מימין: מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך, הודעות הנאצה. צילום אליהו הרשקוביץ
מימין: מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך, הודעות הנאצה. צילום אליהו הרשקוביץ

היחס שקיבלתי מזכיר את היחס של שוטרינו לאלימות במשפחה| הטור של חנה בית הלחמי

בתוך יממה קיבלתי יותר מ-1,000 נאצות, כולל איומים מפורשים על חיי. נחשו מה עשתה המשטרה

בערך באמצע מרץ האחרון יצא שקבלתי בתוך יממה (פלוס מינוס), מצד בריוני ימין ואספסוף ימני הנוהה אחריהם, למעלה מאלף נאצות, בהן כמה וכמה איומים מפורשים על חיי, ולא מעט מסרים של הסתה ושל לשון הרע בפרשנותה הפלילית. ב-18 במרץ ליוותה אותי עו”ד נעמה כהן לתחנת משטרת כפר סבא להגשת תלונה. הגענו מצוידות בתיק עב כרס מלא בתדפיסים, ועם רשימה שמית מדויקת של המסיתות/ים, המנאצות/ים, המאיימות/ים ומוציאי/ות הדיבה, שבעולם מקביל, בו משטרת ישראל אינה מצפצפת על תפקידה ועל החוק ואכיפתו – היו מוזמנים מיד לחקירה. אף הבנו במרומז מהשוטר שרשם את התלונה, שלפחות שלושה גברים ואישה מביניהם, אינם זרים למשטרה.

עבר זמן, לא שמענו כלום, ולפני כשבועיים שלחה נעמה מכתב לברר מה סטטוס התלונה. בתגובה, ענו תשובה המתייחסת לתלונה בבוז מרוסן, לפיו “המסגרת הפלילית אינה מסגרת מתאימה לבירורה”. סונטים בנו בסגנון הסגברה, עאלק. קצת מזכיר את היחס המסורתי של שוטרינו לאלימות במשפחה: המשטרה לא מתערבת בינו לבינה כי זה עניינים רומנטיים כאלה, בקטנה. אז מה אם יש לה פנס בעין? תסגרו את זה ביניכם בבית.

ואם תהיתם/ן, חשדנים/ות שכמוכם/ן, האם ייתכן ויש כאן מעטפת הגנה משטרתית לכאורה לכנופיות בריוני ימין, התהייה הזו גוברת כשנתקלים/ות בסיפור הבא: לא עבר זמן, ואחד ממושאי התלונה שלי, שהתנהלותו מולי היתה כהתנהלותו המאיימת והתנהלות צאן מרעיתו מול הרמטכ”ל וקציני צה”ל, וקופה של שרצים דומים על גבו, העיף עפיפון חבלה בעוטף עזה והבעיר שדה, כאחרון מחבלי החמאס. נדמה לכם/ן שנפתחה תלונה ומוצה עמו הדין? נכון למידע שפורסם, לא.

השבוע נתקלתי בפוסט ובכתבה של עיתונאית “דה מרקר” טלי חירותי סובר, שהנמסיס שלה אפילו יותר יצירתית משלי, והעביר/ה לה מודעת אבל עם שמה, תוך שמיידעים אותה ש”יודעים את שמות ילדיה”. היש יותר איום מזה? אפילו לא מרומז. גם טלי קיבלה תשובה מהמשטרה, לפיה התלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור, ועוד לפני שהספקנו לזעוק ש”הציבור דווקא מעוניין”, שינו ל”העבריין לא ניתן לאיתור”. זה שטלי בהחלט העבירה למשטרה את פרטי הקשר של המאיימים, מעלה בי חשד סביר, שכמו בתלונה שלי – יש מצב שהם אפילו לא התחילו בדל חקירה. האם ייתכן, שהם פשוט נתנו לתיק לשכב מספיק זמן על שולחנם עד ששלחו מכתב סגירה? להם הפתרונים.
בזמנו אף התלוננתי נגד פעילי ימין שהפיצו סרטון ויראלי הקורא מפורשות לפגוע פיזית בא/נשי שמאל. גם אז, קיבלתי תגובה דומה ממשטרת כפר סבא. התלונה נסגרה בגלל תירוץ קלוש כלשהו.

כל זה, מעורר בי תהייה קונספירטיבית קטנה: האם, כמו בסדרות פשע אמריקאיות, אלו עם השוטר המושחת, יש גם כאן מי שנמצאים חלילה ולכאורה על הפיי-רול של כנופיות פאשיסטיות שכו-לם מפחדים/ות מהם? כי באמת, קטונתי מלהבין כיצד משטרת ישראל נמנעת שוב ושוב מפתיחת חקירה ומהגנה על אזרחיות/י שומרי/ות חוק מפני בריונים אלימים, בריונות רשת שכבר גלשה לא פעם לחיים האמיתיים.
טלי חירותי סובר ואני לא לבד. אתרי הבריונים, המאיימים, המסיתים והמנאצים – לא הוסרו מעולם. על פניו נראה, שמשטרת ישראל פשוט לא חוקרת תלונות על אלימות נגד א/נשי שמאל, ולא פותחת בחקירות נגד בריוני ימין. לא ברור לי מה מעשיה של מחלקת הסייבר המפוארת, שהמשטרה כל כך גאה בה. בנו, המאוימים על ידי בריוני רשת, היא לא מטפלת.

חנה בית הלחמי

חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר