סגן נעם אידלסון, בת 22, האחות הבכורה מבין שלושה אחים, גדלה בשכונת הרצליה הצעירה בעיר. למדה בחטיבת הביניים "זאב" ולאחר מכן בתיכון "אלון" ברמת השרון במגמת המחול. בשנת 2015 היא התגייסה לפיקוד העורף ובמהלך שירותה הצבאי עברה קורס למדריכי חילוץ והצלה. נעם סיימה בהצטיינות את ההשלמה לקצונה ולאחר מכן שובצה במדור אימוני חילוץ שם עסקה בהכשרה ואימון חיילי מילואים וסדיר. כיום היא מפקדת על קורס מדריכי חילוץ והצלה.
בחודש ספטמבר האחרון השתתפה נעם אידלסון במבצע החילוץ במקסיקו לצד כשבעים חיילי צה"ל שהגיעו למדינה המרוחקת. "לאחר ההודעה על רעידת האדמה שהתרחשה במקסיקו נבחרו לצאת מצה"ל מספר קצינים במילואים ובסדיר ואני הייתי ביניהם. זה תפס אותי בדיוק כשהתחלתי את המחזור הראשון כמדריכת הקורס. היה אז ראש השנה וקיבלתי מהמפקדת שלי טלפון שהעיר אותי מהשינה לפנות בוקר. לקפוץ לאירוע אמת זה מה שאנחנו דרוכים ומוכנים אליו, לכן לא היססתי לרגע. מבחינתי, זאת השליחות וזה התפקיד. לנו יש את היכולת לתת את הסיוע במצבים כאלה. ארבע שעות לאחר שיחת הטלפון כבר עשיתי את החיסונים ותוך 12 שעות כבר היינו על המטוס".
סגן נעם אידלסון. צילום דובר צה"ל
ספרי על מה שקרה לאחר רעידת האדמה במקסיקו.
"האסון התרחש במקסיקו סיטי, עיר שיש בה הרבה מבנים חזקים ויציבים ולצדם גם הרבה מבנים ישנים שלא עמדו ברעידת האדמה. הלכנו ברחוב, ובין מבנים עומדים הגענו פתאום לרחובות שנסגרו על ידי המשטרה משני הצדדים ובהם מבנה שקרס ובו עשרות אנשים לכודים. ובמרחק שני רחובות אנשים פשוט עברו בדרך לעבודה באופן שהיה נראה כאילו החיים פשוט המשיכו כרגיל. אותנו לקחו למקומות ממוקדים שהיו זקוקים לסיוע שלנו. בהתחלה הייתי הכי דרוכה. ידעתי שלשם כך התאמנתי, לשם הצלת חיים, אבל בפועל החוויה היא אחרת. זה פתאום אמיתי, זה חפצים של אנשים וזה ריחות מזעזעים.
"יצא לי להיות בשני אתרים. האחד בניין מרכזי כלשהו והשני מבנה משרדי בן שש קומות בו היו למעלה מ- 40 לכודים. הגענו ביום חמישי לפנות בוקר בעוד שהקריסה התרחשה ביום שלישי באחת בצהריים, כך שפספסנו כמעט 48 שעות וכשהגענו כבר לא היו חיים, הצלחנו לחלץ רק חללים. אנחנו אלה שפיקדנו וניהלנו חלק מהאתרים, כי אומנם הייתה שם הירתמות גדולה מאוד של המקסיקנים, אבל הם לאל ידעו איך לגשת לדברים.
"כשאנחנו עובדים פה ומתאמנים, האתרים מאוד סטריליים, ומה שהיה לי מאוד קשה איתו שם זה שאנשים חיו שם, כך שאם מדובר היה למשל במבנה מגורים, היה מאוד קשה למצוא בו חפצים, תמונות של אנשים ושל המשפחה, בגדים של ילדים, כלי אוכל וכדומה. לי זה גרם לתחושה מזעזעת ומה שהיה קשה מאוד לא לשקוע לדברים האלה ולהמשיך לעבוד. לפעמים נכנסים למקום ובאופן טבעי פשוט עושים קישורים – של מי היה המשרד הזה? האם המשפחה שלו היא אחת מאלה שראינו למטה? היו שם חיים של אנשים שנהרסו ברגע ואנחנו היינו שם כדי לנסות לעזור ולסייע כמה שאפשר. זו הייתה חוויה מאוד משמעותית, הכי עוצמתית שהייתה לי בחיים".
סגן נעם אידלסון. צילום דובר צה"ל
רוצים להישאר מעודכנים?
איך את מסכמת את תחושותיך כלפי השירות הצבאי?
"לפני שהתגייסתי רקדתי, וזה עולם שפחות הולך עם הצבא. הצבא הוא מאוד טוטלי ולא יכול היה לאפשר לי להמשיך במקצועי. כשהתגייסתי, הגעתי לתפקיד הזה ופשוט התאהבתי בו ובמקצוע. הבנתי כמה הוא משמעותי וחשוב, ויצא הפוך לגמרי ממה שתכננתי. חשבתי לשרת שנתיים, להשתחרר ולהמשיך לרקוד, אבל הבנתי שזה פשוט לא מה שאני רוצה, הבנתי שאני יכולה לעשות הרבה יותר. אני באמת מאמינה בתפקיד שאני עושה, אנחנו מלמדים להציל חיים".
