ד"ר גיא פייגין מנהל יחידת הכאב במרכז רפואי מאיר

המאירים | כואב אבל פחות: ראיון מרתק עם ד"ר גיא פייגין, מנהל יחידת הכאב במרכז רפואי מאיר

"רבים מהמטופלים המגיעים אלינו רוצים שמישהו יעצור לרגע ויקשיב להם, שיבין שאכן יש בעיה, גם אם אנו לא רואים אותה בעיניים". ד"ר גיא פייגין מדבר על כל מה שחשוב לדעת כשכואב. המאירים, ראיון נוסף בסדרה

פורסם בתאריך: 8.4.24 15:05

ד"ר גיא פייגין ידע שהוא רוצה לעסוק ברפואת כאב, כבר בתקופת לימודי הרפואה באיטליה, לשם עבר בעקבות לימודיה של בת זוגו. לתחום המרתק של רפואת כאב הוא נחשף לראשונה בעקבות הרצח של פרופ' דיוויד ניב, מהאבות המייסדים של התחום בארץ, שעלה לכותרות בכל המדינה. "בעקבות הפרסומים נודע לי שיש תחום שנקרא רפואת כאב, והיות שבאותה תקופה אשתי החלימה מסרטן והייתי חשוף לכל העולם של הכאב האונקולוגי, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות: לנסות להקל על חולים אונקולוגים ועל אנשים הסובלים מכאב", הוא מספר.

למרות שהיה לו כבר תקן ותאריך התחלה של התמחות בתחום ההרדמה באיטליה, הם חזרו ארצה מכיוון שהיה להם חשוב לגדל את ילדיהם בישראל. את ההתמחות בהרדמה עשה במרכז רפואי מאיר ומיד בסיומה המשיך להתמחות-על ברפואת כאב. "היה חשוב לי להתמחות כאן תחת ד"ר מאיר בן נון שהיה אחד מהאבות המייסדים של רפואת הכאב בארץ ונשיא הארגון העולמי לכאב", הוא משתף.

מהם סוגי הכאב השכיחים בעקבותיהם מגיעים בעיקר למרפאת הכאב?
"המרפאה מטפלת במגוון עצום של כאבים מכף רגל ועד ראש. מגיעים המון אנשים עם כאבי גב תחתון וצווארי. אנשים עם כאב שהוא ממקור סרטני/אונקולוגי, כאב עצבי, רבים מגיעים גם עקב כאבים של פיברומיאלגיה".

האם פיברומיאלגיה נפוצה יותר בקרב נשים?
"בשונה ממה שנהוג לחשוב, התשובה היא לא. פיברומיאלגיה מוגדרת היום כמחלה, בעוד שבעבר זה לא היה כך – היא הוגדרה ככאב של נשים בלבד. היו שהתייחסו לנשים כאל היסטריות ומגזימות ועד היום מאוד חורה לי לשמוע התייחסות שכזאת – גם מכיוון שפעמים רבות נשים יודעות להתמודד עם כאב בצורה הרבה יותר טובה מגברים, וגם מכיוון שזו אכן מחלה, אך כמו בכל תחום הכאב, בגלל שאנו לא רואים אותה בעיניים – קשה מאוד להסביר אותה.

"בכלל", ממשיך ד"ר פייגין ומסביר, "הבעיה עם כאב כרוני היא שלא רואים אותו. רבים מהמטופלים המגיעים אלינו רוצים שמישהו יעצור לרגע ויקשיב להם, שיבין שאכן יש בעיה, גם אם אנו לא רואים אותה בעיניים. לדוגמה, אדם המגיע עם יד שבורה, יקבל ככל הנראה התייחסות רגישה מתוך הבנה שהוא סובל מכאבים. אם אותו אדם יגיע מספר חודשים לאחר מכן ויגיד שעדיין כואב לו, ההתייחסות כנראה תהיה פחות מכילה ואמפתית. רבים מהאנשים הסובלים מכאב כרוני גם חשים שהם מהווים מעמסה על אחרים, ולעיתים שוקעים בתוך עצמם ונכנסים לדיכאון.

עוד הוא מדגיש: "חשוב להבין שכאב הוא דבר מאוד סובייקטיבי. ההגדרה של כאב היא שזו חוויה חושית, רגשית, לא נעימה שיכולה לסמן נזק לרקמות או עלולה לרמז על נזק לרקמות – כלומר מראש כאב היא חוויה מאוד סובייקטיבית וגם ההתמודדות עימה היא שונה ומושפעת מהעולם התרבותי ממנו מגיעים, ניסיון קודם עם כאב, גנטיקה ועוד".

אילו סוגי טיפול יש במרפאת הכאב?
"הטיפול בכאב מתבסס על שלוש אופציות טיפוליות. ראשית טיפול הקשור בעולם הרפואה המשלימה – עליה אנו תמיד ממליצים: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, דיקור סיני, שיאצו – כל אלו קשורים בשיקום והם גורם קריטי בשיפור איכות החיים.

ד"ר פייגין ממשיך ומפרט: "הרגל השנייה של עולם רפואת הכאב היא טיפול תרופתי – יש הרבה מאוד משפחות של תרופות ובכל פעם שאנו בודקים מטופל אנו קודם כל מאבחנים את סוג הכאב ממנו הוא סובל, מכיוון שלכל סוג כאב יש טיפול תרופתי שונה. בתום הריאיון הראשוני ולאחר האבחון, אנו מחליטים יחד עם המטופל על תכנית טיפולית. התכנית הטיפולית נקבעת עם מספר אופציות לשינוי, מכיוון שכל אחד מגיב שונה לתרופות. לכן, במידה והתכנית הטיפולית שנקבעה אינה עובדת מספיק טוב עבור המטופל, אנו רוצים שידע שבשיתוף רופא המשפחה הוא יכול להחליף לתכנית טיפולית אחרת.

"הרגל השלישית היא הטיפול הפולשני –החל מדיקור יבש והסננות פשוטות (הזרקת מים פיזיולוגיים וחומרי אילחוש מקומיים על מנת לפתוח נקודות שרירים תפוסים), דרך חסמים עצביים תחת אולטרסאונד, זריקות אפידורליות או שורשיות תחת שיקוף, וגלי רדיו לצריבת העצבים הקטנים (עצבים תחושתיים ולא מוטוריים כמובן), ועד להשתלה של קוצב לגירוי חוט השדרה".

השתלות בעולם הכאב?
"בשנים האחרונות צוברת תאוצה מערכת של השתלת אלקטרודות בעמוד השדרה (מערכת DRG) באמצעותה אנו מנסים למנוע את הגעת אותות הכאב למוח", מסביר ד"ר פייגין. "בחדר הניתוח אנו משתילים אלקטרודה בעמוד השדרה החוסמת את אותות הכאב ובכך מפחיתה את עוצמת הכאב. האלקטרודה מקובעת מתחת לעור, והמטופל מפעיל אותה באמצעות שלט חיצוני, ועל ידי כך הוא יכול לשלוט בגירוי החשמלי ובעוצמתו. מטופלים הסובלים מכאב בשעות מסוימות, למשל בשעות הלילה, יכולים לתכנת את המערכת מראש כך שתפעל באותן שעות. למטופלים הסובלים מכאב כל הזמן מתכנתים תכנית בה הם מקבלים אותות גירוי לאורך כל היום".

כיצד מתבצעת הפרוצדורה להשתלת המערכת?
"תכנית ההשתלה מתחלקת לשניים – בשלב הראשון, הנמשך עשרה ימים ונעשה בהרדמה מקומית, אנו משתילים את האלקטרודה, המטופל חוזר לביתו כשהאלקטרודה מקובעת לעורו ובאמצעות שלט חיצוני, הוא יכול להפעיל ולשלוט בגירוי ובעוצמתו. בתום עשרה ימים בהם המטופל התנסה במערכת, הוא חוזר למרפאה, שם מוציאים את האלקטרודה ולפי מידת ההצלחה מקבלים החלטה האם לעשות השתלה קבועה. הצלחה מבחינתנו זו ירידה ב-50% ברמת הכאב או שיפור בתפקוד היומיומי של המטופל (כאשר הוא זה שמגדיר האם היה שיפור). ההשתלה הקבועה נעשית בחדר ניתוח בהרדמה מקומית בלבד עם מעט טשטוש. יש לציין שפתרון זה אינו מתאים לכל אחד ובחירת המטופלים נעשית בקפידה לפי מידת התאמתם".

מה חשוב לדעת לגבי טיפול בתרופות?
"לעיתים, בעיקר מתוך ייאוש, אנשים מקשיבים למי שאינם מומחים בטיפול בכאב. חשוב להבין שישנה חשיבות גדולה להגיע לרופא שזה המקצוע שלו, מכיוון שיש תרופות שניתן לקחת יחד והן אף מגבירות את הפעילות אחת של השניה, ולעומתן ישנן תרופות שנוגדות אחת את השנייה. מכיוון שהכאבים עלולים להיות עזים מאוד וכמעט בלתי נסבלים, ישנם אנשים הנוטים לקחת הכל מהכל ולפעמים צריך לעשות עצירה, לקבוע תכנית טיפולית מסודרת, שתמקסם ותטייב את הטיפול התרופתי.

"בנוסף, אנשים מאוד מפחדים ממגפת האופיאטים. ישנם מקרים חריפים שתרופות אלו יכולות לסייע, אך חשוב לדעת איך להשתמש, באילו מקרים, ולכמה זמן – כי צריך להיות פרק זמן מאוד מוגדר, וכמובן תחת מעקב. אנחנו הכנסנו תכנית של אחות כאב המתקשרת לאחר מספר ימים לכל מטופל שיוצא מבית החולים עם טיפול תרופתי באופיאטים, מוודאת מה מצבו, ובמידה והכאב השתפר אנו מפסיקים את הטיפול בהדרגה. אם הכאב לא משתפר הוא מוזמן לביקורת אצל רופא כאב ואנחנו בודקים איך אפשר לעזור".

איך מתנהל הקשר עם המטופלים?
"אני מאוד אוהב את הקשר הרציף ולאורך זמן עם המטופלים. יש סיפוק בכך שאתה יכול לראות שהטיפול שהענקת לאדם הסובל מכאבים אכן עזר לו. בעיקר מכיוון שכאב כרוני מתאפיין בהמון ייאוש ודיכאון, ופעמים רבות הוא גורם למעגל הרסני שצריך לשבור: הכאב מפחית את הפעילות הגופנית, דבר המוביל להתדלדלות שרירים, שמחמירה את הכאב, שכמובן גורם לדיכאון שמביא שוב לעלייה בכאב. אם הצלחנו לשבור את המעגל הקשה הזה והמטופל מעיד על עצמו שהוא מתפקד הרבה יותר טוב, מבחינתי זה מצוין".

ד"ר פייגין מספר על מפגש מרגש עם אחד המטופלים: "לפני מספר ימים הגיע אליי מטופל למשרד ואמר לי שהוא מכיר אותי, הזמנתי אותו לשבת ולשוחח והוא סיפר לי שהוא עובד בהיי טק ועוסק בחוויית המשתמש. הוא שיתף שלפני מספר שנים היה אצלי וקיבל הזרקה כנגד כאב, לאחריה הוא חזר למשרד וסיפר לכולם שחווית המשתמש כמטופל פה הייתה מצוינת: הוא ציין עד כמה עזרה לו ההדרכה לאורך כל התהליך של ההזרקה, ההסבר למה לצפות בכל רגע, הספירה המשותפת עד סוף הזריקה. הוא סיפר שכיום הוא שוחה, צולל ופעיל פיזית ולמעשה הגיע רק כדי לומר תודה".

ולסיום, מהי ההמלצה שלך למטופלים?
"חשוב לדעת שאין תרופת קסמים. מדובר בתהליך ארוך שלפעמים יכול לקחת שבועות וחודשים ומצריך מחויבות משותפת הן של המטופל והן של הרופא. בנוסף, אנחנו מאוד מאמינים בגוף ונפש ולכן תמיד אומרים למטופלים שלנו – שמכל ההמלצות שאנחנו נותנים, בסופו של דבר הרפואה המשקמת היא מה שתוציא אותם ממעגל הכאב: הפיזיותרפיה והפעילות הגופנית בביתם".

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר