שי פרל משמאל, צילום Sc sand

מהשרון לבונדסליגה הגרמנית: שי פרל מגשימה חלום על המגרש

גאווה: למרות שלושה ניתוחים בקרסול שי פרל הצליחה לחזור לפעילות, להצטיין, ולקבל חוזה בליגה הראשונה בגרמניה. "אני רוצה להגיע לטופ האירופאי", היא אומרת בראיון מיוחד

פורסם בתאריך: 4.2.22 08:00

פנינה אמיתית. כדורגל הנשים בישראל מנסה בשנים האחרונות לצאת מצלו של מקבילו בגברים ולקבל מקום של כבוד בתודעה של הקהל בארץ, וכן שואף להטביע חותם בזירה הבינלאומית. הענף משווע לשחקניות שימשכו אותו מעלה, ושי פרל בת ה-24 מפתח תקוה, היא אחת כזו. השחקנית הצעירה, שנחשבת לאחת התקוות הגדולות של כדורגל נשים בישראל, חתמה לאחרונה בקבוצת SC SAND מהבונדסליגה הגרמנית הבכירה במטרה לעזור לקבוצה לשרוד בליגה הראשונה. היא מצטרפת לשחקנית ישראלית נוספת, אירנה קוזנצוב, שחתמה בפוטסדאם הגרמנית, כך שצפוי לנו "דרבי" ישראלי על אדמת גרמניה.

אם שם משפחתה של שי נשמע מוכר לחובבי הכדורגל, הרי זה מפני שהיא בתו של עמית פרל, שחקן העבר של הפועל פתח תקות. הבלמית המצטיינת, שחקנית נבחרת ישראל, שיחקה לאורך הקריירה הקצרה שלה גם במדי הפועל פתח תקוה וגם בקבוצות באזור השרון – הפועל רעננה ומ.כ. רמת השרון. בעונת 2017-2018 היא שיחקה במדי רעננה, ועזרה לקבוצה לתקוע יתד בליגה הבכירה, אחרי שעלתה מליגת המשנה. עד לאחרונה כיכבה בקבוצת מ.כ רמה"ש, ממנה עשתה את קפיצת המדרגה לגרמניה: "מ.כ. רמת השרון זה מועדון שהיה לי לבית בשנתיים האחרונות ויש לנו המון חוויות משותפות, ממשחקים בליגה ועד למשחקים במוקדמות ליגת האלופות", מספרת שי.

שי פרל על המגרש, צילום אוקסנה דניסוב

שחקנית הרכש הטרייה מצטרפת ל-SC SAND בעיצומה של העונה, כאשר הקבוצה מדורגת במקום ה-11 מתוך 12 קבוצות. הבונדסליגה תסתיים בחודש מאי. שי מספרת על החתימה המרגשת: "זה מועדון ותיק שנוסד בשנת 1946. חתמתי לחצי שנה עם אופציה לעונה נוספת. יש אתגר רציני להישאר בליגה, ואני פה בשביל לעזור עד כמה שניתן בשביל המטרה הקבוצתית".

השחקנית המבטיחה החלה את דרכה בגיל 12 בקבוצת הפועל עירוני פתח תקוה, איתה גם שיחקה לראשונה בליגה בליגת העל, כשהייתה רק בת 16. היא עברה את כל נבחרות ישראל עד שהגיעה לנבחרת הבוגרת, שם רשמה עד כה 15 הופעות. כמו כן, היא לקחה חלק בפרויקטים שונים של ההתאחדות לכדורגל בשיתוף אתנה, כגון סגל אתנה ג׳וניור, האקדמיה לכדורגל וסגל יהלום. על פי אתר מוזיאון הפועל פתח תקוה, אביה, עמית פרל, גדל במחלקת הנוער של הפועל פתח תקוה ונחשב לבלם מבטיח שזכה עם קבוצת הנוער באליפות תחת הדרכתו של אברם גרנט ב-1986. בעונה זו קיבל הזדמנויות ראשונות בקבוצה הבוגרת, עם שלוש הופעות בליגה, שתיים בגביע המדינה ועוד אחת בגביע הטוטו. בהמשך עבר להפועל אשדוד לפני שפרש ממשחק לטובת עיסוקים אחרים.

"התשוקה והרצון לשחק כדורגל התחילו בגיל מאוד צעיר, אמא שלי מספרת שלקחתי את הכדור איתי לכל מקום. אבא שלי עמית היה שחקן כדורגל אז אולי זה עבר בגנים", אומרת שי בחיוך. "השאיפה העיקרית היא להתקדם ולהשתפר כמה שיותר ברמות הגבוהות. אחת המטרות היא לנצל את הבמה הענקית הזאת בגרמניה ולייצג בכבוד את כדורגל הנשים הישראלי", מוסיפה.

יש לך חיבור לתרבות הגרמנית?
"אין לי זיקה כלשהי לגרמניה, אבל לגמרי מתחברת לתרבות ספורט הנשית פה ולאופן שמתייחסים לכדורגל הנשי".

שי אומנם בילתה רק שנה אחת בהפועל רעננה, אבל שמורה לקבוצה פינה חמה בלב של שחקנית נבחרת ישראל. "שיחקתי שנה אחת ברעננה. המועדון קיבל אותי בידיים פתוחות אחרי שעברתי פציעה לא קלה ולכן אני מודה להם על כך. זאת הייתה עונה מהממת עבור המועדון, שרק עלה מהליגה השנייה והשאיר חותם בליגה הראשונה.

למה שיחקת שם רק שנה אחת?
"נפצעתי לקראת סוף השנה ונאלצתי לעשות שיקום ארוך. היו שחקניות בקבוצה מאוד משמעותיות וביחד תרמנו ליציבות הקבוצה, כמו שי שדה, התאומות מאיה ורוני שמריך ועוד".

מה סוג הפציעה שעברת?
"עברתי שלושה ניתוחים בקרסול. אלה היו שנים לא קלות, שבעיקר לוו בשיקומים ארוכים. זה היה אתגר רציני, אבל לרגע לא יכולתי לוותר על הכדורגל, תמיד הייתה בי המוטיבציה לחזור טובה יותר ממה שהייתי".

שי פרל, צילום אוקסנה דניסוב

הפציעה שינתה אצלך משהו?
"בוודאי, היא השפיעה. אני חושבת שצורת המשחק שלי השתנתה לטובה ושאני יותר חזקה מנטלית ממה שהייתי קודם. התשוקה והרצון לשחק כדורגל התחילו בגיל מאוד צעיר, אמא שלי מספרת שלקחתי את הכדור איתי לכל מקום. אבא שלי עמית פרל היה שחקן כדורגל אז אולי זה עבר בגנים".

 

שי מזהה שוני בולט בין הכדורגל בארץ לזה שבגרמניה. "ההבדלים הם ששם זה לגמרי מקובל לשלוח ילדה לשחק כדורגל בגיל צעיר, זה אפילו מבוקש. כדורגל נשים הוא ספורט פופולארי שנתמך על ידי הרבה אנשים וארגונים. למשל, המשחקים של כל מחזור בליגה משודרים בטלוויזיה. מאחלת לנו להגיע לרמות האלה, יש לאן לשאוף".

אחד הקשיים המשמעותיים של שחקן בחו"ל, בטח בעונת בכורה, הוא הקושי להיקלט בחברה חדשה. חבלי לידה, אם תרצו. שי מציינת כי היא זוכה לתמיכה חזקה ממשפחתה בארץ. "אנחנו מדברים כל יום, הרבה שיחות וידיאו. יש לי משפחה מדהימה, זכיתי. כולם תומכים בי ומעודדים אותי, יודעים איזו דרך קשה עברתי וכמה רציתי את זה. הם איתי יחד במסע הזה, בקשיים ובהצלחות. מגיע להם את כל המילים הטובות, הם הכוחות שלי".

מבחינתך זה לשחק בחו"ל עד סוף הקריירה?
"לא פוסלת חזרה לארץ, אבל רוצה להגיע לטופ האירופאי ולהתקדם כמה שאוכל".

כאמור, הלגיונרית השנייה שלנו בגרמניה, היא אירנה קוזנצוב. השתיים זכו לשתף פעולה בארץ עד לאחרונה ושי מפרגנת לה מכל הלב: "שיחקנו ביחד השנה ברמת השרון ואנחנו גם משחקות ביחד בנבחרת ישראל. אני מאוד שמחה על ההחתמה שלה, גאה בה. עם עבודה קשה ואמונה היא תגיע רחוק. אני מחזיקה לה אצבעות ומחכה לראות ולפגוש אותה על המגרש".

מי המודל לחיקוי שלך?
"האמת שאין לי כל כך מודלים לחיקוי בכדורגל, אני יכולה להגיד שהייתה לי הזכות לשחק עם ומול שחקניות מהטופ הישראלי, אין ספק שלמדתי המון מהן במהלך השנים. המודל לחיקוי האמיתי שלי נמצא בבית, זה סבא שלי. הוא ניצול שואה בן 95 והוא ההשראה שלי, ההתמודדות היומיומית שלו היא דרך להערצה. הוא הגיבור שלי והמעריץ מספר 1 שלי".

את שחקנית יותר טובה מאבא שלך?
(צוחקת) "הוא טוען שכן, גם החברים שלו אגב".

איזה מסר יש לך לשחקניות צעירות בתחילת דרכן?
"אל תפסיקו לרדוף אחרי החלומות שלכן. תמשיכו לעשות את מה שאתן אוהבות ותאמינו בעצמכן".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר