מיה שבה הביתה: אחרי 50 ימים בשבי החמאס, חזרה אמש (שבת) מיה רגב מהרצליה לארץ ולחיק משפחתה האוהבת, כפי שפרסמנו בצומת השרון הבוקר. מיה חזרה עם 12 חטופים נוספים כשהיא פצועה ברגלה. היא נותחה במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע.
מיה בת ה-21 נחטפה לעזה מהמסיבה ברעים, אליה יצאה עם אחיה איתי (18) וחברם הטוב עומר שם טוב (21), שלושתם מהרצליה. זאת לאחר ששבה עם אחיה ואמה, מירית, מחופשה במקסיקו מספר שעות לפני כן. מיה שוחררה ללא אחיה איתי וזאת למרות שבמתווה שהושג מול החמאס הוסכם כי לא תהיה הפרדה בין בני משפחה.
הקשר האחרון עם מיה לפני שנחטפה היה בשיחת טלפון מצמררת עם אביה אילן שבה היא נשמעה צועקת: "אבא, ירו בי. אבא, הוא הורג אותנו. אבא, אני אוהבת אותך. אנחנו בתוך הרכב, אי אפשר לצאת". כתוצאה מהירי שאותו תיארה נפצעה מיה ברגלה.
בסרטון ששחרר ארגון החמאס בלילה, בו נראים החטופים מועברים לידי הצלב האדום, נראית מיה הולכת בעזרת קביים כאשר רגלה השמאלית חבושה ולצידה מספר מחבלים. לאחר מכן היא נראית עולה לרכב כשלצידה נציגת הצלב האדום בעוד שמחבל חמאס מנופף לה לשלום בצורה צינית ומרושעת. מיה הנבוכה עונה לו "ביי שוקראן" ורואים אותה שוכבת על גבה בתוך הרכב.
משפחת רגב מסרה היום: "כולנו מתרגשים מאוד עם חזרתה של מיה אלינו, יחד עם שאר החטופים.ות ששוחררו. זו שעה מורכבת וכעת אנחנו בתהליכים הנדרשים בתחומים השונים כדי לאפשר את ההתאקלמות המיטבית והרפואה השלמה של מיה. אנו זקוקים לזמן מה כדי לתת מענה מדוייק לצרכים השונים, ולהבין את מצבנו הנוכחי. היום, שעות בודדות לאחר השחרור של מיה שלנו, אנחנו חווים אושר עצום מצד אחד, ומורכבות מהצד השני. איתי עדיין חטוף ואנחנו נמצאים בחזית המאבק לאחד את המשפחה ומייחלים לחזרתו הביתה בהקדם. אתם.ן הייתם.ן איתנו ואיפשרתם.ן לנו ברגישות, במקצועיות ובהרבה אהבה להשמיע את קולנו. נעדכן אתכם.ן בהתפתחויות בהמשך, לכשיתאפשר, מבחינה אישית וביטחונית. אנו מבקשים מהציבור שתמך בנו עד כה וחיזק אותנו להתפלל לחזרתו וכמובן להשבתם.ן של שאר החטופים.ות במהרה. מייחלים לבשורות טובות, אוהבים ומעריכים, משפחת רגב".
איתי ומיה רגב, ומיה עם האם מירית, צילומים באדיבות המשפחה
אמה, מירית רגב, מסרה זמן קצר לפני שחרורה: "אני מתרגשת ושמחה שמיה בדרך אלינו. עם זאת, הלב שלי חצוי כי הבן שלי איתי עדיין בעזה בשבי החמאס. אני הולכת לחבק את מיה חזק חזק. לא נעצור עד שאיתי וכל החטופים יחזרו הביתה".
כאמור, מיה הועברה ישירות לטיפול רפואי בארץ. ד"ר שלומי קדוש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה, אמר הבוקר: "אתמול התקבלה לבית החולים אחת המשוחררות בעזה. היא הגיעה במצב בינוני בלי סכנת חיים, מטופלת כרגע בבית החולים ותזדקק לטיפול ניתוחי ואנחנו מצפים שתחלים בצורה מלאה. אנחנו תומכים בה ובמשפחתה בצורה הנדרשת ובכל המעגלים של הצוות הרב מקצועי שיודע את עבודתו".
עמית פנחס, חברתה של מיה, שהגיעה לסורוקה עם מספר חברות, אמרה אמש בערוץ 13: "זאת התרגשות, משהו שחיכינו לו הרבה זמן, אבל החצי השני שלנו עדיין נמצא בעזה עם כל החטופים. הבטן התהפכה כששמענו על השחרור של מיה אבל עד שאיתי לא חוזר וכל החטופים חוזרים אז הכאב אותו כאב. נמשיך ללכת לכיכר ולהפגין את נשמתנו עד שאחרון החטופים יחזור. ילדים שהלכו לשמוח וחטפו אותם לעזה. אף אחד לא הכין אותנו לרגע שאדם נחטף ולא הכינו אותנו לרגע של מה נגיד לה שניפגש, אבל העיקר שהיא פה בארץ ושנוכל לחבק אותה".
רוצים להישאר מעודכנים?
אמש (מוצאי שבת), לאחר שמשפחתה עודכנה כי מיה אמורה לחזור, התקיימה עצרת הזדהות נוספת בכיכר בהרצליה הצעירה, כמו בכל שבת מאז תחילת המלחמה למען שחרור החטופים מהרצליה וכל החטופים האחרים. אלה זמיר, אחת מחברותיה של מיה, אמרה: "רצו הרבה שמועות ואנחנו כאן לעשות סדר. ידוע למשפחה משעות הבוקר שמיה נמצאת ברשימות החטופים שיחזרו היום. כולנו נרגשים, אבל זה לא אומר דבר. בתקופה האחרונה למדנו שציפיות זה דבר מסוכן. לכן ההורים ביקשו להמשיך להתפלל עד שנראה שהיא כאן. מירית ביקשה לא לשמוח יותר מדי, כי יש עדיין יותר מדי חטופים, בהם גם איתי. אנחנו רוצים שכל החטופים, כל ה-240, יחזרו הביתה. המשיכו לתמוך מכל מקום ובכל מקום. אילן ומירית ביקשו לומר שאתם הכוח שלהם, עם התמיכה והאהבה שאתם נותנים".
עלמה ונטע, תלמידות כיתה י', מדריכות בתנועת הצופים ושהיו בעבר חניכות של מיה בצופים, אמרו: "בכל פעילות בתנועה, החיוך שלה לא ירד מהפנים. מכל דבר קטן היא נהנתה. אתמול אחת הבנות מצאה מכתב שמיה כתבה לנו בסוף השנה. היא כתבה בו: 'השנה הזו עברה כל כך מהר, ואני לא מאמינה שהיא נגמרה. אתן בכתה ד', עברתן שנה ארוכה ומשמעותית מאוד. כל אחת מכן מדהימה בפני עצמה. אני גאה בכן מאוד. לא יכולתי לבקש חניכות טובות יותר. אוהבת אתכן מכל הלב'. אז, מיה, אנחנו גם אוהבות אותך מכל הלב, ומחכים שתחזרי אלינו בריאה ושלמה וכמה שיותר מהר. מתגעגעות ומקוות שבפעם הבאה תעמדי כאן איתנו. מאיתנו, בנות המיה".
