ד"ר איטה ליטמנוביץ'
ד"ר איטה ליטמנוביץ'

המגע והגירויים: כל מה שרציתם לדעת על הטיפול בפגים

ד"ר איטה ליטמנוביץ, מנהלת מחלקת פגים בבית החולים מאיר, מסבירה למה מדברים בפגיה בשקט ולמה מעמעמים את האורות

פורסם בתאריך: 15.7.17 23:25

ד"ר איטה ליטמנוביץ למדה רפואה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן התמחתה ברפואת ילדים בבית החולים בילינסון. את התמחות העל שלה עשתה בנאונטולוגיה (התמחות בפגים) בקליבלנד, אוהיו, בארצות הברית. כשחזרה לארץ החלה לעבוד בפגיה בבית החולים מאיר, שם היא מנהלת את מחלקת הפגים והטיפול הנמרץ של פגים בארבע שנים האחרונות.
במחלקה יש חמישה רופאים בכירים בנאונטולוגיה ועוד מספר מתמחים במקצוע. בנוסף יש צוות מקצועי של עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסטית, תזונאית ורוקחת. מי שמוגדרים כפגים הם כל התינוקות שנולדים טרם זמנם. על פי ההגדרה מדובר בכל מי שנולד לפני שבוע 37, אולם לא כולם מגיעים לפגיה. "הפגיה נקראת 'פגיה פגים וטיפול נמרץ ילודים'", מסבירה ד"ר ליטמנוביץ', "פגים של שבוע 35-36 נקראים פגות מאוחרת ובהם מטפלים ביחידת התינוקות, אלא אם כן הם חולים. לפגיה מגיעים תינוקות שהם קצת יותר קטנים, פחות משבוע 35, והם מאושפזים בפגיה מעצם הפגות. בפגיה נמצאים גם תינוקות חולים שנולדו במועד וסובלים מבעיות שקשורות למעבר שהם לא הצליחו לעשות מהחיים בתוך הרחם לחיים מחוץ לרחם בצורה טובה. אז יש בעיות נשימה, בעיות סוכר, חלק עם מומים מולדים ועוד בעיות שקשורות ללידה".
מה שמאפיין את הפגיה במאיר, זה שזוהי הפגיה הראשונה בארץ וגם היחידה שמוכרת כפגיה תומכת התפתחות. "אחד הדברים שמאפיינים פגים זה חוסר בשלות של המערכות השונות והדבר החשוב ביותר זה חוסר הבשלות של המוח", מסבירה ד"ר ליטמנוביץ. "חלק גדול מההתפתחות של המוח זה משהו שקורה בטרימסטר השלישי. זה התקופה בה יש את הגדילה הכי המהירה והכי משמעותית של המוח, ובלידה מוקדמת זה קורה לא בתנאים שבהם הפג היה צריך לגדול בהם, בתוך הרחם, אלא בתנאים שונים מחוץ לרחם. כשאני אומרת תנאים שונים זה אומר הכל, מצד אחד עודף גירויים רעש, אור, נגיעות. הם בהצפה של גירויים, ומצד שני יש בחוסר במגע אימהי. ברחם כל ההתפתחות של הפג נעשה מחיבור לאם ופה הוא מנותק ממנה וזה בהחלט משפיע. פגיה תומכת התפתחות זו פגיה שמנסה להוריד את גורמי הסטרס ועודף הגירויים האלה מצד אחד ומצד שני לעודד את הקשר הורה פג, גם על ידי מגע וגם על ידי מעורבות בטיפול. אלו שני מרכיבים מאוד חשובים במטרה להוריד את הסטרס כגורם משפיע על ההתפתחות. הטיפול מתבטא בתנאים הסביבתיים שקשורים לגירויים, הפגיה שקטה, מדברים בשקט, מעמעמים את האורות ומנסים לעשות את כל הדברים שאפשר במהלך טיפולים נמרצים בקצב ובצורה שתתאים לפג. כל צורת הטיפול נועדה לתמוך בפג בכל פעולה, אם זה על ידי מגע, נוגעים בו בצורה שונה, דואגים לשמור אותו בתנוחה אסופה כמו ברחם בזמן הפעילות ועוד.
ד"ר ליטמנוביץ מסבירה גם כי חשוב ללמוד להכיר את התגובות של הפג, לקרוא אותן ולהתייחס אליהן. "גם הצוות וגם ההורים לומדים איך להתייחס ולקרוא את הסימנים של הפג. יש דגש על מעורבות ההורים ואנחנו מטפלים יחד איתם. כמובן שגם דרך המון מגע עור לעור כשההורים מחזיקים את התינוק סמוך אליהם כמה שיותר. אנחנו עושים כמה שיותר דברים על מנת ליצור שיתוף אמיתי של ההורים גם בטיפול וגם בהחלטות".

המדור רופאה מומחית הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים מאיר.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר