שובו של הבידוד | הטור של ליאת קמחי

רציתי לכתוב השבוע טור יפה ונחמד שיתן השראה ויעשה שמח בלבבות הקוראים. אבל המציאות שוב טפחה על פני ומנעה ממני לעשות כן. אז השבוע הטור יהיה בנושא הבידוד. כן, זה אולי נושא מעט מיושן, קצת 2020 שכזה, אבל הוא עושה קאמבק ובגדול.
בסוף השבוע האחרון נמצא ילד חולה מאומת בבית הספר של הבן שלי, מה שהכניס הרבה משפחות בשכונה לבידוד המקולל. מקורות יודעי דבר סיפרו לי שבכיתה המדוברת התנהל שיח מה עושים עם האחים. או במילים אחרות – האם לשלוח או לא לשלוח למסגרות את האחים והאחיות.
בכל פעם שעולה הכאילו התלבטות בנושא שליחת האחים למסגרות נשרף לי פיוז במוח. איך אפשר לשלוח ילד למסגרת כשהאחות נמצאת בבידוד? האם המילה בידוד לא ברורה מספיק? אם הילד שנחשף לחולה שוהה בבית, הרי שלא ייתכן ששאר בני הבית (הלא מחוסנים והלא מחלימים) ייצאו ויכנסו מהבית כאילו כלום. כי זה לא נקרא בידוד. זה נקרא להישאר בבית.
לאחר ששמעתי שעניין הבידוד משום מה שנוי במחלוקת ונתון לפרשנות אישית התקשרתי לאחראים בשתי המסגרות וביקשתי שתצא הודעה ברורה ורשמית שילדים וילדות שיש להם אחים או אחיות בבידוד יישארו בבית ולא יגיעו למסגרות. באמת שארבעה בידודים בשנה החולפת הספיקו לי ואני לא זקוקה לחמישי למזכרת.
ובשתי המסגרות נעניתי באותה התשובה – זה לא בסמכות שלהם לשלוח הודעה כזו, מאחר ועל פי ההנחיות ניתן לבודד בתוך הבית בין האחים, כך שלכאורה קיימת אפשרות שהאחים לא נמצאים בחשיפה יומיומית למבודדים. עכשיו, בואו, בשכונה בה אני גרה אין וילות ואין דירות ענק. וגם אם היו, אני מתקשה להאמין שבגילאי גן וכיתות נמוכות ניתן באמת להפריד בין הילדים בתוך דירת 4 חדרים 110 מטר. אז הפרצה המקוללת הזו מאפשרת לילדים קטנים להגיע לגן ולבית הספר כאילו כלום.
חברה הציעה לי להשאיר את הילדים בבית ולא לשלוח אותם למסגרות עד יעבור זעם. שקלתי את הרעיון בכובד ראש – האם עלי להשאיר את ילדי איתי בבית מול מסכים אינסופיים בעודי צועקת עליהם לא להפריע לי לעבוד, רק בגלל שיש הורים לילדים מבודדים ששלחו את ילדיהם למסגרות מאותה הסיבה בדיוק? האם זה הגיוני שאטיל על ילדיי בידוד עצמוני רק בגלל שהורים אחרים לא עושים זאת?
הדבר מזכיר לי את דילמת האסיר מתורת המשחקים – מכניסים שני שותפים לפשע לחדרי חקירות שונים כאשר הם לא יכולים ליצור קשר אחד עם השני. לכל אחד מציעים את הדיל הבא: אם תודה בפשע ותלשין על חברך ראשון תקבל עונש מופחת של שנה בכלא. אם חברך ילשין עליך קודם תקבל 20 שנה. האופציה השלישית היא שאף אחד לא יודה ואז שניהם ישוחררו לחופשי. כך גם בקורונה – אם כולם ישמרו על ההנחיות כל אחד ישלם מחיר מופחת. אבל אם כולנו נעשה מה שבא לנו נשלם את המחיר המלא. במקרה שלנו האופציה השלישית לא קיימת. לא נוכל לצאת בזול.
שתהיה לכולם חופשת קיץ בריאה וחופשייה.

ליאת קמחי

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה