היא מומחית לטיפול בסוכרת ומניעת השמנה, היא מאמינה כי ירידה במשקל מהווה אתגר משמעותי וחייבת להתבסס גם על שינוי אורח חיים כחלק בלתי נפרד מהטיפול, ודוגלת בשיתוף המטופלים ויצירת שיח קשוב ומעמיק עימם. "כשהלכתי ללמוד רפואה בראש מעייני היה איך למנוע מחלות", משתפת ד"ר ליאת יוסף ברזילי. "רציתי ללמוד איך אני יכולה ליצור מצב שלא אצטרך לתת לאנשים תרופות. אמנם חלק מהטיפול לסוכרת ולהשמנה הוא מתן תרופות ויש התקדמות עצומה בתחום זה", מסבירה ד"ר ברזילי יוסף "אך לב ליבו של העיסוק שלי הוא איך לדאוג לכך שאנשים ישמרו על בריאותם".
דבר נוסף שכדאי לדעת עליה הוא שכבר מתחילת דרכה בעולם הרפואה ידעה ד"ר ברזילי-יוסף שהיא תהיה רופאה במרכז הרפואי מאיר. "כבר כסטודנטית לרפואה באוניברסיטת תל אביב הייתי עוזרת רופא במחלקה פנימית ב' במאיר והתאהבתי בבית החולים", היא מספרת בראיון מיוחד. "סיימתי בהצטיינות את לימודי הרפואה, ויכולתי לבחור איפה לעשות סטאז', לא התלבטתי לרגע – ובחרתי במאיר".
את ההתמחות עשתה במחלקה פנימית ג' ובמכון האנדוקריני, עם ד"ר יונה קיטאי, מנהלת מחלקה פנימית ג', ובמכון האנדוקריני תחילה עם ד"ר נבריסקי ובהמשך עם ד"ר פנינה רוטמן עימה היא עובדת עד היום. "זכיתי להיות ליד נשים נפלאות שהן מודל השראה בשבילי – מקצועית ואנושית", היא מציינת. "השנים של ההתמחות מאוד מגבשות ומעצבות את דמות הרופא. נהניתי מעבודת צוות מדהימה, אחווה וחברות אמיתית שלא מובנת מאליה".
במה את עוסקת בעבודתך במכון האנדוקריני?
"אני עובדת בשלוש המרפאות במכון: במרפאת הסוכרת, במרפאה הייחודית לטיפול בהשמנה ובמרפאה האנדוקרינית שעוסקת באוסטאופורוזיס, בלוטת התריס, ובמתן ייעוץ וטיפול בחולים הסובלים מבעיות הורמונליות שונות", מפרטת ד"ר ברזילי יוסף. "אנחנו מטפלים במטופלים מאוד מורכבים ונותנים להם מעטפת רב תחומית שכוללת צוות מקצועי הכולל רופאות אנדוקרינולוגיות, דיאטניות, פסיכולוגיות, רוקחת קלינית, אחות, פיזיותרפיסטית ואפילו רופאת שינה".
רופאת שינה?
"בהחלט. יש לנו רופאת שינה מכיוון שמחלות מטבוליות שונות, בהן השמנה וסוכרת, קשורות גם בשינה. כשיושבים אצלי אנשים במרפאה נושא השינה תמיד יעלה על הפרק מפני שבשינה עצמה הגוף מקבל את המנוחה שלו וכל האיזון ההורמונלי מושג במהלכה, ואם השינה אינה טובה אז כל האיזון ההורמונלי מופר: רמת הורמוני הרעב עולה, רמת הורמוני השובע יורדת, וישנה השפעה גם על ההורמונים שמגבירים את הסיכון לסוכרת ולחץ דם. כיום, ההמלצה לאדם בוגר היא לישון כ-7 שעות. בנוסף למספר שעות השינה חשובה גם איכות השינה כך שאם מישהו קם עייף בבוקר כדאי שייבדק אצל רופא שינה. כדי להשיג שינה איכותית חשוב למשל להקפיד על היגיינת שינה – להמעיט בצפייה במסכים לפני השינה, ללכת לישון יחסית באותה שעה, במיטה נוחה ומזמינה, להימנע מארוחות מאוד גדולות לפני השינה ועוד".
בנוסף לעבודתה בבית החולים מרכזת ד"ר ברזילי יוסף קורס ארצי של רופאי סוכרת דרך הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, ומלמדת בקורס לטיפול בהשמנה באוניברסיטת תל אביב המיועד לדיאטניות ולרופאים. "העבודה הרב תחומית אצלנו במאיר מאוד ייחודית וכשאני מביאה את המומחיות השונות שלנו לדבר על העבודה המשולבת זה יוצר המון התפעלות ורצון לשכפל את המודל המצוין שלנו למקומות נוספים", היא מדגישה.
"לאנשים שונים מתאימה תזונה שונה, אבל ישנם קווים מנחים ברורים"
אז איך מונעים סוכרת והשמנה?
"בשנים האחרונות ישנם טיפולים חדשים ומצוינים לטיפול בסוכרת והשמנה ועם מניעה נכונה אפשר להבטיח שלא תהיה סוכרת. לאורך שנות עבודתי ראיתי שברוב המקרים, אי אפשר לנצח רק עם תרופות – יש להן תופעות לוואי, אנשים לעיתים לא מקפידים לקחת אותן. על כן יותר נכון רפואית לשלב בטיפול שמירה על אורחות חיים בריאים: לשלב כושר גופני ותזונה בריאה. בנוסף, חשוב להבין שלתזונה נכונה ולפעילות גופנית יש יתרונות המשפיעים גם על תחומים בריאותיים נוספים: מצב קוגניטיבי, בריאות העצם, מניעת התדרדרות לדמנציה, לדיכאון, מניעת מחלות כרוניות, השפעה על הדימוי עצמי ואפילו בענייני אנטי אייג'ינג".
בואי נדבר על תזונה, מה הטיפים העיקריים שיעזרו לנו?
"אני תמיד מדמה את נושא התזונה לדלק: כשמתדלקים דלק באוטו, אנחנו לא שמים דלק שלא מתאים לרכב, וזו ממש אותה אנלוגיה – צריך לחשוב איזה דלק אנחנו מכניסים לגוף".
ד"ר ברזילי יוסף מסבירה: "בעוד שבעבר דיברו הרבה על פירמידת המזון, היום אנחנו יודעים שעולם התזונה מאוד מורכב ואין תזונה אחת שמתאימה לכולם, כלומר לאנשים שונים מתאימה תזונה שונה, אבל ישנם קווים מנחים ברורים.
ראשית צריך להתייחס לגודל הארוחות. מדהים לראות שהרמב"ם נתן המלצות שרלוונטיות מאוד גם להיום: ארוחת הבוקר צריכה להיות "ארוחת מלכים" – כלומר ארוחה טובה ומזינה, ארוחת הצהריים בינונית וארוחת הערב "ארוחת אביונים" כלומר ארוחה קלה.
ומה לגבי סוגי המזונות?
"לגבי סוגי המזונות כדאי להימנע ממזונות מעובדים מכיוון שהחומרים בהם יוצרים מעגל של התמכרות לאוכל תעשייתי שהוא בדרך כלל עשיר בשומן, במלח ובסוכר. אלה עלולים לגרום למחלות מטבוליות של סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה ובעיה של כולסטרול. מאוד מומלץ לאכול מזונות טריים – ירקות ופירות, להשתמש בפחמימות מורכבות ולא פשוטות (כמו אורז, שיבולת שועל, קינואה, כוסמת ועוד). רצוי לשים לב לסדר הארוחה – להתחיל מהחלבונים, השומנים והסיבים (ירקות) ורק בסוף לאכול פחמימה – כך שנוצרת תחושת שובע. בנוסף, כדאי לפרוס את הארוחות נכון כי הרבה פעמים אנשים מגיעים מאוד רעבים לארוחות ולכן אוכלים כמויות מאוד גדולות ובלתי נשלטות. המלצה נוספת היא לשתות מים ולהימנע ממיצים ומשקאות ממותקים, לרבות משקאות אנרגיה שמאוד פופולריים היום. צריך לזכור שהם כוללים סוכר ללא כל ערך תזונתי ויכולים להגביר סיכון להשמנה ויחד עימה סוכרת ומחלות לב וכלי דם. לבסוף, מומלץ להיפגש עם תזונאיות ולבנות ביחד תפריט מאוזן שמתאים לאורח החיים שלכם".
"לכל מי שעבודתו יושבנית מומלץ לקום פעם בחצי שעה וללכת קצת"
בואי נדבר על פעילות גופנית.
"כמו שבוחרים מזון טוב צריך לבחור איך לתפעל את הגוף". מסבירה ד"ר ברזילי. "הבסיס של פירמידת הפעילות הגופנית הוא לאו דווקא ללכת לחדר כושר אלא לשלב פעילות גופנית בשגרה היום יומית שלנו".
מה למשל?
"למשל – אפשר לחנות רחוק יותר ולהרוויח כמה דקות הליכה, לבחור להשתמש במדרגות במקום במעלית, ללכת ברגל לחוגים ולסידורים. אפילו ניקיון הבית הוא פעילות גופנית מומלצת. רק לאחרונה פורסם מחקר שבחן איך מפחיתים סיכון לדמנציה ושני הדברים העיקריים היו פעילות גופנית סדירה וגם עבודות בית. הפעילות הספונטנית היומיומית היא מאוד חשובה".
ד"ר ברזילי יוסף ממשיכה ומסבירה: "בנוסף לפעילות הגופנית הספונטנית, ישנן פעילויות גופניות יזומות – הכוללות פעילות אירובית (כמו הליכה, ריצה, שחיה ואופניים), ופעילות אנאירובית לחיזוק כוח שריר ולמניעת ירידה במסת השריר, אשר מומלץ לבצעה פעמיים בשבוע, למשל אימון רצועות או אימון כוח על מזרון. ישנה פעילות להגברת הגמישות ושיווי המשקל שהם חשובים מאוד במיוחד בגיל המבוגר, ובראש הפירמידה – הימנעות מיושבנות. לכל מי שעבודתו יושבנית, שזו רוב האוכלוסייה היום, מומלץ אחת לחצי שעה לקום מהכיסא וללכת קצת. במקום לשלוח מייל אפשר לקום ולדבר למשל. הוכח בריאותית שאנשים שקמים כל חצי שעה מהכיסא, סובלים פחות ממחלות לב כי זרימת הדם שלהם משתפרת. כמובן שלא צריך לקחת את זה באקסטרים כדי לא להיפצע. כמו כל דבר צריך לפעול במידה. כדאי לבחור פעילות שאוהבים או הכי פחות לא אוהבים, לעשות את הפעילות יחד עם מישהו שאוהבים לבלות איתו, ובעיקר לזכור שאם מכניסים דברים לשגרה ומתרגלים אז זה עוזר".
מה עוד מאוד משפיע על אורח חיים בריא?
"הפסקת עישון. במחקרים רבים רואים שזו הסיבה המובילה לקיצור תוחלת חיים, בין דרך השפעת העישון על מחלות לב וכלי דם וכלה בהעלאת סיכון להופעת גידולים למיניהם. הפסקת עישון היא הגורם הכי משמעותי בהפחתת תחלואה ותמותה. חשוב לזכור שאחרי הפסקת עישון בשנים הראשונות יש עלייה במשקל, אך בטווח הארוך הפסקת העישון משתלמת".
יש מטופל או מטופלת שזכורים לך במיוחד?
"וואו, יש כל כך הרבה מטופלים שנמצאים אצלי בלב", היא אומרת בהתרגשות. "הייתה לי מטופלת עם סוכרת שהגיעה אליי כי סבלה מבעיות השמנה. היא סיפרה לי שהיא רוצה נורא לרדת במשקל. כבר במפגש הראשון מאוד התחברנו. כששוחחנו על פעילות גופנית ראיתי שהיא נורא מהססת ואז היא שיתפה אותי שהיא חזרה מחו"ל והתחילה להרגיש אי נוחות בחזה, ושיש לה כאב שמקרין ללסת. באותו הרגע החלטתי לקחת אותה למרפאה הקרדיולוגית לבדיקה שם גילו שיש לה חסימות משמעותיות שהיו יכולות להוביל להתקף לב ושעליה לעבור צנתור באופן דחוף. אני למדתי מהמקרה הזה כמה חשוב להקשיב למטופל באופן המיטבי ביותר ולהיזהר מהסחות דעת הקיימות בסביבת העבודה שלנו".
ולסיום? מה ההמלצה הכי טובה שלך לאנשים?
"היה הרופא של עצמך". כל אדם צריך לדעת להקשיב לעצמו ולדעת מה מתאים לו, אבל בו זמנית להיות פתוחים לשמוע עצות של בעלי מקצוע".
