ד"ר דניאל קייזמן
ד"ר דניאל קייזמן

"רוב מקרי סרטן הערמונית יאובחנו לשמחתנו בשלב מוקדם"

איך מאבחנים ואיך מטפלים בסרטן הערמונית? שאלנו את ד"ר דניאל קייזמן, מנהל היחידה לגידולי דרכי השתן והמערך האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר (תוכן מקודם)

פורסם בתאריך: 15.7.17 23:27

רופא מומחה

ד"ר דניאל קייזמן מנהל מזה שש שנים את היחידה לגידולי דרכי השתן והמערך האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר. ד"ר קייזמן למד רפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן התמחה באונקולוגיה במרכז הרפואי בתל אביב. בנוסף התמחה ד"ר קייזמן בגידולי דרכי השתן בארצות הברית. ביחידה לגידולי דרכי השתן במאיר מטפלים בגידולי הערמונית, שלפוחית השתן, כליה ואשכים. ביחידה שלושה רופאים. "סרטן ערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בקרב גברים בישראל כאשר ישנם חולים בסדר גודל של 2,500- 3,000 בשנה בישראל", מסביר ד"ר קייזמן. "רוב מקרי סרטן הערמונית יאובחנו לשמחתנו בשלב מוקדם משום שהפציינטים עושים בדיקת סקר של הדם לחלבון PSA שהוא המרקר של הגידול. בערך כ-20 אחוזים מהחולים יסבלו מגרורות ויאובחנו עם גרורות בשלב כלשהו של מחלתם, בין אם מלכתחילה או כחזרת מחלה לאחר טיפול בגידול ראשוני שהיה ללא גרורות. הטיפול בסרטן ערמונית ללא גרורות, סרטן ערמונית מוקדם, יכול להיות במספר גישות. יש חולים שאנחנו עוקבים אחריהם בלבד, במידה והמאפיינים של הגידול הם מאפיינים לא אגרסיביים. יש חולים שאנחנו מציעים להם טיפול בניתוח כריתת הערמונית או בקרינה, זה תלוי כמובן במאפיינים של הגידול ובמאפיינים של החולה. הישרדות של חולים שמטופלים עם גידול ראשוני היא גבוהה ונמדדת בשונה מגידול עם גרורות. במרכז הרפואי מאיר אנחנו מטפלים במספר מאות של חולים חדשים בשנה. רוב החולים שמאובחנים עם סרטן הערמונית מאובחנים עם סרטן ערמונית ראשוני והם למעשה לא ימותו ממחלתם".

בית החולים מאיר. צילום עזרא לוי

בית החולים מאיר. צילום עזרא לוי

ד"ר קייזמן מסביר את גורמי הסיכון למחלה. "אנחנו יודעים לזהות גורמי סיכון לסרטן הערמונית. המחלה שכיחה יותר ככל שהגיל עולה, היא שכיחה יותר למי שיש סיפור משפחתי על מקרים דומים במשפחה, היא שכיחה יותר בתסמונות גנטיות נדירות ויש עוד כל מיני דיווחים לגבי אורך חיים שיכול להשפיע. אכילה של בשר מעובד, העדר פעילות גופנית, דיאטה עשירה בשומנים ודברים כאלה. רוב האנשים יאובחנו עם סרטן ערמונית ראשוני כתוצאה מבדיקת דם מבלי שיופיעו סימפטומים. סימפטומים מופיעים יותר אצל אנשים שמאובחנים עם מחלה גרורתית שמערבת ברוב המקרים את העצמות. לאחר מכן באופן שכיח היא מערבת את בלוטות הלימפה בגוף ובאופן קצת פחות שכיח את שאר האיברים ואז לפי האיבר המעורב, כך גם הסימפטומים".
ד"ר קייזמן מספר כי עיקר ההתקדמות בנושא המחלה הגרורתית הוא דרכי הטיפול שהתרחבו בשנים האחרונות. "לחולים גרורתיים שהמחלה אצלם יותר מתקדמת, לא היו עד לפני מספר שנים אפשרויות טיפול רבות. הם טופלו לרוב הורמונאלית בזריקות שהמטרה שלהן היא להוריד את רמת הטוסטסטרון, ההורמון הגברי, שהוא למעשה מניע את התהליך הגידולי ואם המחלה התקדמה למרות זאת אז חולים היו מקבלים טיפול כימותרפי. חוץ מזה לא היו טיפולים שאפשר היה להציע להם. עכשיו קפצנו מספר שנים קדימה והיום יש לנו מספר טיפולים להציע לחולים בסרטן הערמונית הגרורתי ובזכות הטיפולים האלה החולים חיים שנים רבות למרות הגרורות".

# המדור רופא מומחה הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים מאיר

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר