פרופ' שמואל אביטל, צילום רמי זרנגר

המאירים | שיחה מרתקת עם פרופ' שמואל אביטל, מהמומחים המובילים בישראל בניתוחי סרטן של מערכת העיכול

בראיון מיוחד מספר פרופסור אביטל על המקרים שהוא לא ישכח, היתרונות של ניתוחים באמצעות רובוט, הרופאים הצעירים שהוא מלמד וחונך, והגישה ההוליסטית עליה הוא מקפיד | המאירים, נבחרת המומחים של המרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, כתבה ראשונה בסדרה

פורסם בתאריך: 5.2.23 13:31

פרופ' שמואל אביטל, מנהל מחלקה כירורגית ב' במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בניתוחי סרטן של מערכת העיכול ומהווה השראה לדורות חדשים של כירורגים, אותם הוא מלמד ומעודד למצוינות ולחשיבה עצמאית ופורצת דרך לצד אנושיות ושיתוף המטופל. הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, נולד בחצור הגלילית ומגיל 6 גדל בירושלים. בירושלים הוא גם למד רפואה בהדסה עין כרם. לאחר התמחות באיכילוב ותת ההתמחות בארה"ב הוא חזר לאיכילוב, שם היה סגן מנהל המחלקה הכירורגית. מאז שנת 2011 הוא מנהל את מחלקה כירורגית ב' במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית.

פרופ' אביטל הוא מהמומחים המובילים בישראל בתחום כירורגיה אונקולוגית, בגידולים של המעי הגס והרקטום, גידולי קיבה ולבלב. "אנחנו נמצאים בקדמת הכירורגיה", הוא אומר בראיון מרתק, "כמעט כל הניתוחים האונקולוגיים מתבצעים כיום בגישה לפרוסקופית או בגישה הרובוטית. חלק נכבד מהניתוחים של כריתות מעי וכריתות קיבה נעשה כיום בעזרת הרובוט בהצלחה רבה.
הרובוט הוא אחת התוספות המעניינות שהגיעו לרפואה הכירורגית. בניתוחים רובוטים במקום להחזיק ישירות את כלי הניתוח ביד, יושב המנתח מול מערכת שליטה ודרכה הוא שולט בזרועות הרובוט ובתנועות הכלים. אנחנו עובדים עם הכירורגיה הרובוטית כבר שלוש שנים, והיא מאפשרת עבודה מדויקת באזורים הרגישים ביותר שיש. לכן בחלק מהניתוחים הבחירה שלנו היא לעשות בו שימוש בידיעה שהוא יסייע לנו במתן המענה הטוב ביותר עבור המטופלים שלנו. השנה אנו אמורים לקבל רובוט חדיש נוסף שישפר אף יותר את היכולות הקיימות".

איך הגעת לרפואה?
"לרפואה הגעתי במקרה", הוא אומר בחיוך. "לאחר שסיימתי צבא, ונסעתי לטייל בעולם רציתי להירשם לאוניברסיטה. מאוד אהבתי פיזיקה ופסיכולוגיה, וכשנרשמתי לאוניברסיטה רשמתי בנוסף לפיזיקה ולפסיכולוגיה גם רפואה. אני אפילו לא יודע למה כתבתי רפואה. לאחר שהתקבלתי, כבר אי אפשר היה להגיד לא. ניסיתי ומשם זה התגלגל. עד השנה החמישית לא ידעתי מה אני עושה ברפואה, אך בשנה החמישית עשיתי סבב במחלקה הכירורגית ואז התאהבתי בכירורגיה. היה לי ברור שזה או כירורגיה או כלום".

ואתה שמח על ההחלטה להיות כירורג?
"אין מקצוע יותר יפה מכירורגיה – זה המקצוע הכי יפה בעולם. קודם כל כי  זהו תחום מאוד אנושי – אתה במפגש עם אנשים בנקודה מאוד קריטית בחיים שלהם, בה אתה באמת יכול לעזור. אני אוהב את המפגשים הללו עם המטופלים. זהו לא רק מפגש נקודתי סביב הניתוח עצמו. אנחנו מלווים את המטופלים גם לפני הניתוח, וגם תקופה ארוכה אחריו. בנוסף, להיות כירורג זה קצת כמו להיות טייס קרב. ישנן מיומנויות שרוכשים עם הזמן והניסיון. זו התחושה של להיות ממש טוב, לא רק ברמה הטכנית של הפעלת הרובוט או המכשור הלפרוסקופי בצורה מדויקת, אלא ברמה של שיקול הדעת וקבלת ההחלטות בזמן ניתוח. בזמן ניתוח יש אינסוף החלטות קטנות שאתה צריך לעשות ואני חושב שהיכולת לקבל את ההחלטות הנכונות היא פונקציה של ניסיון, במיוחד בניתוחים המורכבים".

במה עוסקת המחלקה?
"תחומי הפעילות שלנו רחבים. בנוסף לכירורגיה אונקולוגית בה אני עוסק, יש לנו מומחים העוסקים בתחומי אונקולוגיה של שד וניתוחי שד, ניתוחים בריאטריים (ניתוחי השמנה), וניתוחים קולורקטליים (פתולוגיות של מעי גס)".

מהם הדברים הכי חשובים לך בהתנהלות המחלקה מול המטופלים שלכם?

"השילוב בין מקצועיות לאנושיות הוא חשוב ביותר ואנו מאמינים בגישה הוליסטית – לראות לא רק את המחלה אלא גם את המטופל והמשפחה. אנו שמים דגש ניכר על הקשר עם המטופלים. חשוב לנו להיות זמינים להם בכל שאלה, ולקיים עימם דיאלוג ושיתוף אמיתי כך שיהיו חלק מהטיפול ויחושו בכך. במסגרת זו הקמנו פרויקטים מיוחדים במחלקה. אחד מהם הוא פרויקט ליווי צעירים, אותו יזם ד"ר ירון רודניצקי. הפרויקט עוסק בליווי צעירים עם סרטן המעי הגס. הפרויקט נולד לאחר שראינו בשנים האחרונות צעירים רבים עם סרטן המעי הגס. זהו סוג של סרטן שהיה אופייני בעבר לאנשים בעיקר מגיל 50 ומעלה וכיום אנו רואים חולים רבים גם בגילאי ה30-40. במסגרת התוכנית ישנו צוות שלם הכולל כירורג, עובדת סוציאלית, פסיכולוג, רופא גסטרו ורופא אונקולוג, המלווים את המטופלים ונותנים להם מעטפת מקצועית ואנושית. בנוסף, אנו מנסים לייצר דיאלוג גם בין המטופלים עצמם ולייצר להם מעין קבוצות תמיכה. לאחר שקיבלנו מהמטופלים פידבקים מאוד טובים, אנחנו כעת מרחיבים את הפרויקט גם למבוגרים. בנוסף לכך, אנחנו מחלקה לימודית ועוסקים רבות בהוראה של קבוצות סטודנטים המגיעות ללמוד אצלנו".

יש מקרה של מטופל שזכור לך במיוחד?
"שני מקרים זכורים לי במיוחד. הראשון הוא הצלת חיים של בחור צעיר בן 18. הייתי כונן טראומה והודיעו לי בשעה שתיים בלילה שהגיע בחור צעיר עם דקירה בבית החזה במצב קריטי. כשהגעתי למיון הוא היה מונשם ותוך דקה הוא איבד סימני חיים והיה במצב של מוות קליני. הבנתי שכנראה הדימום שנוצר מעל הלב עצר את פעילות הלב, ושיש לי בדיוק דקות ספורות להצילו מכיוון שלאחר חמש דקות אם אין זרימת דם למוח, המוח מת. באותו רגע הבנתי שאין זמן להעבירו לחדר הניתוח. פתחתי את בית החזה ואת קרום הלב ושחררתי את הלחץ. שמתי אצבע על שריר הלב היכן שהיה הדימום וככה ירדתי איתו, עם האצבע על שריר הלב לחדר הניתוח. בעת הביקור למחרת בבוקר, הוא כבר ישב במיטה ער ואמא שלו ישבה לידו. אני לא אשכח את הבחור הזה, רק בן 18, כאשר 24 שעות לפני כן הוא היה במצב של מוות קליני ובפעולה מהירה החזרנו אותו לחיים".

"לא אשכח גם מטופל שפיתחנו קשר מיוחד מאוד. כשחזרתי מארה"ב לאחר שלוש שנים, ניתחתי אדם בן 75 שהיה לו גידול אגרסיבי מאוד בקיבה ועשיתי לו כריתה שלמה של הקיבה. אני זוכר אותו כי למרות שהיה מבוגר ועם סרטן קיבה מתקדם הוא שרד הכל וחי עוד 15 שנה עד גיל 90. בכל שנה הוא היה מתקשר אלי להגיד לי שנה טובה ומעדכן אותי במצבו וקצת על חייו. הוא היה אומר לי "עכשיו אני אוכל עוף, עכשיו אני כבר אוכל סטייקים…", כך בכל שנה. אני קורא לסיפור הזה – "כנגד כל הסיכויים".

מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
"אני קורא הרבה פרוזה. היו שנים שהתעמקתי בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, דווקא בדינמיקה מהצד הגרמני. תמיד עניין אותי איך אומה יכולה לעבור פסיכוזה כזו וקראתי על כך המון.
אני מכור קצת לכושר, עושה שני אימוני כושר בשבוע והיו תקופות שרצתי הרבה עם הבת שלי עד שהיא הכירה את החבר שלה ומאז היא נטשה אותי ואני הפסקתי לרוץ", הוא אומר בחיוך.

מה החזון המקצועי שלך?
"החזון שלי הוא שהחטיבה הכירורגית שלנו במאיר תהיה מהמובילות בגוש דן. הכירורגיה שלנו מצוינת, ומשלבת אנושיות ומקצועיות. בנוסף, כמנהל מחלקה אני גאה להיות שותף בהצמחת הדור הבא של הכירורגים. מתמחים רבים שלימדתי וחנכתי הם היום כירורגים בכירים בבתי חולים רבים בארץ. להיות מנהל מחלקה בכירורגיה זה הוא סוג של הורות. המתמחים גדלים אצלך במשך שבע שנים ואתה מרגיש סוג של הורה שמכשיר אותם ונותן להם את הכלים לעצמאות, מבחינה מקצועית ואנושית. אני מאמין שאני שותף בהכשרת דור טוב ואיכותי ורואה זאת כמשימה מאוד מרכזית וחשובה".

מהי ההמלצה הכי טובה שלך למטופלים?
"תמיד כשאני שולח הודעה למטופל אחרי ניתוח, אני כותב לו "שב על חוף הים עם כוס בירה".

# צילום של פרופסור שמואל אביטל: רמי זרנגר

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר