אשפוזה של דיירת במתחם משה"ב, מתחם הבניינים שבין רחוב בן גוריון לבין רחוב ביל"ו בהרצליה, שנדבקה בקדחת מערב הנילוס, הגביר בשבועות האחרונים את החששות בקרב עשרות מדיירי המתחם. אלה סובלים זה עשרות שנים מהזנחת הבניינים, שנבנו בשנות ה-60, והשטחים המשותפים במתחם, ובכלל זה מתלוננים על ריבוי יתושים, העלולים להעביר את הקדחת, בגלל רטיבות ומקורות מים עומדים בבניינים. לפני כעשור עלה הרעיון של פרויקט פינוי בינוי במתחם – הסמוך לשכונת נווה אמירים וכולל את הרחובות בן גוריון, ביל"ו, חב"ד, הרב נורוק וגובל בחלקו הדרומי ברחוב שטרן – ומאז ממתינים בעלי הדירות בציפייה רבה לתחילת העבודות.
הדיירת, קשישה בת יותר מ-80, אושפזה לפני כשלושה שבועות במשך עשרה ימים בבית החולים מאיר בכפר סבא, ושם אובחנה כחולה בקדחת מערב הנילוס. בתה קושרת בין ההידבקות בקדחת לבין סביבת המגורים של אמה, במתחם משה"ב. רחל, דיירת אחרת המתגוררת במתחם, מספרת על הזנחה גדולה במקום: "הבניין במצב קטסטורפלי וממש מתפורר. אף פעם לא עשו שיפוץ בבניין, שכבר לא ראוי למגורים. היה פה חשמלאי שאמר שהחשמל בבניין לא תקין, יש רטיבות בתוך הבניין והקירות מתקלפים ושום דבר פה לא תקין ובטיחותי. יש פה כל הזמן מקורות מים חשופים, ובחורף לפני שנה או שנתיים נכנסו לי מים לדירה. לפני שלוש שנים נשרף למישהי בקומה העליונה הבית כתוצאה מקצר".
המתחם מיועד לפינוי בינוי.
"אני מתגוררת בדירה שלוש שנים. המון שנים מתוכנן פה פינוי בינוי וכל הזמן יש ישיבות ומבטיחים לנו דברים וכלום לא קורה. אמרו לנו שהפרויקט מתקדם, ואז פתאום זה נעצר ואף אחד לא בדיוק יודע למה. בשיכון דרום כבר שמו שלט שמתחילים את הפינוי בינוי ופה עדיין לא. אנחנו כל הזמן מקווים שיהיה פה פינוי בינוי. יש פה גם הרבה יתושים ולא מטפלים בזה. קיבלנו מכתב שיש חריגה בשימוש במים ושכנראה שיש נזילות ואין לנו איך לבדוק את זה בגלל המצב של הבניין".
מתחם משהב. צילום הדיירים
במתחם תשעה מגרשים בייעוד מגורים מיוחד, בהם שבעה בנייני רכבת בני ארבע קומות ושני בניינים של שלוש קומות. בסך הכל במתחם 146 יחידות דיור, שגודלן 50-40 מ"ר. לפי תוכנית הפינוי בינוי, לרחוב בן גוריון מתוכננים שני בנייני מגורים של 21 קומות כל אחד מעל קומות מסד מסחריות, ומאחוריהם חמישה בנייני מגורים בגובה מדורג בני 14-6 קומות, בהתאמה לבינוי בדפנות השכונה. בסך הכל אמורות לקום 474 יחידות דיור בתמהיל מגוון של שלושה עד חמישה חדרים, ובשטח ממוצע של 110 מ"ר. כמו כן, התוכנית מציעה מגרש בייעוד ציבורי רב-תכליתי ברחוב ביל"ו, כיכר עירונית ומבנה ציבור לרחוב בן גוריון המקושרים לשטח ציבורי פתוח מרכזי של השכונה. שליש מהדירות החדשות מיועד לדיירים הנוכחיים כשכל דייר יקבל דירה אחת, ושני שליש מהדירות מיועדים למכירה בשוק החופשי.
הדמיית הפרויקט המתוכנן. באדיבות אשדר
באוגוסט 2013 נחתם הסכם בין הדיירים לחברה היזמית אשדר חברת לבניה בע"מ. בישיבת הוועדה המקומית ב-13.7.2016 החליטה הוועדה על הפקדת התוכנית בתנאים. בעיריית הרצליה אומרים שמיום ההחלטה להפקדה ועד עתה עוסקים יזמי התוכנית בהשלמת התנאים להפקדה, לרבות אישורים מגורמי תנועה ותחבורה וגורמי תשתיות נוספים. "חלק מן התנאים טרם הושלמו ובהתאם לכך התוכנית לא הופקדה", מסרה העירייה, "נציגי מינהל ההנדסה עומדים בקשר שוטף עם הגורמים ומסייעים להם בקידום הנושא". עוד מוסרים מהעירייה כי התוכנית הוצגה לציבור וזכתה בתמיכתו טרם הדיון להפקדה בוועדה המקומית.
רוצים להישאר מעודכנים?
"זו פונקציה של זמן עד שהבניינים האלה יתחדשו", אומר עו"ד עודד ישראלי המייצג את דיירי המתחם, "לצערי, הליכי התכנון במדינת ישראל עורכים הרבה זמן וזאת דוגמה מאלפת לכך. לפני עשור עלה הרעיון לעשות בשכונה הזאת התחדשות עירונית. בתקופה הזאת הייתה יעל גרמן ראשת העירייה ולא ניתן היה להזיז מילימטר בנוגע להתחדשות עירונית בגלל השקפת העולם שלה, והיא לא רצתה פינוי בינוי בשום אופן. היזם שנבחר לצורך העניין הזה, חברת מנרב, ניסתה להידבר עם גרמן ולא הצליחה. כשנבחר ראש עירייה חדש לפני חמש שנים הדיירים, בהסכמה עם מנרב ועם חברת אשדר, סיימו את ההתקשרות עם מנרב והתקשרו עם אשדר. מאז חברת אשדר בתנופה רבה מקדמת את הפרויקט והוא נמצא לפני הפקדה להתנגדויות שזה השלב התכנוני הסופי. למעלה מ-80 אחוז מהדיירים חתמו על הסכם עם אשדר, שזה רוב מיוחס לפי החוק המאפשר להוציא את הפרויקט לפועל. יש במתחם שש דירות של עמידר ועוד עשרה דיירים שלא הסדירו את ענייני הירושה".
ומה לגבי דיירים שמתנגדים?
"יש שם אולי חמישה-שישה דיירים שלא רוצים לחתום ונטפל בהם בדרכים המשפטיות. המתחם הזה הוא מתחם של בתי שיכון שמטים ליפול באחד האיזורים הכי יוקרתיים בהרצליה, צמוד לנווה אמירים וליד איזור צמרות. הפרויקט מאורגן היטב והיזם הוא יזם טוב ובעלי הדירות מעוניינים בו. היזם בחר לפרויקט הזה בעצה אחת עם בעלי הדירות את האדריכל גיל שנהב שהוא אדריכל בעל שיעור קומה. יש קונצנזוס מלא בנוגע לתוכנית הזאת הן בקרב הדיירים והן בדרג הפוליטי של העיר, ראש העירייה, חברי מועצה וכו', והן בדרג המקצועי שזה מהנדס העיר, הסגנית שלו, האחראים על פינוי בינוי וכו'. לפני כשנתיים, התוכנית הוצגה לציבור בכנס רב משתתפים בהיכל העיר על ידי ראש העירייה, מהנדס העיר, סגנית מהנדס העיר, חברי המועצה וחברי הוועדה המקומית. הוא זכה לקונצנזוס מלא ולא היה אפילו מתנגד אחד שפצה פה באירוע הזה. מאוחר יותר הוא נדון בוועדה המקומית באופן ראשוני והוצג בה וקיבל את ברכת הדרך. אני חושב שהוא מתנהל היטב, מאורגן היטב ומתוכנן היטב וזוכה לתמיכה מקיר לקיר".
מחברת הבניה אשדר נמסר: "פרויקטים בסדר גודל כזה הינם מורכבים מטבעם ולוקח זמן לתכננם ולאשרם מול הרשויות הרלוונטיות. נכון להיום, הושלמו כל המטלות והדרישות בהתאם להחלטת הועדה, לרבות בדיקת היתכנות תחבורתית מורכבת למניעת עומס על התשתיות בשכונה. החברה ממתינה כעת לאישור העירייה למסמכי התכנית לצורך הפקדה להתנגדויות".
לגבי הידבקותה של התושבת בקדחת הנילוס מסרה עיריית הרצליה בתגובה: "עם הדיווח על המקרה של קדחת הנילוס, ביצעה העירייה באופן מיידי ניטור ברדיוס של שלושה קילומטר ממגורי התושב – על פי הנחיות משרד הבריאות. לפני כשנה, ב-03.07.2017, אובחן חולה בקדחת הנילוס בהרצליה. ב-2016 היו שני אבחונים בהרצליה ומשוער אחד".
ממשרד הבריאות נמסר כי הם קיבלו דיווח על המקרה המדובר וכי במקרים כאלה לשכת הבריאות המחוזית/נפתית עורכת חקירה אפידמיולוגית (כולל חקירה סביבתית) שמטרתה זיהוי מקור היתושים. תוצאות החקירה הסביבתית מועברות למשרד להגנת הסביבה האחראי על סילוק מפגעי היתושים. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "קיימת תנודתיות בכמות החולים בקדחת מערב הנילוס בין השנים השונות, כמו גם במיקום הגיאוגרפי. למיטב ידיעתנו מדובר בין מקרים בודדים בשנה ועד לעשרות בודדות. המשרד להגנת הסביבה ינחה את הרשות המקומית לבצע ניטור יתושים ובמידת הצורך יבוצע ריסוס, תוך פיקוח אחר הטיפול לטובת בריאות הציבור והסביבה".
