המיניות ואת הטרדות הרחוב, בדיוק כמו כל אישה אחרת. היו פעמים שגבר היה צועק לי משהו ואז כשהוא היה קולט שאני חברת מועצה הוא היה נעצר, כאילו שזה משנה אם אני חברת מועצה או לא. יש גם הטרדות שהן לא נעשות פנים מול פנים. יש אנשים שהם גיבורים גדולים מאחורי מקלדת. כמישהי שנושאת משרה ציבורית, אני עדיין חוטפת הטרדות שגבר באותה עמדה לא היה חוטף. אני חושבת שזה בדיוק מה שצעדת השרמוטות באה לעשות – להעלות את נושא ההטרדות המיניות וההתייחסות לנשים כאל אובייקט מיני, למודעות. אני חושבת שזה השיג את המטרה, כי הצעדה סוקרה בכל אמצעי התקשורת, והייתה מסה של נשים שהגיעו. מי חשב פעם, בצעדות הראשונות, שכל כך הרבה נשים יצטרפו לצעדה?”.
יש אנשים שאומרים שהצעדה הזו היא פרובוקטיבית, ומחטיאה את המטרה שלה דווקא בשימוש המילה שרמוטות ובשימוש במיניות בצעדה הזו.
“הצעדה הזו קיבלה את השם צעדת השרמוטות כי הנרטיב ‘שרמוטות’ הוא משתיק הקול שעל אקדח האלימות המינית. שימוש במיניות כעלבון זו פרקטיקה שמופעלת רק כלפי נשים, וזה הצעד הראשון בדרך לאלימות מינית. זה מתחיל בהערות על המראה שלך, ובהתנהגות 'דושית' של גברים וזה גם מסתיים בדברים הרבה יותר קיצוניים. המטרה של המילה ‘שרמוטות’ בהקשר של הצעדה, היא בעצם לעשות למונח ניכוס מחדש. זה בעצם להגיד, אתה רוצה להעליב אותי עם זה? אז אני אנרמל לך את זה בפנים. וברגע שזה מה שאת עושה את הופכת את הביטוי הזה למשהו שאי אפשר להשתמש בו כעלבון מולך. הצעדה הזו היא לא תירוץ להתפשט, כי נשים מופשטות כל הזמן ותמיד יתייחסו לאישה כאל אובייקט מיני. זה לא משנה אם את מתפשטת או לא, כי גם נשים שהן מכוסות מכף רגל ועד ראש הן מוטרדות. מה שמדהים בדבר הזה זה שרואים את בר רפאלי ודוגמניות חצי ערומות על שלטי חוצות, וזה לא מפריע לאף אחד. אבל ברגע שנשים משתמשות באותו כלי בשביל למחות על משהו, פתאום כולם הופכים לחסידים גדולים של צניעות”.
לקראת הצעדה, התנהל קמפיין אינטרנטי שבו נשים הצטלמו עם כיתוב על גופן ועדויות אישיות על אמירות מבזות ומיניות שנאמרו להן רק משום היותן נשים. גם קטנר הצטלמה לקמפיין בגב חשוף עם הכיתוב “מה הייתי עושה לתחת הזה?”, וכתבה פוסט ארוך בעמוד הפייסבוק שלה, לצד התמונה, שתיאר את האירוע שבו נאמר לה המשפט הזה. “מארגנות הצעדה פנו אלי וביקשו ממני להצטלם לקמפיין הזה”, מספרת קטנר, “הבנתי את החשיבות בהעלאת המודעות לאלימות המינית, וביצירת שיח סביב הנושא הזה לקראת הצעדה. היה לי חשוב לתרום למטרה הזו, וזה משהו שהייתי מוכנה לעשות. התמונה הייתה מצד אחד למחות על כך שכמו כל אישה אחרת, אני גם חווה את מה שנקרא ‘הטרדות רחוב’, ומצד שני לעשות ניכוס מחדש לביטוי המעליב, ריקליימינג, כי ברגע שאת מוציאה את העוקץ ממנו ואת זו שבוחרת מה יכלול הפריים בתמונה, לא נותר מהביטוי הזה שום דבר”.
קטנר מסייעת לקידום נשים והעצמתן גם במסגרת עיסוקה כיועצת תקשורת. בשבוע שעבר עלה קמפיין לרשת באתר למימון המונים “מימונה”, במטרה לגייס כספים לשיקומה הנפשי של המתלוננת בתיק החשד לאונס הקבוצתי בהרצליה, לאחר שהחשודים שוחררו למעצר בית. קטנר, היא אחת מיוזמות הקמפיין יחד עם היועצת האסטרטגית חנה בית הלחמי, העיתונאית מיקי לוין, ועו”ד הדין של המתלוננת, יערה רשף. במסגרת הקמפיין לקחו חלק ידוענים רבים, כמו אורנה בנאי, קרן מור, וגלית גוטמן, שהצטלמו לסרטון בו פנו ישירות לנערה באמירה שהם יחד איתה ושהיא לא לבד, והציבור הוזמן לתרום מכספו בשביל לסייע לנערה. יעד המימון הוא 100 אלף שקלים, והשבוע גויסו כ־60 אלף שקלים. “יש כאן אמירה מאוד חזקה של ציבור שלם שעומד מאחורי נפגעת תקיפה מינית”, אומרת קטנר, “זה מראה שיש לנערה גב. מספיק לראות איך בסיפורים אחרים מכפישים נשים שמעיזות להתלונן. הוצאנו קריאות בפייסבוק לגבי הקמפיין ופנינו לכל מי שאנחנו מכירות. ההתגייסות של הציבור הייתה מדהימה וזה מאוד מרגש להיות חלק מהדבר הזה. היו גם תושבים מהאזור שנרתמו לקמפיין, כמו יפית וניסים אמר מכפר סבא שתרמו את חדר הבריחה שלהם XCAPE לקמפיין ומעצבת התכשיטים מהוד השרון דפנה שמש דויד, הבעלים של מיידלה אקססוריז”.
קטנר, היא גם אחת ממקימות המיזם פוליטיקלי קוראת, עיתון וירטואלי מזווית נשית שהחל את דרכו כעמוד פייסבוק שצבר תאוצה. העיתון נכתב על ידי נשים, ושם דגש על סוגיות המשפיעות על חיי היום יום של נשים שאינן מקבלות בהכרח ביטוי באמצעי התקשורת המקובלים. בנוסף, היא גם הייתה אחת ממייסדות עמותת “מתפקדות” שקידמה שינוי חקיקתי בנושא שוויון בין המינים באמצעות גיוס נשים למפלגות בכנסת.
מה גורם לך לעשות את כל הפעילות הזו?
“הדגש שלי הוא חברתי. אני חושבת שכל אחד צריך שתהיה לו סיבה לקום בבוקר, ואני רוצה להפוך את העולם הזה למקום שאני רוצה לחיות בו ופועלת מתוך תחושת שליחות. אני רוצה שכל האנשים יהיו שווים ושהחברה שלנו תהיה הוגנת ובטוחה לכולם. העשייה שלי היא חברתית, בדיוק כמו שכשהייתי יו”ר ועדת הנגישות בקואליציה, הכנסתי לעיר את האפליקציה לדיווח על עבריינים שחונים בחניית נכים. אני חושבת שהראייה הזו, של איך החברה שלנו צריכה להראות, היא ראייה כוללת. בדיוק כמו שצריך שנכה יוכל לחנות בחניית נכים מבלי שיתפסו לו אותה, כך צריך שלא יהיו הטרדות רחוב כלפי נשים. אני רוצה לחיות בעולם שיש בו סולידריות חברתית, שבו נותנים הזדמנות שווה לאנשים בעבודה, בחברה שבה דת או לאום לא מגבילים בני אדם, ולכן אני עושה בעיסוקים שלי את מה שאני יכולה לעשות כדי שהעולם יהיה כזה”.
העירייה עושה מספיק למען נשים בעיר?
“העירייה מתמקדת בקורסים מסוגים שונים לנשים ואני לא חושבת שזה הדגש הנכון, כי בפועל זה פונה לנשים שיכולות להרשות לעצמן את הזמן וגם את הכסף כדי להגיע אליהם. לדעתי, הקורסים האלה לא יכולים לפתור להרבה מהנשים את הבעיות. אני חושבת שהעיר לא דואגת מספיק לנשים המוחלשות שנמצאות בכל שכבות האוכלוסייה. צריך לשים דגש על ביטחון של נשים במרחב הציבורי, אם זה באמצעות הוספת עמודי תאורה ואם זה בשיטור עירוני, ואם זה באיתור נשים כאלו. העירייה לא שמה דגש על נראות של נשים, כמו שראינו ביום העצמאות האחרון שלא היו מופעים של נשים”.
בעוד שנה וחצי אמורות להיות בחירות, את חושבת שעידן בן חמו יגיע לסיומו?
“אני לא יודעת מה יהיה, אבל הייתי רוצה שיהיה ראש עירייה ישר כמו עילאי (הרסגור הנדין, יו"ר מרצ), ואשמח להיות הסגנית שלו. הייתי רוצה שיהיו יותר נשים במועצת העיר, ושתהיה התנהלות ישרה של כל החברים סביב שולחן מקבלי ההחלטות”.
