במדינה בה ההישגים האולימפיים המשמעתיים ביותר מגיעים מענף הג’ודו, התקווה המקומית שנראית בשלה להצטרף לרשימה האיכותית היא גילי כהן הגרה ברעננה ומתאמנת בבני הרצליה, המתחרה בקטגוריית המשקל עד 52 ק"ג ומתבלת את ההצלחה המקומית בהישגים מרשימים בזירה הבינלאומית.
את השנה הנוכחית פתחה בצורה מצוינת, עם מדליית כסף בסוף ינואר מול הקהל הביתי בגראנד פרי תל אביב לאחר שנכנעה בגמר באיפון לאלופה האולימפית מריו 2016, מיילנדה קלמנדי מקוסובו. בחצי הגמר, אגב, ניצחה בדרבי ישראלי את גפן פרימו. באמצע מרץ זכתה במדליית זהב בגראנד סלאם ביקטרינבורג, רוסיה, הנחשבת לאחת התחרויות החשובות והיוקרתיות בסבב ומעניקה ניקוד רב שמשפיע גם על הקריטריון האולימפי. בגמר ניצחה כהן את אנה פרז מספרד לאחר 52 שניות בלבד.
גילי כהן עם גפן פרימו. צילום: ניר קידר
עוד קודם לכן התגברה גם על הקהל הביתי כשגברה בסיבוב השני על הרוסייה אליסיה קוזנצוב, סגנית אלופת אירופה מ-2017. ברבע הגמר הכריעה את אגתה פרנק מפולין ובחצי ניצחה בניקוד זהב את שרלין ואן סינק מבלגיה. שבועיים לאחר מכן שוב עלתה כהן על הפודיום עם מדליית כסף בגראנד פרי טיביליסי, גיאורגיה. בגמר נוצחה על ידי אודט ג'ופרידה האיטלקייה, סגנית האלופה האולימפית מריו 2016. "השנה התחילה מעולה ומבחינת תוצאות היא אחת הכי הטובות שהיו לי. אני מקווה להמשיך ככה אבל כמובן שעדיין יש לי דברים לשפר", אומרת כהן. בימים אלה היא נערכת לקראת שתי תחרויות חשובות נוספות – משחקי אירופה שיתקיימו ביוני בבלארוס וחודשיים לאחר מכן תתחרה באליפות העולם ביפן, אליה היא שואפת כמובן להגיע גם בשנה הבאה. "יפן היא מולדת הג’ודו, מדינה מאוד מיוחדת שכיף לנסוע אליה אבל כמובן שמדד ההנאה שלי יהיה תלוי בתוצאות", היא מוסיפה בחיוך.
גילי כהן, 27, מתגוררת ברעננה מגיל 4, אז גם החלה לעסוק בג'ודו. בגיל 10 הצטרפה למועדון מכבי הרצליה, בו היא מתאמנת עד היום לצד אימונים עם נבחרת הנשים בוינגייט. היא מתאמנת בכל יום, בדרך כלל בבוקר ובערב, כשבין לבין מנוחה וארוחת צהריים. המאמנת האישית שלה בשלוש השנים האחרונות היא מיכל פיינבלט, ג'ודואית לשעבר באותה קטגוריית משקל שייצגה את ישראל באולימפיאדת אתונה 2004. בנוסף מתאמנת כהן תחת מאמן העל של נבחרת הנשים, שני הרשקו.
"אני צריכה להגיע הכי מוכנה שיש וכל היום שלי הוא סביב האימונים – אוכל, מנוחה, טיפולים וכל מה שמסביב. לא נשאר הרבה זמן לדברים אחרים", היא מתארת. "העבודה שלי היא הדבר שאני הכי אוהבת בעולם, כך שאני מבסוטית". באליפות ישראל זכתה במשך שבע שנים ברציפות, בין 2011-2017. מלבד הזהב השנה ביקטרינבורג זכתה פעמיים נוספות בזהב בתחרויות מעבר לים – בגראנד פרי טיביליסי (2014) ובגראנד סלאם באקו (2016). באליפות העולם לפני שנתיים בבודפשט סיימה חמישית ובתחרות הגראנד סלאם באבו דאבי זכתה פעמיים ברציפות במדליית הארד – 2017 ו-2018. באליפות אירופה בצרפת ב-2014 זכתה במדליית הארד.
הקריטריון האולימפי נקבע על פי הדירוג העולמי במשך שנתיים של תחרויות סבב ברמות שונות, ממאי בשנה שעברה ועד מאי 2020. כהן מתמודדת על הכרטיס לטוקיו מול גפן פרימו המתחרה באותה קטגוריית משקל, וכדי להעפיל עליה להיות בטופ 18. במידה ותהיה בטופ 8 היא עשויה לזכות להגרלה נוחה יותר בסיבובים הראשונים בשל היותה מדורגת. עם זאת, היא מציינת, גם דירוג לא מבטיח דבר, שכן בריו 2016 הייתה מדורגת והעפילה אוטומטית לסיבוב השני, בו הודחה. כיום מדורגת כהן רביעית בדירוג האולימפי ושביעית בדירוג העולמי.
"המדליות בתחילת השנה נתנו לי הרבה נקודות ושקט בתקופה הקרובה, אבל מדובר במרוץ ארוך. בניגוד לענפים אחרים, אי אפשר לקבוע את הקריטריון עם תוצאה אחת טובה וכדי להגיע לאולימפיאדה צריך לגלות עקביות ויציבות במשך שנתיים", היא מסכמת. "טוב ונחמד להגיע כמדורגת, אבל באולימפיאדה מתחרות הטובות ביותר ובכל מקרה צריך לעשות את העבודה ולנצח. אני יודעת מה אני שווה, עברתי הרבה וצברתי ניסיון, אבל גם ברור לי ששום דבר לא מובן מאליו. יש לי מיקום טוב ואני צריכה לשמור עליו ולשפר אותו כדי לעשות את הקפיצה לזכייה במדליות בתחרויות הגדולות. אולימפיאדה זו התחרות הכי חשובה אבל לא היחידה שחשובה. מדליה אולימפית? זה חלום העל שלי מרגע שהתחלתי בחוג לג'ודו מגיל קטן והחלום הכי גדול של כל ספורטאי אולימפי. אנחנו הענף מספר 1 בארץ ואני בטוחה שתגיע לטוקיו נבחרת גדולה וחזקה שתביא תוצאות".
"להיות ספורטאי אולימפי זה 24/7"
אחת התקוות המסקרנות לייצוג כחול לבן באולימפיאדת טוקיו 2020 הוא הסייף עידו הרפר מהפועל כפר סבא המתחרה בסגנון דקר. עד כה חווה הרפר שנה מצוינת, כשבתחילת ינואר נטל חלק בתחרות גביע העולם בגרמניה וסיים במקום החמישי מתוך 300 סייפים, דבר שתרם מאוד לביטחונו ובמקביל העלה את רף הציפיות. שבועיים לאחר מכן ניצב לפניו אתגר נוסף, גראנד פרי בדוחא, קטאר. חשוב להדגיש את ממדי התחרות – שלב הבתים כולל לא פחות משישה קרבות, שהצלחה בהם מקנה עלייה לשלב 64 האחרונים.
הרפר עמד במשימה וניצח שש פעמים, מתוכם ארבעה קרבות בניקוד זהב. בשלב 64 האחרונים פגש את הסיני מינו לאן וניצח 10:15. בשלב הבא המתין היפני קזויאסו מינובה, הנמנה עם העשירייה הראשונה בעולם. בקרב הקשה והצמוד צעד היפני ביתרון 1:4, אך הרפר השלים מהפך בדרך לניצחון 13:15 והעפיל ל-16 האחרונים בתחרות, שם פגש באיטלקי מרקו פיצ'רה, עד לא מזמן בשמינייה העולמית המובילה. הרפר כבר הוביל 1:7, פיצ'רה הפך ליתרון 12:13, אך המילה האחרונה הייתה של הישראלי שאיזן, ניצח בניקוד זהב והעפיל לגמר.
עידו הרפר. צילום: Augusto Bizzi
בקרב הכניסה למדליות התמודד מול המדורג ראשון בעולם, הצרפתי יאניק בורל. לאחר פיגור 7:3 חזר הפרפר לשוויון 9:9, אבל בסופו של דבר בורל ניצח 13:15 והמשיך עד הזכייה במדליית הזהב. הרפר סיים שביעי מתוך 250 מתחרים ובסיום התחרות עלה לדירוג השיא שלו – המקום ה-20 בעולם. "בסך הכל הייתה תחרות טובה מאוד מבחינתי, עם ניצחונות על סייפים מהטופ העולמי, מה גם שאחריה עליתי לדירוג השיא שלי", הוא אומר. שלוש תחרויות נוספות קיים מאז הרפר, בכללן גולת הכותרת – זכייה במדליית כסף עם נבחרת ישראל בגביע העולם בוונקובר. מאז 2009 הוא נמנה עם הסגל הלאומי המונה ארבעה סייפים, וקודם לכן היה בנבחרות הנוער והקדטים. בימים אלה מתכונן הרפר לקראת תחרות גראנד פרי נוספת שתיערך בתחילת מאי בקולומביה. במסגרת ההכנות שהה במחנה אימון באיטליה, הכולל קרבות, אימוני כושר ואימונים אישיים עם עוזר המאמן האיטלקי של הנבחרת, אנג’לו מאצוני. מאמנו האישי ומאמן הנבחרת הוא אוהד בלוה, שאימן בעבר בהפועל כפר סבא ומדריך אותו מגיל 13.
אוהד הרפר, 27, נולד וגדל בכפר סבא, נשוי כשנה לגל. מגיל 8 הוא משתייך למועדון הסייף של הפועל כפר סבא, המונה כ-100 סייפים בגילאים ובסגנונות השונים, כשמלבד דקר ישנם גם הרומח והחרב. עם כפר סבא זכה חמש פעמים ברציפות באליפות ישראל למועדונים ולפני שנתיים הגיע עם המועדון עד למקום השני באליפות אירופה. בתחרות האישית הוכתר ארבע פעמים לאלוף ישראל, בין 2014-2016 ובשנת 2018. יש לציין כי הרפר רחוק מלהיות הספורטאי הטיפוסי. בעל תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות במימון במרכז הבינתחומי בהרצליה ובעיצומו של תואר שני במנהל עסקים ומערכות מידע במכללה למנהל בראשון לציון.
עידו הרפר במהלך קרב. צילום: עידו הרפר. צילום: Augusto Bizzi
"אני מודע לכך שיש המון ספורטאים שמשקיעים פחות בלימודים, למרות שהיום המגמה משתנה", הוא אומר בחיוך. אל תחשבו חלילה שהקריירה האקדמית מונעת ממנו להשקיע את כל כולו בסייף. שבוע סטנדרטי כולל בין 8-10 אימונים, כאשר המינון יורד בתקופת תחרויות שלרוב מתקיימות בחו"ל ובהן העומס גדול עוד יותר. יום אימונים, אגב, מורכב מאימון בוקר של שעה וחצי עד שעתיים ובהמשך אימון ערב בן שלוש שעות – לא בדיוק מספרים מוכרים מעולמות הכדורגל והכדורסל. "להיות ספורטאי אולימפי זה 24/7", מדגיש הרפר. "גם כשאתה לא מתאמן אתה חושב על הספורט, מה עליך לעשות וכמובן על האימון הבא והתחרות הקרובה. זה נוגע בכל אספקט בחיים, מאוכל, לימודים, חברים וחיים פרטיים. אין ספק שבלי התמיכה של אשתי לא יכולתי לעשות את זה".
החלום הגדול הוא כמובן להשיג את הקריטריון האולימפי לטוקיו, הנקבע על פי הדירוג העולמי. ההערכה היא הרפר יצטרך לטפס למקום ה-16 בעולם, כאשר אופציה נוספת היא העפלה של הנבחרת הלאומית אם תיכלל בשישייה הראשונה בעולם. כרגע ישראל מדורגת תשיעית. את הקריטריון ניתן לקבוע במשך עונה שלמה שתחל בגראנד פרי בקולומביה. "הקריטריון בר השגה והגעה לאולימפיאדה בטוקיו תהיה עבורי הגשמת חלום אדיר שיש לי מאז שאני זוכר את עצמי בסייף", מסכם הרפר. "זו תהיה הגעה ליעד הסופי אחרי מסע בן כעשר שנים שכולו השקעה והקרבה. אם אגיע לשם כמובן שלא אסתפק רק בזה ואכוון הכי גבוה שאפשר".
